הורות משותפת, לא במחיר פגיעה בילדים
לאחרונה נראים יותר ויותר מסעות נקמה של אבות באמהות טובות ומסורות וזאת בשם השוויון ההורי. הורות משותפת היא פתרון ראוי, אבל לא בכל מחיר
במשך שנים רבות, על בסיס הכוח אשר נתנה חזקת הגיל הרך בידי אמהות, מודרו אבות שרצו לגדל את ילדיהם מן הטיפול בילדים. מתחילת שנות האלפיים קמו עמותות וגורמים שונים, גילוי נאות: אני הייתי חלק מהם, אשר ניסו לשים קץ לאפליה שהיתה קיימת נגד אבות. מאז, החל השינוי לקרום עור וגידים ופרסום דו"ח ועדת שניט בשנת 2012 הרחיב את היקפו של השינוי, אשר חלחל לתוככי המערכת המשפטית ורשויות הרווחה, החורצים גורלם של ילדים במאבקי משמורת."חזקת הגיל הרך" קיימת בחקיקה מזה 55 שנים. היא נולדה בתקופה בה מרבית הנשים היו יושבות ביתן והגברים עשו במלאכה מחוץ לבית ופרנסו את משפחתם. מצער לומר זאת, אך גם בשנת 2017, בבתים רבים, האם היא המטפלת העיקרית והשוויון בגידול הילדים, הוא בגדר משאת נפש, אך לא מציאות בכל בית, במדינת ישראל.
היום, "חזקת הגיל הרך" היא בעיקר סיפא לסעיף חוק חסר שיניים, אשר כמעט אינו מיושם בבתי המשפט.
אסור לאפשר למי מן ההורים לנהל תיקים משפטיים על גב ילדיהם.
צילום: SHUTTERSTOCK
משהמחוקק סרב להחיל שינוי חקיקתי בנושא משמורת ילדים, מרבית בתי המשפט ורשויות הרווחה עשו זאת. אם בעבר הנוהל היה קביעה גורפת של האם כמשמורנית יחידה, בהתאם לרצון האם, נוהל בלתי ראוי ופוגעני, היום הבון טון החדש, הנו האדרת האבות והקטנת מקומה של האם, תוך קביעה שהפכה לברירת המחדל: אחריות הורית משותפת, כאשר את המחיר העיקרי משלמים כתמיד הילדים.
ראוי שאבות מעורבים, אשר היו לאורך כל הנישואין הורים שווים ולעיתים אף מטפלים עיקריים, יקבלו משמורת משותפת. זוהי זכותו של כל ילד כי שני הוריו יגדלו אותו, וגם אבות שמבקשים לעת גירושין לגדל את ילדיהם, כאשר בעבר הם פרנסו את משפחתם והיו מעט פחות מעורבים, מן הראוי לאפשר להם לעשות כן. אך יש אבות שכלל לא גידלו, לא טיפלו ולא היו שם מעולם עבור ילדיהם לאורך הנישואין. המערכת נכון להיום, לא מבחינה בין האבות הטובים והמעורבים, לבין מי שכל מבוקשם הוא להפחית את דמי המזונות במקרה הטוב ולנקום באם על-ידי הרחקתה מהילדים, במקרה הגרוע. ניתן כאן קלף מיקוח אדיר בידי גברים. היום נשים הן אשר עומדות למשפט, תוך פגיעה חמורה באימהות הטובות והמסורות לילדיהן.
אם בעבר נתקלתי בעוולות רבות כלפי אבות, בשנתיים האחרונות נתקלתי במקרים קשים ובעייתיים, כאשר בשם קידוש ההורות השוויונית, נפגעת טובת הילדים והאמהות. במקרה אחד, הן ביהמ"ש והן הפסיכולוג אשר מונה לתת חוות דעת בתיק קבעו, כי יש להעביר את המשמורת מן האם לאב, זאת לאחר שהאם הציפה בעיה חמורה שחווה הבת. הילדה חזרה חבולה מספר פעמים מבית אביה וביקשה מאמה לא ללכת עוד אל האב המכה. טענות האם והבת, מעולם לא נבדקו לגופן והאם עמדה בפני העברת המשמורת לאב המכה, בשל מה שנטען כי הוא אי שיתוף פעולה עם האב. האם מצאה את עצמה כאחרון הנאשמים מול פקידת סעד, פסיכולוג ושופט, אשר טוענים כי היא לא משתפת פעולה עם האב וזו סיבה מספקת בעיניהם, להעברת משמורת לאב, אשר כל רצונו הוא לפגוע באם, וטובת ילדיו כלל לא עומדת לנגד עיניו.
במקרה אחר, אם שבעלה עזב אותה בהריון ועבר להתגורר מרחק מאה ועשרים ק"מ ממנה, נאלצת לבצע הסעות פעמים בשבוע למרחק זה, או שהמשמורת תועבר אל הגרוש. טובת הילדה וטלטולה למרחק אדיר כלל לא נשקלה והיא נאלצת להיטלטל בדרכים מספר פעמים בשבוע, כדי לראות את אביה ולשוב לבית הספר, לאחר שהוא בחר להתגורר הרחק ממנה והכול בשם השוויון בהורות.
לאחרונה, נראים יותר ויותר מסעות נקמה של אבות באמהות טובות ומסורות. בשם השוויון ההורי, מתבצעת כאן פגיעה שיטתית באימהות ובילדים. מוטל על אותה מערכת אשר חובתה, בפרט בתיקי משמורת, להתייחס לכל תיק לגופו להיזהר מאד,כי להתנהלות חסרת אחריות ופוגענית תהינה השלכות חמורות על הילדים, אשר ינותקו באחת מן האם, אותה אם אשר לרוב גידלה אותם במסירות במשך שנים.
הורות משותפת היא פתרון ראוי, אבל לא בכל מחיר. כאשר המחיר הוא פגיעה חמורה בטובת הילדים, או פגיעה באמהות אשר טיפלו בהם וגידלו אותם לעיתים לבדן. במקום להפוך חוק ארכאי לחוק נאור וערכי, ביטול חזקת הגיל הרך בחקיקה תהפוך לעוד כלי כוחני, אשר ישמש לפגיעה בנשים ובילדים. כאשר הילדים יהיו במרכז ולא הוריהם, יקרה השינוי המיוחל. אסור לאפשר למי מן ההורים לנהל תיקים משפטיים על גב ילדיהם וחובה על המערכת לטפל בתופעה ביד קשה ולבחון כל מקרה לגופו לאור עקרון העל של טובת הילד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם