ראשי » חדשות » דעות

בג"ץ המכולות: שבעת ימים תעבוד

מנדלבליט מתנגד לבקשת בעלי המכולות בת"א לערוך דיון נוסף על ההחלטה למוסס את חוק שעות עבודה ומנוחה ולהסיר את המגבלות האחרונות על מסחר המוני בשבת. ואיפה הבית היהודי והח"כים הדתיים בתמונה?

יום המנוחה השבועי של מדינת היהודים מתרסק. בג"ץ בעלי המכולות הולך ומסתמן כחותמת אישור רשמי ממלכתי למציאות חדשה שתמוטט את בעלי העסקים הקטנים. מי שיפגעו יהיו בעיקר העובדים המוחלשים – שכבת האריסים הישראלית הענקית המתפרנסת מענף הקמעונאות. השקופים הללו יאלצו לוותר על היום היחידי בו הם יכולים לבלות עם בני המשפחה, וכל זה בתמיכתו הישירה של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

כדי להבין לאן הגענו צריך לשחזר את השתלשלות העניינים: את העתירה הראשונה הגישו 32 בעלי מכולות ב-2008, יחד עם התאחדות הסוחרים וארגון עצמאים בשם להב. הייתה זו עתירה מנהלית שהוגשה למחוזי בתל אביב עם בקשה פשוטה – לאכוף את חוק העזר הקובע שיש לסגור חנויות בימי המנוחה הרשמיים. העילה לעתירה הייתה כניסתן של רשתות כדוגמת AM-PM ו'טיב טעם' שפתחו את שעריהם 24 שעות ביממה ו-7 ימים בשבוע, מה שגרם לחנויות הקטנות להפסדים עצומים והכריח את חלקן לפתוח בשבת כדי לעמוד בתחרות.
 
המציאות היא שמאות אלפי נותני שירותים בישראל נאלצים לחלל שבת במתחמי הקניות הגדולים. תאוות השופינג של מעמד הביניים גוזלת מהם את המתנה הגדולה ביותר של העם היהודי לאנושות – יום השבת. בעלי המכולות לא רצו למצוא עצמם מצטרפים בעל כורחם למגזר המפוקפק של העבדים לעבדים.

העירייה טענה מנגד שהיא מטילה קנסות על עסקים הפותחים את שעריהם בשבת וקוממה עליה את הסוחרים. הם הסבירו שהקנסות מטילות עול כלכלי כבד על בעלי עסקים קטנים בעוד שעבור הרשתות מדובר בלא יותר מ'מס שבת' זניח, שאיננו משפיע על רווחיהם בשל מחזורי המכירות הגדולים בסופ"ש. גם לעירייה הסידור הזה נוח. היא מרוויחה הכנסה נוספת ולכן נוח לה לשמר את המצב. המחוזי קבע שהאכיפה נתונה לשיקול דעת העירייה והסוחרים ערערו לעליון.

בסיבוב הראשון השופטים נאור, רובינשטיין וגרוניס הפכו את ההחלטה. "אין ספק שהמשיבות מפרות את חוק העזר", כתבה מרים נאור, "משכך, כעקרון, על העירייה לפעול במטרה שבתי עסק אלה יהיו סגורים ביום המנוחה. עניין זה אינו נובע מהשקפה 'דתית' או 'חילונית'. הוא נובע מההשקפה כי את החוק, לרבות חוק העזר, יש לקיים". נאור הבהירה כי משמעותו של חוק שעות עבודה ומנוחה היא ש"בתי עסק אכן יהיו סגורים ביום המנוחה, ולא כי בתי עסק הרוצים לפתוח את דלתותיהם ביום השבת יוכלו לעשות זאת בתנאי שיהיו מוכנים לשלם את הקנס הכרוך בכך".
 
עיריית תל אביב לא התרגשה. היא שכרה את אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ – מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', והחלה לפעול בשני ערוצים: הראשון – החלטה על מדיניות זמנית לפיה החנויות העברייניות הקיימות יכולות להמשיך לפעול, אך לא יתנו היתרים לחנויות חדשות.

השני – תיקון חוק העזר תוך הגדרת רחובות שבהם ניתן יהיה לפתוח עסקים. בתוך ההגדרה החדשה נמצאים כ- 500 מרכולים וחנויות נוחות בתחנות דלק, ושלושה מתחמים ענק וקניונים (נמל תל אביב, מתחם התחנה ונמל יפו). ה'תיקון' כלל למעשה את הרוב המוחלט של המרכולים שהופיעו בעתירה והכשיר איפוא את העבריינות בדיעבד. איך הגדיר חולדאי את הטריק במועצת העיר? 'אנחנו שמים את הבלטות איפה שעברו הילדים'.

שוב הוגשה עתירה מנהלית. הפעם פסק המחוזי בתל אביב נגד העיריה. "הישראבלוף הועמד על ראשו", כתבו השופטים. חוק העזר החדש הגיע לשולחנו של שר הפנים דאז גדעון סער. הוא פסל את ההיתר שניתן למרכולים, אולם הותיר על כנו את ההיתר לקניונים ולחנויות הנוחות.

העירייה המשיכה להתחכם, היא פרסמה 'תיקון שני' לחוק העזר לפיו רק 160 מרכולים יפתחו. התיקון השני הגיע ללשכתו של סער רגע לפני שפרש מהכנסת, והוא העדיף לעכב את ההחלטה ולהשאירה לשר שיבוא אחריו. סילבן שלום לא נגע בנושא בטענה שהוא קיבל תרומה מבעל מרכול ולכן מצוי בניגוד עניינים. הממשלה הבינה שהישועה לא תבוא מלשכת שר הפנים ומינתה ועדת מנכ"לים לשבת על המדוכה, אולם הוועדה החליטה שלא להחליט. מי שהפתיע בשלב הזה היה המשנה ליועמ"ש ארז קמניץ. הוא הפתיע והודיע לשרים שהם לא יכולים לפסול את חוק העזר החדש. את הקביעה התמוהה והמנוגדת לחוק, קמניץ לא טרח לנמק. היועמ"ש מנדלבליט מילא פיו מים ולא התייחס כלל לסוגיה הבוערת.
  

בעלי המרכולים הגישו עתירה לבג"ץ נגד חוק העזר החדש. במקביל הגישה עיריית תל אביב עתירה נגד שר הפנים בטענה שעיכוב חוק העזר העירוני איננו בסמכותו. עתירה שלישית הוגשה על ידי חברת גינדי בדרישה לאפשר לה לפתוח את מתחם שרונה בלי לשלם 'מס שבת', היא טענה שאין סיבה להפלות אותה מול בעלי הקניונים. הנשיאה נאור הוציאה את רובינשטיין מההרכב ושיבצה בו את עצמה יחד עם השופטות חיות וברק ארז.

מבחינה משפטית טהורה המחלוקת בין הסוחרים לעירייה היא האם הזכות הבסיסית של עובד במדינת היהודים לימי מנוחה היא אחריותו של השלטון המרכזי או עניין הנתון לגחמה של כל רשות מקומית. שאלה נוספת היא האם בסמכותה של עירייה לחוקק חוק עזר שסותר את חוק שעות עבודה ומנוחה הקובע במפורש ש"לא יסחר סוחר בחנותו".   

בינתיים התקיימו כמה דיונים, השופטות ביקשו את עמדת המדינה אולם זו התמהמהה ובית המשפט החליט לעשות מעשה, וקבע שחוק העזר שחוקקה עירית ת"א הוא "מידתי". מה עם הצפצוף על חוק שעות עבודה ומנוחה? השופטות עשו לוליינות משפטית וקבעו שאין סתירה בין החוקים, כי חוק שעות עבודה ומנוחה מתייחס ל"עובד" וחוק העזר העירוני ל"חנות". בשורה התחתונה, אין מניעה שהחנויות יהיו פתוחות. בינתיים התברר ששר הפנים חתם על עמדה מטעם המדינה לפני פרסום פסק הדין ואפילו שלח אותו ליועמ"ש בזמן, אולם הפרקליטות לא העבירה אותה לבית המשפט ואף לא טרחה למסור הודעה לבית משפט שחוות הדעת בידה. כך נוצרה למעשה "תאונה משפטית": בית המשפט הוציא פסק דין על סמך עובדה שגויה שלמדינה אין מה לומר.
 
עקב רגישות הסוגיה ומשמעויות הרוחב שלה הגישו בעלי המרכולים בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב. הם הבינו שמה שנראה כפסק דין טכני הוא לאמיתו של דבר רעידת אדמה המשנה סדרי עולם, בניגוד לכל ההלכות, התקדימים והסטטוס-קוו לפיהם לא אמור להתקיים מסחר בשבת.

בשבוע שעבר הודיע היועמ"ש שהוא מסכים לדיון נוסף אולם לדיון בנקודה אגבית אחת בלבד: האם הקביעה בחוק שעות עבודה ומנוחה לפיה "לא יסחר סוחר בחנותו", משמעה שהחנות תהיה סגורה או שרק לסוחר אסור לעבוד פיזית, אבל הוא יכול להעסיק בחנות עובד לא יהודי? הוא הוסיף שלטעמו אין מניעה עקרונית שחנויות יהיו פתוחות. היועמ"ש סרב לדון בשאלות העקרוניות של עתיד המרחב הציבורי הישראלי, וסרב להעלות לדיון את עמדת הממשלה באמצעות שר הפנים האמון על הנושא.

בסוף השבוע שעבר הגישו הסוחרים, באמצעות בא כוחם עו"ד דוד שוב, בקשה בהולה נוספת ובה כתבו: "תגובת היועץ המשפטי לממשלה בעייתית לא רק בתוכנה, אלא בעצם קיומה. היא מהווה פגיעה עמוקה בתפישות היסוד הערכיות של המשטר החוקתי במדינת ישראל. בכל הכבוד והזהירות נאמר, שהיא חותרת תחת עצם תפקידו ומעמדו של היועץ המשפטי לממשלה"

"כבוד היועץ המשפטי לממשלה 'עושה שבת לעצמו' ומסרב לייצג את עמדתה הרשמית של ממשלת ישראל בעניין זה. בכל הכבוד, עמדת ממשלת ישראל לא אמורה להיכנס לבית המשפט ב'דלת האחורית', אלא להיות העמדה היחידה שמוגשת לבית המשפט, בפרט לאור ה'תאונה המשפטית' שפרקליטות המדינה יצרה במו ידיה. דומה שהתנהלות זו של היועמ"ש מנוגדת לחלוטין לתפיסת תפקידו, לנורמות שנקבעו בוועדת שמגר, כמו גם להצהרות מפורשות ופומביות של כבוד היועץ המשפטי לממשלה עצמו, בדבר מהות תפקידו".

איפה הבית היהודי בתמונה, איפה הח"כים הדתיים של הליכוד ויש עתיד בסיפור, איפה אריה דרעי? מדוע המפלגות הדתיות והח"כים הדתיים לא נאבקים על זכותם של ישראל לא להיות עבדים לעבדים? את השאלות הללו ועוד היינו צריכים לשאול בליל הסדר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

יהודה יפרח

ראש הדסק המשפטי של nrg ומקור ראשון

לכל הטורים של יהודה יפרח