ראשי » חדשות » דעות

ביבי עושה טוב לישראל. עובדה, רוצים להעיף אותו

דוקטרינת החדירה לקרביים של נתניהו לא מערערת את תמיכת הציבור בו, אולי דווקא להיפך, לכן מנהיגותו של נתניהו אינה קורסת

ראשית, אלו ימים שכדאי לחזור בהם לספרו של פרופ' דניאל פרידמן, "הארנק והחרב". אחד היועצים המשפטיים בעבר, לא אביחי מנדלבליט, אמר בפורום סגור כי היה מוטב לספר שלא היה בא לעולם. אבל הוא בא לעולם. ומי שקורא אותו יוצא מזועזע. הקטעים הרלוונטיים לימינו אלה, של "גל הטיהורים" נגד השלטון הנבחר, מתייחסים לפרקליטות המדינה ולמשטרה.

"כוחם של הפרקליטות והיועץ המשפטי מגיע לממדים של מדינת משטרה", כתב פרידמן על אווירת הפחד שנתקל בה בקרב השרים. הוא מביא ציטוט מראיון שנתן נציב שירות המדינה לשעבר, שמואל הולנדר, לבן כספית: "שמע, יש ישיבות ממשלה שיושב שר שתלוי ועומד נגדו תיק, או חקירה, או בדיקה. בינתיים יש הצבעה בנושא שקשור לפרקליטות. מה אתה חושב שהשר הזה יצביע? עם הפרקליטות או נגדה? הוא כמו בן ערובה. השר הזה צריך להיות גיבור כדי להצביע נגד עמדת הפרקליטות או היועמ"ש. ממש מתאבד שיעי. ישבתי פעם בוועדה לאיתור פרקליט המדינה, העידו בפנינו שורה ארוכה של בכירים מהפרקליטות שהיו מועמדים וסיפרו על תיקים של שרים ובכירים שמוחזקים פתוחים למרות שיודעים שאין כלום. התפתלנו על הכיסאות כששמענו את זה".
 
פרשת "ביביטורס" היא הפרדיגמה להבנת הדרך שבה מנסים בכל כמה שנים לנטרל את בנימין נתניהו. היא פרצה ברעש גדול בערוץ 10 במארס 2008. למה דווקא אז? כי אלה היו דמדומי שלטון אהוד אולמרט בעקבות הגשת דו"ח וינוגרד וכן, גם הפרשיות. "הטיפול באיש הזה הוא ללא הקשר, ללא פרופורציה, ללא אמות מידה", קבע ארי שביט, אחד המומחים לפתולוגיה ולקנוניות שמלוות את ראש הממשלה נתניהו לפני שחזר לשלטון ובוודאי לאחר שחזר.

לדבריו, "התופעות האלה עולות כשביבי מתחזק. ביבי הוא הקוטב האלטרנטיבי, המועמד הרציני היחידי של הימין. באמצעות נטרול של ביבי, אתה בעצם מנטרל את היכולת של הימין להציב חלופה שלטונית רצינית. יש פה מנגנון עמוק ששולל את התהליך הראוי". שביט קבע בראיון ב־2008, כאשר ניצני חזרתו של נתניהו נראו בשטח, כי "אנחנו אף פעם לא נכנסים לקרביים של אחרים" – דוגמת שמעון פרס, אהוד ברק ושורה שלמה של אישים – "אנחנו נכנסים רק לקרביים של ביבי". זו דוקטרינת הקבלות שמתאימה לכל עניין - מכיסאות הבית, דרך משלוחי הכביסה והבקבוקים ועד הסיגרים.

לכן הציבור שתמך בנתניהו לא נסוג מתמיכתו אלא אולי להפך. לכן מנהיגותו של נתניהו אינה קורסת אלא אולי מתחזקת. למשטרה ולפרקליטות תהיה הפעם בעיה, משום שהציבור הרלוונטי מעריך את פועלו מאוד לחיוב. עדיין לא הוכח שהחקירות אינן תולדה של מנוס מאיתרוג. זכרו מה אמרה ליאורה גלאט ברקוביץ כאשר נחקרה על הדלפת תיקי שרון ל"הארץ": היא רוצה שיהיה שלום ויש לה בן חייל. אבל מהרגע שמנהיגי התקשורת הכריזו ערב ההתנתקות, בתחילת 2005, על הגנה היקפית על אריק שרון ועל הצורך לרפדו כשם ששומרים על אתרוג – לא אונה לו כל רע.

נתניהו בולט בכך שלא נשבר כמו ברק, אולמרט ושרון, אלא שמר לאורך כל הדרך על האינטגריטי שלו. הוא דבק בעקרונות הכלכלה, המדיניות והאסטרטגיה שלו, וכנראה עשה רק טוב לישראל בשמונה השנים האחרונות. עובדה, רוצים להעיף אותו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אמנון לורד

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים ביניהם ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי, 'רצח בין ידידים'. ספרו האחרון: "הדור האבוד" על מלחמת יום הכיפורים.

לכל הטורים של אמנון לורד