נו באמת, איך אפשר להשוות בין עגונים לעגונות?
המלחמה בעגינות היא בין רשעים גמורים לקורבנותיהם הכבולים אליהם בכבלי נישואים ולא משנה מינם. אך עם כל הכאב לעגונים, הפתרונות ההלכתיים המיושמים כיום לשחרורן של העגונות מצומצמים מאוד, מצבן מורכב וקשה יותר מבחינה הלכתית והשלכותיו הרות אסון
שלשום (ב') שודרה במסגרת "כאן" – שידורי התאגיד, כתבה בשם "גברים במלכודת", המציגה את בעיית הגברים מסורבי הגט. מהכתבה עולה שתופעת סרבנות גט על ידי נשים היא ענפה אך מושתקת, בשל חמדנותם של ארגוני הנשים שצריכים כביכול להמשיך "לעשות הון" כלכלי ופוליטי מבעיית העגונות. בסיכומו של דבר נעשה ניסיון במסווה של כתבת תחקיר, להציג בפני הציבור מצג שווא לגבי תופעת העגינות, כאילו מדובר במלחמה בין המינים. האמת היא שזו מלחמה בין רשעים גמורים לקורבנותיהם הכבולים אליהן בכבלי נישואים.סרבנות גט היא תופעה מכוערת שיש לפעול למיגורה, אין זה משנה כלל אם מדובר בסרבן או סרבנית. שניהם בזויים, שניהם מנצלים את הכוח שניתן להם באופן שאינו הולם את רוח ההלכה, אף לא את רוח המוסר הכללי שדוגל בכבודו וחירותו של כל אדם. הפתרונות למיגור התופעה עליהן אנו עמלות ואותם אנו מקדמות, כדוגמת הסכמי טרום נישואין והפקעת קידושין, הינם פתרונות חוצי מגדר המגנים על גברים ונשים כאחת מפני עגינות.
בתי הדין הרבניים בירושלים. גבר מסורב גט יוכל לקבל היתר לשאת אישה שניה.
צילום: פלאש 90
אנו שותפות לכאבם של מסורב או מסורבת גט באשר הם ודורשות מבתי הדין להילחם בתופעה באשר היא. יחד עם זאת חשוב להבין כי על אף שנשים וגברים המסרבים לתת גט בזויים במידה שווה, מצבם של הנשים והגברים מסורבי הגט איננו בר השוואה.
לפני מספר חודשים זכיתי להרצות בפני קהל מסוים על סוגיית העגינות. במהלך ההרצאה, הרימה את ידה אחת המשתתפות, אישה צעירה כבת 20, וביקשה לומר דבר מה: "סליחה" היא אמרה, "את מדברת כל הזמן על נשים מסורבות גט ועגונות, אבל יש גם גברים כאלה. אבא שלי מסורב גט כבר 30 שנים!". לא הבנתי איך זה ייתכן שהיא צעירה כבת 20 אבל אימא שלה מסרבת גט כבר 30 שנה. ובכן, שאלתי: "אימא שלך מסרבת לקבל מאביך גט כבר 30 שנה?" והיא ענתה לי בקצרה: "לא. היא לא אימא שלי, היא האישה שאבא שלי נשוי לה. אבא שלי חי עם אישה אחרת ואני הבת שלהם".
"מצוין", אמרתי לה, "אני שמחה שאבא שלך הצליח להמשיך בחיים, למצוא זוגיות, להביא ילדים לעולם, והסיפור שלך מסביר נהדר את ההבדל בין נשים מסורבות גט לגברים מסורבי גט". זו כל התורה על רגל אחת.
גבר מסורב גט יוכל לקבל היתר לשאת אישה שניה, עם או בלי הרבנות, וגם אם לא יקבל היתר הוא יכול לחיות עם אישה שניה ללא היתר והוא יכול גם ללדת ילדים, שיהיו חוקיים ולא מרחפת מעליהם אימת הממזרות. פתרון זה איננו קל בעיני והלוואי ולא היה בו צורך, אולם בשל הבדל מהותי זה, כל מערך הכוחות בין המינים משתנה.
הפגנה מסורבות גט. סירוב לגט אינו אלא רוע צרוף וסחטנות עלובה.
פלאש 90
שניים מהגברים שהוצגו בכתבה, מנהלים חיי זוגיות חרף העובדה שהינם מסורבי גט. אישה שתנהל מערכת זוגית בצורה זו תחשב נואפת, וילדים יהיו ממזרים לנצח. זאת גם הסיבה לכך שסחטנות כלפי נשים קלה ואפקטיבית בהרבה, כי ההפסד העומד על כף המאזניים הוא עצום. ההשלכות על נשים הינן מרחיקות לכת.
גם הפערים המגדריים בעניין הטלת סנקציות על ידי בתי הדין נעוצים בהבדל מהותי זה. בתי הדין ממעטים לנקוט סנקציות כלפי נשים סרבניות, כי קל יותר מבחינה הלכתית וגם מבחינה פרקטית להתיר לגבר לשאת אישה שניה ולהמשיך בחייו מאשר להכניס אישה לכלא ולחכות שתתרצה לקבל את הגט.
סירוב לגט אינו אלא רוע צרוף וסחטנות עלובה. כאשר אנחנו פונים ופונות בתביעה לבית הדין להתיר את הסבך, עלינו לפנות גם לחברה הכללית בדרישה להביע עמדה ולהוקיע את סרבני הגט כולם. נשים וגברים.
בג"ץ כבר נתן הכשר להטלת חרם קהילתי מימי הביניים על סרבני גט, וחיזק את ידי הדיינים כשקראו בפומבי לציבור להתרחק מהסרבנים, לא לסחור או להתפלל איתם ו"לא לחלוק להם כבוד" עד שישחררו את נשותיהם ובמקרה דנן גם את בעליהן. נהגו אף אתם ואתן בחומרה רבה עם סרבני הגט החיים ביננו.
היו נבונים – הגנו על עצמכם, אל תינשאו ללא חתימה על הסכם קדם נישואים. את מרבית מקרי הסרבנות ניתן למנוע בהסכם ביטוחי שכזה.
אנחנו קוראות למציאת פתרונות כוללים לבעיית העגינות, אולם נמשיך לפעול לשחרור נשים עגונות שכן בניגוד לאחיהן הגברים, הפתרונות ההלכתיים המיושמים כיום לשחרורן מצומצמים מאוד, מצבן מורכב וקשה יותר מבחינה הלכתית והשלכותיו הרות אסון.
הכותבת היא מנכ"לית "יד לאישה" מבית אור תורה סטון, המייצג עגונות ומסורבות גט
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם