איפה הייתי כיום ללא האקדמיה הנפרדת?
לא קל לחברה החרדית להנמיך את חומות ההיבדלות ולהשתלב באקדמיה ובשוק העבודה. לא קל לחברה הדוגלת בשוויון לאפשר אקדמיה נפרדת. אבל כך בדיוק בונים עתיד משותף: עם ויתורים, פשרות ואמונה בביאת הניצחונות המשותפים בסוף הדרך
זה היה עוד יום עבודה שגרתי: דיון בבית משפט, פגישה עם לקוחה, כתיבת סיכומים בתיק אחד, בקשת אורכה בתיק אחר. יום עבודה שגרתי, כבר אמרתי.לו היו אומרים לבחורה בת ה-19 שהייתי לפני עשור, שיום עבודה שגרתי שלי יהיה יום עבודה של עורכת דין, הייתי חושבת שהוא הוזה. באותם ימים החלום המקצועי שלי היה להיות מזכירה. החלום המקצועי הכי מופרך היה להיות מזכירה בכירה. לנהל לשכה למשל. זהו, זה היה האופק המקצועי הכי רחוק שלי.
לפני כ-15 שנים החלה מהפכת האקדמיה החרדית שמאפשרת לימודים נפרדים מגזרית (לחרדים בלבד) ומגדרית (נשים וגברים בנפרד). לא סתם נקטתי במושג "מהפכה", זה בדיוק מה שקרה שם. 15 שנים ולמעלה מ-11,000 סטודנטיות וסטודנטים חרדים שהוכשרו להיות רואי חשבון, עורכות דין, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, קלינאיות תקשורת ואחיות. אלפי צעירים חרדים שיוצאים מדי יום לשוק העבודה הישראלי ומשתלבים בו, כאילו כוונו אליו מאז ומעולם.
חרדים עובדים. האחיינים שלי חולמים להיות אחיינים, זה כל כך לא ברור מאליו.
צילום: דודי ועקנין
לאחרונה, עם פרסום תוכנית החומש החדשה מטעם המל"ג, הפכה האקדמיה החרדית לדיון בוער ונוקב, הן בציבור החרדי והן בציבור שאינו חרדי.
הצד החרדי בסיפור מבקש לאפשר את ההפרדה המגדרית והמגזרית בתואר הראשון והשני גם יחד. ואכן, מחקר הערכה שביצע המל"ג מעלה כי 70% מהחברה החרדית יעדיפו לוותר לחלוטין על תואר אקדמי במידה שאינו עומד בתנאי הפרדה מגדרית ומגזרית.
הצד הלא חרדי רואה במדיניות כזו פגיעה כפולה בשוויון המגדרי הנהוג באקדמיה: ראשית, עלולה ההפרדה ליצור אפליה כלפי המרצות, שכן באקדמיה החרדית גברים יכולים ללמד נשים אולם לא להפך. בהתחשב בעובדה שייצוג הנשים בסגל האקדמי חסר ממילא, מחריף החשש מפני הרעה נוספת במצבן של נשים בסגל האקדמי, בדמות צמצום מקומות העבודה הפתוחים עבורן.
החשש השני הוא מפני "מדרון חלקלק". מה שיתחיל כתופעה מצומצמת של הפרדה באקדמיה, עשוי במהרה להפוך להפרדה בבתי חולים, בתי משפט, בכנסת ישראל ובסינמה סיטי.
ברמה הפרקטית, ניתן לפתור בקלות את החשש מפני הדרת נשים באקדמיה: באקדמיה החרדית ההפרדה תהיה מלאה – גברים ילמדו גברים, נשים תלמדנה נשים, ובאה לציון גואלת. אולם לחשש מפני התקבעות נורמה של הפרדה והדרה במרחבים ציבוריים ובמוסדות הממומנים מכספי משלם ומשלמת המסים אין פתרון פשוט ואף שיבוץ עבודה כזה או אחר לגברים ונשים לא יתן לו מענה.
כאישה חרדית, שהיא גם עורכת דין, אני מוצאת עצמי מסכימה עם שני הצדדים: מחד, ברור לי שלולא האקדמיה החרדית הנפרדת לא הייתי מגיעה לעיסוקי הנוכחי. מאידך, עיסוקי הנוכחי עצמו מאוים מפני הפרדה והדרה של נשים מהמרחב הציבורי בכלל ומהמרחב האקדמי (שכיום אני חלק ממנו) בפרט.
מכללה לנשים חרדיות. 11 אלף איש ואישה שלולא האקדמיה החרדית, היו נשארים מנותקים מהחברה.
פלאש 90
הערכות מצביעות על כך שסטודנטיות וסטודנטים חרדים שכבר לומדים לתואר ראשון מראים נכונות גבוהה יותר ללימודים מעורבים בתואר שני. אחת המשמעויות של הנתון הזה היא שככל שיותר חרדים וחרדיות ילמדו לתואר ראשון, הסיכויים להדרה במרחב הציבורי יצטמצמו.
לבנות טוב משותף זה אף פעם לא קל וזה דורש ויתורים משני הצדדים: לא קל לחברה החרדית לסדוק או להנמיך את חומות ההיבדלות ולהשתלב באקדמיה ובשוק העבודה. לא קל לחברה הדוגלת בשוויון לאפשר אקדמיה נפרדת. אבל כך בדיוק בונים טוב משותף: עם ויתורים, פשרות ואמונה בביאת הניצחונות המשותפים בסוף הדרך.
הביקורות נגד אקדמיה חרדית חשובות ויש לדון בהן בכובד ראש, שהרי הן מעוררות דיון לא רק על האקדמיה אלא על העתיד המשותף שלנו יחד כאן ועל סיכויי הצלחתו. אולם בשורה התחתונה יש להיזכר בנתונים: 11,000 סטודנטיות וסטודנטים חרדים הם 11,000 איש ואישה שלולא האקדמיה החרדית, היו נשארים מנותקים מהחברה הישראלית . בזכותה, הם והן לא רק יכולים להשתלב כמו כל צעיר וצעירה אחרים בשוק העבודה הישראלי, אלא גם להוות גשר בין הקבוצות השונות בחברה.
בגיל 19, החלום המקצועי הכי רחוק שלי היה להיות מזכירה (ואלוקים עדי איזו מזכירה גרועה הייתי הופכת להיות). השבת ישבתי עם אחייניי בני ה-17. שניים מהם חולמים להיות מדענים, אחת חולמת להיות אחות. אני מסתכלת עליהם וחושבת כמה החלום הזה שהיה כה לא מובן עבורי בגילם, הוא מובן מאיליו עבורם.
הכותבת היא עורכת דין ועמיתה במכון 'שחרית'
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם