אם הרבנים לא דואגים לנשים, האחריות עלינו
מכיוון שרוב רבני דורנו ממשיכים לשלוח נשים לנישואין לא מוגנים, והסכם קדם-הנישואין הרגיל לא פותר את הבעיות הקשות שקיימות בתחום, אין לנו אלא לקחת אחריות על עצמנו
הרב יוסף אליהו הנקין כתב בספרו ממקום מושבו בניו-יורק, לפני קרוב למאה שנה, כי לנוכח מספרן ההולך העולה של נשים עגונות הוא קורא לכינוס עולמי של גדולי התורה מירושלים כדי לדון ב"שאלה מה נעשה לאחיותינו, להתירן מכבלי העיגון". הרב הנקין גרס באותו חיבור, 'פירושי איברא', כי לנוכח חומרת המצב יש לתקן באותו כינוס רבנים תקנת נישואין כללית שתמנע מהשורש את מצב העגינות, כדי שלא תהיה אישה שתיקלע למצב הטרגי הזה. הוא פסק עוד שאין להסתפק בהוראה מקומית שתנסה לטפל בבעיה, ואף העלה הצעה הלכתית משלו.
בסופו של יום כנס כזה לא התקיים, וכך נותרנו עם הצעתו המעשית של הרב הנקין ולפיה כל חתן יכתוב הרשאה לבית הדין שיוכל לתת בשמו גט לאשתו בצוק העתים, כדי למנוע עגינות. במטרה לחזק את הנוהג הזה קבע הרב שיש לנקוט גם תנאי בנישואין ולפיו במקרה שהגט לא יועיל – הקידושין יבוטלו למפרע.
הפגנת נשים מול בית המשפט
צילום: אורן בן חקון
באופן מנוגד לחלוטין לפעולתו של הרב הנקין, אנו עדים בשבועות האחרונים לתגובות של דיינים ורבנים לנוכח סיפורה הקשה של צביה גורודצקי, העגונה כבר 17 שנים מכיוון שבעלה הכלוא זה 16 שנה לא נותן לה גט. לא שמענו עד כה מהמנהיגות הדתית קריאה לכנס את כל גדולי ההלכה כדי להגיע לפתרון דחוף ושורשי בעניין, אך שמענו שתי דרכים עיקריות אחרות שבהן רבנים עונים לנשים האומללות: האחת היא הטענה כי אין פתרון לבעיה של העגונות, ועל כן נדרשת כל אחת מהן למסור את נפשה על מזבח ההלכה כיצחק הנעקד ולקבל את גורלה בהכנעה. הטענה השנייה היא שהפתרון היחיד שההלכה מכירה לסרבנות גט היא הלקאת האיש בשוטים. מעשה זה אסור על פי חוק, ועל כן אומרים אותם רבנים שלא ההלכה יצרה את הבעיה של מסורבות הגט, אלא החוק האזרחי.
שתי התשובות הללו לא מדויקות בלשון המעטה. צד משותף נוסף לשתיהן הוא שהן מגלמות בריחה מאחריות והתחמקות מכובדו ועולו של התפקיד הציבורי שנטלו על עצמם אותם רבנים ודיינים נכבדים.
ההכוונה לנקוט בדרך של כניעה ועקידה אל מול הלכה קשה ובלתי מוסרית יכולה להיות הכרעה אישית של האדם מול עצמו ובוראו. כשאברהם נתבע לעקוד את יצחק, הוא הכניע את עצמו אל מול ציווי הא-ל הבלתי מוסרי, ולא ניסה אפילו לבקש רחמים או למצוא פתח להשתחרר מהעול.
עם זאת, אם נשווה את התנהלותו של אברהם לדרכו במעשה סדום ועמורה ניווכח ששם נהג באופן שונה. כשאברהם אבינו שמע את הגזרה של הקדוש ברוך הוא על סדום, הוא לא שקט ולא ציפה מאנשי העיר לקבל על עצמם את הדין, אלא הלך ופעל. אברהם ביקש להתפלל עליהם, ודרש מהקדוש ברוך הוא עצמו לברר אם יש דרך צודקת לפתור את הבעיה ולהימנע מהעונש.
זה ההבדל בין הכרעה אישית לציבורית: אדם פרטי יכול להכריע במקרה קיצוני כי הוא מקבל על עצמו את הדין ועוקד את עצמו על מזבח אמונתו הדתית, אולם לאנשי ההלכה אין אשראי לדרוש מהעגונות להיכנע לגורלם, ובכך לסתום את הגולל על הדרישה המציקה לפתור את בעייתן. מוטלת עליהם האחריות להפוך כל אבן, להידרש לכל אפשרות הלכתית קיימת, ולכנס את כל תלמידי החכמים - כפי שדרש הרב הנקין - כדי להגיע לתקנת נישואין שתמנע מנשים להיקלע לעגינות.
עד המאה העשרים העגינות כתוצאה מסרבנות גט לא הייתה הבעיה הקשה שעמה התמודדו נשים יהודיות. לנוכח נסיבות תנאי החיים אז ותוחלת החיים הנמוכה, נשים נותרו עגונות כשנזקקו לחליצה ואחיו של הבעל המנוח היה יהודי מומר שלא ביצע את המוטל עליו. במקרה כזה נאסר עליהן להינשא לאדם אחר עד שהאח יבצע את החליצה ההלכתית.
במקומות שונים, וכך גם במאה ה-19 בקהילתו של ה'חת"ם סופר', נשים לא נישאו ללא מנגנון של תנאי בקידושין שיפטור אותן מחליצה אם יזדקקו לכך. ה'חת"ם סופר', הידוע כמי שנתן משמעות מחודשת לביטוי "חדש אסור מהתורה", לא חשב שיש להניח לנשים לסמוך על הנס ולא קרא להן לעקוד עצמן על מזבח הגורל האכזר. הוא תיקן מראש לבני קהילתו תנאי בקידושין, ומנע סבל בל יתואר מנשות קהילתו.
מכיוון שרוב רבני דורנו ממשיכים לשלוח נשים לנישואין לא מוגנים, והסכם קדם-הנישואין הרגיל לא פותר כהוא זה את הבעיות הקשות שקיימות בתחום, אין לנו, הציבור, אלא לקחת אחריות על עצמנו.
אנשים, נשים וגם הורים שדואגים לילדיהם נדרשים לבחון בעצמם או באמצעות מומחים לדבר מה המנגנונים ההלכתיים הקיימים שעשויים בשעת צרה להציל, פשוטו כמשמעו, את האישה מלהיוותר אזוקה לנישואין לא מתפקדים. ניתן לנקוט את פתרונו של הרב הנקין, לסמוך על התקנה שהציע 'הראשון לציון' הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל לתנאי בקידושין או להשתמש בהצעות אחרות, עכשוויות יותר כמו זו של הרב מייקל ברויד מארה"ב, שבהשראתו נוסח הסכם 'שלושת החלקים' של 'מרכז צדק לנשים'. רק אל תפקירו את הנשים.
ניצן כספי שילוני היא עורכת דין ב'מרכז צדק לנשים', מייצגת מסורבות גט בערכאות השונות ומקדמת פתרונות למסורבות גט
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם