השאיפה הנסתרת של מצביעי מפלגת העבודה
בעבודה מקווים לאדם חדש שיפתיע ויחזק את מעמד המפלגה. השיקול שהוביל את הבוחרים להצביע לגבאי ולפרץ אינו שיוכם העדתי, וגם בסיבוב הבא היתרון יהיה למי שיציג סקרים טובים יותר מול נתניהו
תוצאות הפריימריז במפלגת העבודה שהסתיימו אמש (ג') מרתקות מבחינה אחת: הן מגלמות את המסורת ואת השאיפה הנסתרת של חבריה. יו"ר המפלגה יצחק הרצוג הודח, ואפשר לומר שסולק בבושת פנים, מה שתואם את דפוסי ההתנהגות ההיסטוריים של העבודה כלפי מנהיגיה שכשלו בבחירות.
הדחת היו''ר תואמת את דפוסי העבודה כלפי מנהיגיה שכשלו בבחירות.יצחק ומיכל הרצוג מצביעים בפריימריז
צילום: קוקו
שנית, המפלגה העלתה לסיבוב השני את אבי גבאי, מועמד שהצטרף למפלגת העבודה רק לפני חודשים ספורים. מה זה אומר? שהבוחרים בכל זאת מבקשים להיאחז באדם חדש, לא ממש ידוע ומוכר, שאולי יפתיע ויצליח לשנות את מצב העניינים העגום במפלגת האופוזיציה הראשית. קצת מזכיר את עמרם מצנע שהגיע מבחוץ וכבש את מפלגת העבודה ב-2003.
הבוחרים מקווים למועמד חדש ומפתיע שישקם את מעמד המפלגה. מצביעים בפריימריז
צילום: מירי צחי
אבי גבאי, אם כן, הוא ההפתעה הגדולה של הפריימריז בעבודה. אמנם עמיר פרץ זכה במקום הראשון, אבל התוצאה הזו הייתה צפויה. פרץ הוא המומחה מספר אחת למפלגת העבודה. הוא בנה שם מאחזים במשך 30 השנים האחרונות, מאז נבחר לכנסת בפעם הראשונה ב-1988(!). פרץ יצא ובא משורות המפלגה פעמים רבות מדי (עד ינואר פרץ היה בכלל איש התנועה של ציפי לבני, לפני שחזר שוב לעבודה), אבל שמר על קשר טוב עם בסיס האם. מול פיגורות כמו אראל מרגלית ועומר בר-לב לא היה לו קשה במיוחד.
בכל נדודיו הפוליטיים שמר על קשר טוב עם בסיס האם. עמיר פרץ ופעילים בשדרות
צילום: לירון מולדובן
אראל מרגלית צריך לעשות חשבון נפש. משהו אצלו לא תופס את הציבור. מרגלית הוא מצליחן, איש עסקים מולטי מיליונר, מי שנהנה מרזומה מרשים גם בתחום החברתי. מרגלית השקיע במרוץ שלו לראשות העבודה את כל המרץ. הוא שפך כסף כמעט בלי הגבלה, ביים קליפים יקרים שעוררו באזז, לחם בראש הממשלה נתניהו בארץ ובחו"ל והסתובב עם סקרים שהבטיחו לו ניצחון כמעט בלי מאמץ. ובכל זאת, התוצאה שהשיג – 16.1 אחוזים מהקולות – מעליבה למדי, ומחייבת חקירה פנימית שתאתר את נקודות החסימה בינו לבין הבוחרים.
צריך לעשות חשבון נפש. אראל מרגלית מצביע בפריימריז לראשות העבודה
צילום: מירי צחי
מרגלית יכול להתנחם באפשרות שהוא עשוי להכריע את הבחירות בסיבוב השני בין פרץ וגבאי. במרגלית תמכו 5,000 בוחרים, ואת חלקם לפחות הוא יוכל לגייס לטובת המועמד שיבחר. קשה לי להאמין שמרגלית יתמוך באבי גבאי אחרי המריבה הגדולה שפרצה ביניהם במהלך הפריימריז.
מעניין גם מה יעשה יצחק הרצוג אחרי התבוסה אמש, ובמי יתמוך ביום שני הקרוב. היחסים שלו עם עמיר פרץ ידעו עליות ומורדות לאורך השנים. הרצוג משוכנע שפרץ הנהיג בצורה כושלת את מפלגת העבודה כאשר עמד בראשה בסיבוב הקודם שהחל ב-2006. האם שינה את דעתו? אמש סכר הרצוג את פיו, יצא לביתו בהרצליה ופיזר רמזים על עתידו הפוליטי. הערכה: הרצוג יישאר על הגלגל וינסה את מזלו שוב.
רגע ההכרזה במטה גבאי. צילום: רשת ״קבוצת העיתונאים רוטרניק״
בימים הקרובים נעסוק רבות בזהות המזרחית של שני המועמדים שעלו לסיבוב השני, פרץ וגבאי, ונשאל איך קרה שדווקא שני יוצאי מרוקו מתמודדים היום דווקא על הנהגת מפלגת העבודה. קשה לי להניח שהיה כאן מסר סמוי, והקיבוצניקים שהגיעו באחוזים גבוהים ביותר לקלפי רצו דווקא מועמד מזרחי. הסיטואציה, המסורת ומצב המועמדים הם שהכתיבו את התוצאות, ולא השייכות העדתית. הקרב בין השניים ביום שני צפוי להיות מעניין במיוחד. פרץ יבוא עם הניסיון ועבודת השטח. גבאי עם החזות הרעננה יותר. מי שיציג סקרים טובים יותר מול נתניהו יגביר באופן משמעותי את סיכוייו לזכות בראשות המפלגה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם