ראשי » חדשות » דעות

משבר הדסה: איפה ליצמן והיכן טובת הילדים?

מנהל 'הדסה' רוטשטיין נדרש לנסות למחול על כבודו ולהחזיר את הרופאים שהתפטרו מהמחלקה ההמטו-אונקולוגית. אם לא יעשה כן, יש לפתוח מחלקה מתחרה ב'שערי צדק'

בשעת כתיבת הדברים טרם הסתיים המשבר החמור של התפטרות רופאי המחלקה ההמטו-אונקולוגית בבית החולים 'הדסה' עין-כרם. כל הצוות הרפואי של המחלקה – שישה רופאים ושלושה מתמחים – עזבו אותה כאיש אחד. משמעות הדבר היא של-160 ילדים חולי סרטן מאזור ירושלים אין פתרון בעיר, ועליהם לכתת את רגליהם לבתי חולים מרוחקים, לעתים בתנאים קשים ממילא של זיהום וחולשה.

תחקיר מצוין של תוכנית 'המקור' בערוץ 10 העלה עד כמה הצדדים מנהלים שיח של חירשים: מנהל בית החולים, פרופ' זאב רוטשטיין, לא דן עם מנהל המחלקה פרופ' מיקי וינטראוב על כוונה למנות אחת מבנות טיפוחיו, פרופ' פולינה סטפנסקי, למנהלת המחלקה להשתלות מח עצם במבוגרים, אלא ביקש להנחית עליו את המינוי.

בהמשך קידמה סטפנסקי תוכנית לאיחוד מחלקת ההשתלות של המבוגרים והילדים – מגמה שבעיני וינטראוב וחבריו היא הרת אסון לגבי הטיפול הנדרש בילדים. את התוכנית הציגה הרופאה כאילו אושרה על ידי ההנהלה, בעוד שרוטשטיין הכחיש בפני תחקירני 'המקור' שידע על כוונה כזו. אם לא די בכך, בית החולים, הנמצא במצב קריטי מבחינה כלכלית, קידם תוכנית לייבוא תיירות מרפא למחלקה המתבססת על אותו כוח אדם הקיים בה כיום - כוח אדם שגם במצב הנוכחי נחשב כסובל מתת-תקינה חמורה.
 
הרופאים הגיעו אפוא למסקנה שבהתנהלות הנוכחית אין להם אמון ברוטשטיין, והם גם לא יכולים להבטיח לחולים שלהם את הטיפול הראוי. לפיכך הם החליטו על התפטרות כללית. בית החולים טוען מנגד, גם באמצעות שיחה השבוע עם אחד מדובריו, שלרופאים אסור בשום מקרה לנטוש את חוליהם, ושהם גם לא ניהלו עם ההנהלה משא מתן רצוף.

כמו כן סבור בית החולים שאנשי המחלקה החליטו לנטוש את 'הדסה' כדי להקים מחלקה חדשה מקבילה בבית החולים המרכזי השני של ירושלים, 'שערי צדק'. משרד הבריאות מתנגד בתוקף לכוונה כזאת, הן בנימוק שהקמת מחלקה כזו תימשך זמן רב והן מחשש ליצירת תקדים שבו רופאים יהיו אלה שיחליטו היכן ייסגרו ויוקמו מחלקות.
  
במקביל טוען בית החולים שתלונותיהם הישנות של הרופאים כבר לא רלוונטיות, שכן משרד הבריאות כבר הודיע כי הוא זה שיחליט מתי ובאיזה היקף תגיע ל'הדסה' התיירות הרפואית, והרופאים יכולים אפוא לחזור לעמדותיהם. כל זאת, למעט וינטראוב וסגניתו פרופ' שושנה רבל-וילק, שרוטשטיין אינו מוכן לקבל אותם בחזרה ואף אייש כבר את תפקידיהם.

סבך הטענות ההדדיות גדול, וקשה לאדם שנכנס אליו לרגע להתמצא בו לגמרי ולהכריע בבירור מי צודק. אבל יש שני קצות חוט שיכולים לסייע באיתור הכיוון הנכון: האחד הוא עמדת הרופאים עצמם. אנשים אלה הקדישו שנות לימוד ארוכות ורבות להתמחות במקצועם. בהתחשב במצב התקנים הקיים כיום במערכת הבריאות, כמו גם בהתנגדות החריפה של שר הבריאות יעקב ליצמן להתנהלותם, ספק אם יוכלו לקבל משרה דומה באיזה שהוא בית חולים. אם צוות כזה מוכן לוותר על כל העולם המקצועי שבנה רק כדי להיות נאמן למה שהוא מגדיר כטובת החולים, צריך להצדיע לו, להקשיב לו ולפעול ככל האפשר כדי לממש את המדיניות שהוא מציע.
  
קצה החוט השני משמעותי עוד יותר: עמדת ההורים. הרי אין ספק שההורים לא מתעניינים במאבקי הכוח בין הרופאים להנהלה, והדבר היחיד שעומד לנגד עיניהם הוא טובת ילדיהם. אם היו ההורים חושבים שהרופאים מועלים בטובת ילדיהם, חזקה עליהם שהיו מרעישים שמיים וארץ נגד הרופאים. העובדה שהם מתייצבים בצורה כה נחרצת לצד הרופאים שעזבו את המחלקה מעידה יותר מכול על כך שמבחינת השיקול העליון הרלוונטי - טובת החולים - הרופאים צודקים.

ההתייצבות החד-משמעית של משרד הבריאות לצדו של רוטשטיין כבר עוררה טענות בדבר קשר אינטרסים ישן בינו ובין שר הבריאות ליצמן. אבל גם בלי להיזקק לכך, יש אפשרות שהשר ליצמן פשוט חושש להכניע את רוטשטיין, שמא זה יחליט לעזוב, בית החולים יקרוס והמשבר הגדול באמת יירשם על שמו של השר.

אי אפשר להתעלם מהחשש הזה, אבל בהחלט אפשר לתבוע מרוטשטיין למחול על כבודו, לקבל את הדרישות הבסיסיות של הרופאים להפרדה בין המחלקות לילדים ולמבוגרים, ולקיים תיירות מרפא רק לאחר שיורחב כוח האדם של המחלקה. כמובן, עליו גם להביע נכונות להחזיר את כלל רופאי המחלקה - כולל שני המנהלים - לתפקידיהם. אז תהיה גם הצדקה לתבוע מהרופאים לחזור למחלקה שעזבו. אם רוטשטיין לא יסכים להחזיר את המצב לקדמותו, הרי שאז יידרש משרד הבריאות להסכים להקמת המחלקה ב'שערי צדק'.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

יאיר שלג

עיתונאי ב'מקור ראשון' וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מחבר ספרים על החברה הישראלית

לכל הטורים של יאיר שלג