ירידה תלולה במוטיבציה לשרת בגדודים המעורבים
בדו"ח נציב קבילות החיילים השנתי נמתחת ביקורת חריפה על התנהלות הצבא במגוון סוגיות, בהן נושא השירות המעורב. הנציב מציין כי מרבית הלוחמות נושרות כבר בתחילת ההכשרה, ומלין על מקצועיות המפקדים
נציב קבילות החיילים במשרד הביטחון פרסם היום (יום א') את הדו"ח השנתי שלו, שבו נמתחת ביקורת חריפה על התנהלות הצבא במגוון סוגיות, בהן פקודת הזקנים החדשה והשירות הרפואי הלקוי שניתן לחיילים. בין ממצאי הדו"ח: הצבעה על מגמת ירידה במוטיבציה לשירות בגדודים המעורבים, הנובעת בין היתר מהכשרה לוקה בחסר של מפקדי הגדודים.
הירידה במוטיבציה זוהתה הן בקרב מפקדים, הן בקרב לוחמות והן בקרב לוחמים. משיחות שניהל האלוף במיל' יצחק בריק בגדודים המעורבים, הוא התרשם כי ישנו פער בין ציפיות של הלוחמות ובין המצב הקיים בהכשרה ובשירות המבצעי בגדודים. את הדו"ח הגיש בריק ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר.
"התרשמתי כי כבר בשלבי ההכשרה הראשונית, לא כל שכן, לאחר ההצבה בגדודים הנמצאים בפעילות מבצעית, מסתמנת בקרב החיילות ירידה במוטיבציה לשרת כלוחמות, וכן ניכרת שחיקה של ממש במוטיבציה לשרת שירות קרבי בקרב הבנים", קבע נציב הקבילות.
נושא השירות המשותף עלה בחודשים האחרונים לכותרות, בין היתר בעקבות טענות שהושמעו בצה"ל בדבר פתיחת יותר דלתות לנשים, במקביל לביקוש לשרת בגדודים הקרביים. מהדו"ח המפורסם עולה כי נציב קבילות החיילים התרשם אחרת.
"למדתי כי המוטיבציה הנמוכה היא פועל יוצא של התנהלות פיקודית החורגת מנורמות הפיקוד ומערכי צה"ל, עד כדי אי עמידת המפקדים במשימה ובתוך כך פגיעתם בפרט", כתב בריק.
לדבריו, המוטיבציה הנמוכה בקרב המפקדים נובעת בין היתר מההבדל הגדול בשירות בין הגדודים המעורבים וגדודי החי"ר. בניגוד לגדודי החי"ר, מפקדים זוטרים נקלטו לא פעם בגדודים המעורבים כברירת מחדל. "התרשמתי כי יש מפקדים שאינם מקצועיים דיים, אינם רואים בתפקידם שליחות, ואין בכוונתם לשאוף להצליח בתפקידם ולהיות דוגמה לחיקוי עבור פקודיהם", כתב נציב הקיבולת.
בהמשך קבע בריק כי מרבית הלוחמות נושרות כבר בתחילת ההכשרה, בין היתר לאור העובדה כי היכולת שלהן נבחנת בהשוואה לזו של לוחמים גברים. "רוב מניינן מציין כי הקושי להמשיך בהכשרה, לא כל שכן לשרת בגדוד, הוא קושי מנטלי", פסק בריק.
במסיבת עיתונאים שערך היום בקריה לקראת פרסום הדו"ח, הוסיף בריק כי "הקמת הגדודים המעורבים היא חשובה מאוד. אנחנו בעד הגדודים האלו ורוצים שהתהליך הזה יהיה נכון יותר. לא עלתה שם שום טענה מגדרית אלא תלונות על תנאי שירות ובעיות פיקודיות".
ב-2016 נרשמה עלייה של שישה אחוזים במספר הקבילות שהגישו פקודים נגד מפקדים – 6,758 בסך הכל – רובן של חיילים בשירות חובה. קרוב ל-60 אחוז מהן נמצאו מוצדקות ועיקרן בנושא יחסי מפקד-פקוד. בנוסף, בשנה החולפת נרשמה עלייה של פי עשרה בתחום המשטר והמשמעת במחנה: 525 תלונות ב-2016 לעומת 51 בלבד ב-2015, כאשר רוב הקבילות הוגשו על רקע פקודת הזקנים.
בדו"ח מתח בריק ביקורת חריפה על התנהלות הצבא באכיפת פקודת הזקנים וקבע כי "יש בעיות ולקויות בהנחיות עצמן אשר יש בהן כדי לפגוע בכבוד החיילים". לדבריו, בכל תחום אשר מבקשים לעשות בו סדר, לרבות גידול זקנים בצה"ל, "יש להגדיר מן המסד ועד הטפחות את המצבים אשר בהם מותר או רצוי לחרוג מן הכללים אשר נקבעו".
בין היתר, מוצגת בדו"ח קבילה של חייל בשירות חובה שהלין כי מפקד היחידה שלו ביקש מחייליו להתגלח עד לקבלת התשובות לבקשות לגידול הזקן שהגישו. זאת, בניגוד לאמור בפקודות הצבא וההנחיה לפיה חיילים ייהנו מ"חמת הספק" ויורשו לגדל זקן עד להשלמת ההליך וקבלת תשובה סופית בעניינם.
באירוע אחר אמר מפקד גדוד לחייליו כי ימליץ על אישור בקשות לגידול זקן לחיילים דתיים ולבעלי ליקויים רפואיים בלבד, וקבע למעשה כלל גורף בניגוד לפקודה שעיקרה בחינה פרטנית של כל בקשה לגופה. בקבילה אחרת טען חייל כי נשלל ממנו אישור לגידול זקן, ונשלח לבחינה מחודשת בשל "הנחיה מלמעלה", ולפיה רק עשרה אחוזים מכל חיילי האגף שבו הוא משרת יורשו לגדל זקן.
לדברי בריק, לאחר שהתערב במספר מקרים הופסקו התופעות הללו והפקודה החדשה חודדה. עם זאת, "התופעות לא נעלמו באופן מוחלט, וצפויה לצה"ל עוד עבודה במיגורם", לשון הדו"ח.
לדברי הנציב, כדי לבחון אם זקנו של חייל אכן הוא חלק מאישיותו אין צורך בניסיון צבאי עשיר, אלא במיומנויות הנחוצות לבדוק אם זקן הוא מרכיב מהותי בדמותו ובאישיותו.
"ריבוי הבקשות לגידול זקן ומיעוט הגורמים המוסמכים לבחון אותם, יוצרים מצב עניינים שבו הם אינם יכולים לבחון כל בקשה לגופה בצורה מעמיקה ורצינית ולהמשיך בתפקידם הצבאי העיקרי. לפיכך, ראוי לנקוט פעולה משולבת לתיקון מצב עניינים זה. יש להרחיב את מספר הגורמים המוסמכים לבחון בקשות לגידול זקן כדי להקל את העומס המוטל עליהם ולהפנות זמן לבחינות מעמיקות ורציניות יותר", כתב הנציב.
בהמשך הדו"ח מושמעת ביקורת גם על השירות הרפואי הלקוי בצה"ל, וזאת בדומה למסקנות דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר. לטענת בריק, בהיעדר מערכת זימון תורים נגישה באינטרנט, קיימת בעיה בסיסית בקביעת תורים לחיילים.
בנוסף, קבילות רבות שהוצגו בדו"ח מתארות מקרים בהם התערבו מפקדים בהליכים רפואיים או קיבלו החלטות בעניינים רפואיים ואף עיכבו את איכות המענה הרפואי שקיבלו חיילים מבלי שהם מוסמכים לעשות כן. "אין מקום למפקד להבחין בין תלונות אמת לתלונות שווא ואל לו לשקול שיקול דעת רפואי לא לו", קבע בריק.
באחת הקבילות הלינה חיילת כי לא הפנו אותה לקבל טיפול רפואי במשך שבוע, למרות שטענה כי היא חשה ירידה בשמיעה ושיתוק בּפנים. מעבר לעובדה כי לא זכתה לטיפול רפואי, הורו לחיילת לקחת חלק במטווח ירי.
בכמה קבילות חמורות הלינו חיילים מיחידות מובחרות על שזכו ליחס שלילי ממפקדיהם לאחר שהשמיעו את תלונותיהם הבריאותיות באוזניהם. באחד המקרים הגיב המפקד בספקנות על תלונות רפואיות של חייליו ונקט אמירות מבטלות כלפיהם בבחינת היותם "בכיינים" ובעלי סף כאב נמוך. חייליו העידו כי העדיפו שלא לפנות לקבלת טיפול רפואי, חרף כאביהם, בשל חשש מתוצאות פנייתם.
עוד דוגמה להתנהלות בעייתית מעין זו עלתה בקבילה שבה המפקד הדגים תרגיל בהגנה עצמית על חייל – תרגיל שהסב לחייל כאב רב. בהמשך ביקש המפקד לערוך הדגמה נוספת על החייל ודחה את בקשת החייל לערוך את ההדגמה על ידו השנייה. התוצאה הייתה שהחייל נפצע פציעה חמורה.
במסיבת העיתונאים בקריה הוסיף בריק התייחסות נוספת לשירות הרפואי בצבא, ואמר כי "המצב קשה, ובקרוב יהיו חסרים תקנים של רופאים שאין מאיפה לאייש אותם. אנחנו צופים בעיה גדולה אם לא ייעשה מעשה, וצריך לעשות תהליכים ומערכת שלמה של חשיבה אחרת ואני חושב שיש בעניין הזה בעיה קשה וכבדה".
בשנה החולפת נרשמה עלייה בקבילות חיילים שהרגישו כי מעליבים אותם על רקע צבע עורם ומוצאם. בקבילה אחת, אשר בוררה בנציבות, הלינה חיילת ממוצא אתיופי על הערה גזענית של מפקדה ששאל "בשביל מה עלית מאתיופיה?", בתגובה לכך שהביעה רצון לעבור תפקיד.
בקבילה אחרת חייל הלין כי במהלך שיחה עם מפקדו, במסגרתה ביקש לצאת לביתו בסוף השבוע , התבטא כלפיו המפקד באופן שאינו הולם, תוך שעשה שימוש בביטוי גזעני שפגע בו באופן עמוק. משביקש החייל לצאת לביתו מוקדם, השיב לו מפקדו כי חיילים בולטים בלבד יוצאים מוקדם , אך הוסיף כי הוא כבר בולט מאחר שהוא שחור.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "דו"ח נציב קבילות החיילים לשנת 2016 הוצג לרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט. צה"ל מייחס חשיבות רבה במתן אפשרות למשרתי צה"ל לפנות לנציב לכל בדיקה מתוך ראייה של חשיבות הטיפול במשרתים בחובה, קבע, ומילואים.
"נדגיש כי דו"ח הנציב מסכם תמונה רחבה של שנת 2016 ובמסגרתו מוצגים גם נושאים שכבר טופלו במסגרת ההחלטות שקיבל צה"ל במהלך השנה החולפת.
"במסגרת התכנית הרב-שנתית "גדעון" המתאימה את צה"ל למציאות המשתנה ולאתגרי העתיד, התבצעו ועודם מתבצעים צעדי התייעלות נרחבים הכוללים שינויים ארגוניים וצמצום בהיקף כוח האדם בצה"ל, בדגש על היקף משרתי הקבע - 39 אלף משרתים בשנת 2016, ירידה של כ- 3,500 משרתים, בתקופה קצרה ובהיקף שאינו דומה לאף ארגון אחר.
"תכנון ומימוש התוכנית נעשים תוך ראייה עתידית והתחשבות בהשפעת השינויים הארגוניים על הפרט ומתן מענה עבורם. הנציב מייחס את מספר הקבילות לשינויים הרבים אותם עובר צה"ל בימים אלו והשפעתם על הפרט, תנאי שירותו וזכויותיו.
"הנציב הדגיש בדו"ח את ההבנה הקיימת בקרב מפקדי צה"ל לחשיבות הבדיקה הביקורתית מתוך רצון משותף ואמיתי להוביל לשיפור מתמיד ופתרון בעיות. כמו כן, ציין הנציב כי זיהה בקרב מפקדי צה"ל רצון להשתפר ולתת מענה לסוגיות שעלו בדוח וזאת כבר במהלך השנה, טרם פרסומו.
"לצד פעילותו הברוכה של נציב קבילות החיילים, אלוף (מיל') יצחק בריק ויחידתו, פועלים בצה"ל כל העת מנגנוני בקרה וביקורת פנימיים נוספים שמטרתם שיפור ההתנהלות במגוון רחב של נושאים. צה"ל מכבד ומעריך כל בדיקה וביקורת המבוצעים ותורמים לשיפור הארגון. מחויבים ללמוד את תכניה ביסודיות ובמקצועיות, להפיק את הלקחים המתבקשים ולתקן את הדרוש תיקון.
"בהתאם להחלטת הרמטכ"ל, מוביל סגן הרמטכ"ל, אלוף אביב כוכבי, הליך סדור להעמקת הבדיקה וטיפול בפערים שהועלו בדו"ח".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם