העולם הולך ימינה אך נבלם בסיבוב
פרשנים מזהירים מפני התחזקות הימין ברחבי הגלובוס ומכך שהעולם מתקרב אל פי תהום, אך אם נתבונן במתרחש מעבר לאוקיינוס האטלנטי נגלה כי בסופו של דבר המערכות המבוססות על דמוקרטיה, חזקות מכל ציוץ או חתימה של צו נשיאותי מתלהם כזה או אחר
בשנים האחרונות, אין פרשן אחד שלא אומר כי העולם הולך ימינה. אך כמה ימינה? מסתבר שאין לדעת, או שיש. בעקבות המצב הגיאופוליטי, ותודות לאיחוד האירופי, מיליוני אזרחים החיים בצל טרוריסטים או תחת שלטון דיקטטורים, בורחים בכל דרך אפשרית לגן העדן - אירופה ללא גבולות. יחד עם הפליטים הסתננו לאירופה גם מחבלים ורוצחים, ומאז התגברות הפיגועים והפחד שמצליחים אלו לעורר, הגיעה עלייתם המחודשת של פוליטיקאים קיצוניים.פוליטיקאים מהימין הקיצוני, זיהו את הפוטניציאל הגלום במצב והחלו לדבר בגנות הממשלות שמאפשרות כניסה של "ברברים" ללא השכלה, ומזהירים שכל מה שהם יודעים לעשות זה לשדוד, לרצוח ולאנוס. כמובן שאחרי כל פיגוע הם הראשונים להיות בזירה, להישיר מבט אל המצלמות ולומר בנימוס כי אם לא יסגרו את הגבולות, הפליטים ימשיכו לזרום בהמוניהם והפיגועים יתגברו.
ניידת המשטרה בה נורו השוטרים בשאנז אליזה. עם הפליטים הסתננו גם מחבלים.
צילום: AP
הסקרים בבחירות בשנת 2016 באוסטריה הצליחו להפתיע ולהביא לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה את נורברט הופר (מפלגת החירות), מועמד מהימין הקיצוני, שלא התבייש לומר את שעל ליבו ועלה לסיבוב השני לנשיאות. בניגוד לתקוות שלו, הוא נחל אכזבה בהפרש של 9%.
בחודשים האחרונים התנהלו שתי מערכות בחירות נוספות באירופה שגם בהן הימין הקיצוני הצליח להרים את הראש: בהולנד היה את חירט וילדרס ממפלגת "החירות" שהאבטחה עליו יותר גדולה משל כל ראש ממשלה או נשיא, ובצרפת, ששם למרות מרי לה פן הצליחה לעלות לסיבוב השני אך נחלה כישלון שיחרת בזיכרון העולמי.
מקרון ולה פן מצביעים. הימין מתחזק אך המערכת הדמוקרטית מאזנת.
צילום: AFP
מה שכן, מספר חודשים לפני כן, זכה דונלד טראמפ בנשיאות ארה"ב. דבריו הגיעו ללבם של האזרחים: הוא לא חשש לדבר בגנות המהגרים, הבטיח שיסגור את גבול מקסיקו בחומה וכך ימנע את הגעתם של אלפי פליטים, ואפילו תומכיו הגדולים היו חברי ארגון הימין הקיצוני קו קלוקס קלאן (KKK). העולם חשש מהאמירות של טראמפ בזמן הבחירות, הפרשנים מיהרו להזהיר מפני האסון שיביא מנהיג העולם החופשי, אך נכון לעכשיו נראה כי המצב איננו הכצעקתה.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. מקבל ברקס.
צילום: AP
ניקח לדוגמה את הצו הנשיאותי הראשון של טראמפ שעסק בעצירת כניסת זרים ממדינות ערב, צו שעורר זעם גדול בעולם ובעיקר בקרב אזרחי ארה"ב. הדמוקרטים וגם הרפובליקנים פעלו יחד (באופן נדיר, יש לציין) על מנת להראות לטראמפ כי הכוח שלו מוגבל. בית המשפט העליון קבע כי הצו הנשיאותי לא חוקי ונוגד את עקרונות הדמוקרטיה ולמרות שטראמפ האמין שלא יכולים לעצור אותו ופנה לבית משפט במדינה אחרת, גם שם הוא נחל כישלון.
העובדה כי נשיא העולם החופשי מקבל "ברקס" מוכיחה כי למרות שהעולם הולך ימינה, המערכות המבוססות על דמוקרטיה, חזקות מכל ציוץ או חתימה של צו נשיאותי כזה או אחר. ההתלהמות נשארה, הציוצים לא השתנו אך יש מי שבולם את הימין במקרה הצורך. חופש הדיבור תמיד היה אך חופש פעולה, כנראה שפחות.
האנגלים בחרו בימין כאשר החליטו לצאת מהאיחוד האירופי ולמעשה לסגור את הגבולות. בהולנד, באוסטריה ובצרפת הימין הקיצוני התרומם וקיבל מעמד מכובד ומפוקפק, אך אם נציץ למתרחש מעבר לאוקיינוס האטלנטי ישנה מסקנה אחת ברורה - העולם הולך ימינה אך נבלם בסיבוב על-ידי המערכת הדמוקרטית.
הכותב הינו סמנכ"ל משרד יחסי ציבור ואסטרטגיה "לרנרקום"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם