ראשי » חדשות » צבא וביטחון

הטעויות, המשברים וההתנצחויות: בין הר הבית לפיגוע בחלמיש

נתניהו לא היה מספיק קשוב, אבו מאזן לא היה רלוונטי, האמריקאים לא מתפקדים ומערכת הביטחון נכנסה לסחרור שתתקשה לצאת ממנו. 11 נקודות על המגנומטרים בהר הבית ועל הפיגוע בחלמיש

1. הפלסטינים: שלושת ההרוגים במהומות באזור ירושלים, והמחבל שביצע את הפיגוע בחלמיש – כולם צעירים מאוד, בני 17, 18, 19. חיים בפייסבוק. לפעמים קשה להאמין כמה השפעה יש לאנשים כל כך צעירים ושטחיים (עמר אלעבד, שביצע את הפיגוע בחלמיש, מסיים את פוסט ה"צוואה" המשונה שלו באימוג׳ים). המילאניאלז של אינתיפאדת הסכינים פה כדי להישאר. העצימות עולה ויורדת בהתאם לאירועים, אבל צריך לזכור שיש פה גם ממד רנדומלי.

2. אגב, נדמה לי שכבר אפשר לסכם שעוד לא הומצא אלגוריתם טוב מספיק לניטור מפגעים בפייסבוק. לפחות לא בישראל.

3. כנהוג אצלנו, כל דבר הופך לפינג פונג ימין-שמאל מתיש. הפעם צה"ל והשב"כ בתפקיד השמאלנים שהתריעו מהשארת המגנומטרים והמשטרה וארדן כמי שהתעקשו להבעיר את המזרח התיכון.

4. לא היה צריך להיות האורקל מדלפי כדי לדעת שיהיו מהומות ואלימות אתמול. המשטרה בסך הכל נערכה טוב מאוד והכילה את הארועים בירושלים עם אפס נפגעים ישראלים.

5. נראה שכולם מסכימים שהצבת המגנומטרים הייתה טעות, שאף אחד בתוך המערכת לא צפה את התגובה אליה בזמן אמת, וראש הממשלה אף אימץ אותה בהתלהבות כפתרון שיביא לפתיחת הר הבית אחרי הפיגוע, להורדת הלחץ הביטחוני ולהרגעת הירדנים.
 
6. הערבים: המחאה בעולם הערבי הייתה מוגבלת למדי, כשכלי התקשורת במצרים ובסעודיה שומרים על פרופיל נמוך יחסית. בירדן הייתה הפגנה גדולה של האחים המוסלמים, דומה מאוד לזו שהייתה שם בשבוע שעבר. באיסטנבול הייתה הפגנת ענק, ואלג'זירה הסיתה במרץ כרגיל.

7. נתניהו: ניהל את המשבר הזה מתחילתו בקשב חלקי בלבד, אולי בגלל הנסיעה לחו"ל, אולי בגלל דברים אחרים, אבל רצה פתרון וחיפש אקזיט עד הרגע האחרון. הצרה היא שלא נמצאה נוסחה שתאפשר לישראל להסיר את המגנומטרים, תחת איומים פלסטינים באלימות, בלי שהדבר יתפס, ובצדק, כניצחון מהדהד (נוסף) של התנועה האסלאמית ושל ההסתה הפלסטינית.
 
8. האמריקאים: הממשל הנוכחי פשוט לא מתפקד. הבעיה היא שגם ישראל וגם הערבים רגילים שיש מבוגר (אחראי או לא זו שאלה אחרת) בדמות ממשל אובמה, שמזדעק כל אימת שהטמפרטורה עולה ומציל את הצדדים מעצמם, אם צריך גם באמצעות כפיית פתרון באמצעות לחץ. אירוע דומה בתקופת אובמה היה מנוהל על ידי קרי עצמו, ואולי אף על ידי הנשיא ישירות. במקרה של ממשל טראמפ, ששקוע בצרות עד צוואר, הקשב מינימלי. טילרסון לא זמין. קושנר לא אפקטיבי וגרינבלאט לא בליגה לנהל דבר כזה. ישראל צריכה למצוא מנגנון חלופי לזה האמריקני, רצוי יותר מאחד, ולהתרגל להשתמש בו. זה לא המשבר האחרון.

9. הירדנים: נהנים מקשב מקסימלי בהנהגה הישראלית, גם בגלל מולכו וגם בגלל החשש התמידי שכיסאו של המלך בסכנה, שהמלך עושה בו שימוש נבון. הם ידעו מראש על המגנומטרים שהוצגו כחלק מהמהלך לפתיחה מחדש של ההר, שאליו הם לחצו. כמובן שזה לא הפריע להם להיגרר שוב אחרי הפלסטינים ולדרוש את הסרתם. אבל האמת המרה היא שהר הבית יצא משליטתם. ועבר לשליטת המוראביטון – נאמני הר הבית של התנועה האיסלאמית, ושל ההמון. אפשר לסכם איתם מה שרוצים, הקשר בין זה לאלימות בשטח חלקי ביותר.
 
10. אבו מאזן: מגיע לקראת הסוף, פשוט בגלל שהוא שחקן משנה באירוע הזה. במהלך רוב המשבר הוא היה בכלל בחו"ל, וקיווה שהעסק יסתכם ביום הזעם, המינורי יחסית, שפתח הכריזה עליו ביום רביעי. אמש כבר הודיע על הקפאת כל הקשרים עם ישראל ועל הקצאת מיליוני דולרים לירושלים. השאלה המרכזית נוגעת כתמיד להמשך התיאום הביטחוני, אבל יש גבול לכמה הוא יכול למתוח את החבל בגזרה הזאת, שכן עצם שלטונו תלוי במעטפת הביטחונית הישראלית.

11. מלחמות היהודים: לא ניכנס למוטיבציות אישיות כרגע, אבל ההתכתשות בין המשטרה לבין צה"ל והשב"כ בנושא הזה יצאה משליטה. מחלוקות בצמרת הביטחונית הן דבר רצוי ועדיף מאשר חשיבה מונוליטית וכסת"חית, ובלבד שהן ענייניות ושכל הצדדים נשארים עם העיניים על הכדור. במצב הנוכחי, הכדור נפל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

שמרית מאיר

עיתונאית ופרשנית לענייני ערבים

לכל הטורים של שמרית מאיר