מבזקים

אין סיבה להעמיד לדין בכירים בבנק לאומי

הגיע הזמן שבדומה לארה"ב נכיר בכך שטעות ניהולית היא חלק מהתנהלות עסקית והמחיר עליה הוא בהפסד כספי ולא בכוחנות שלטונית

השבוע נודע שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, קיבל את המלצת הפרקליטות להעמיד לדין בכירים בבנק לאומי בעניין סיוע הבנק ללקוחותיו האמריקנים להעלים מס מהרשויות שם.

בפרשה זו הגיע בנק לאומי להסדר עם רשויות המס בארה"ב, שלפיו הבנק נקנס בסכום אדיר של כ־1.5 מיליארד שקל (!). לכאורה, עם החתימה על ההסדר והעברת הפיצוי כמוסכם, הפרשה הזו אמורה היתה להסתיים מבחינת הרשויות. לכאורה, יש עילה לתביעה אזרחית נגד הבנק ומנהליו מצד בעלי המניות, שהם כמעט כולנו. אבל למה תסייע לנו תביעה פלילית נגד מנהליו?

התפיסה העומדת מאחורי ההחלטה הזו מבטאת שתי רעות חולות הפושות בארצנו: הראשונה היא התעלמות מהחברה, במקרה הזה הבנק, כישות משפטית נפרדת והשנייה היא הנטייה להעדיף משפט פלילי על אזרחי, באופן גורף.

בנק לאומי צילום: מירי צחי

העבירות לכאורה, שביצעו בכירי הבנק, ובהם המנכ"לית גליה מאור, היו"ר איתן רף ומנהל החטיבה העסקית צבי איצקוביץ, הן עבירות ניהוליות ברמה האסטרטגית של הבנק. אפשר לטעון שהאסטרטגיה הזו העשירה את הבנק וסייעה להם לקבל בונוסים גדולים, אך הטענה הזו קלושה ויהיה קשה מאוד להוכיח את הקשר בין התעשרות הבנק שלא כדין לבין השכר והבונוסים שלהם. ובכל מקרה, ברור שאם מעשיהם לא היו מתגלים והבנק היה רושם רק רווחים כתוצאה מהתנהלותם, הם לא היו המרוויחים הגדולים ביותר ממהלכים אלה.

צריך גם לזכור את הנזק הגדול לשוק כולו מהאצבע הקלה על ההדק הפלילי מול מנהלים. הסיכון בהפללה מזניק את מחירם של המנהלים, מבריח מכאן את הטובים שבהם והופך אותם למנהלים מתגוננים. עובדה שבארה"ב, שם הם פשעו לכאורה, נמנעו מלדון את המנהלים באופן אישי. סביר להניח שהרשויות שם איימו על המנהלים שאם הבנק לא יגיע להסדר עימם, הם יתבעו את המנהלים אישית, אך ידוע שהרשויות בארה"ב נמנעות מכך, כל עוד לא מדובר בגניבה לכיסם הפרטי.

גם הגישה של הפרקליטות, שלפיה כל עבירה ממונית היא עניין פלילי, היא גישה נפסדת שהנזק שהיא גורמת עולה על כל תועלת. דווקא המשפט האזרחי יכול לתת מענה טוב יותר למי שהפסיד את כספו, כמו בעלי מניות הבנק, במקרה זה. המשפט הפלילי, המתנהל מול המדינה, מחייב עדויות ברמת ודאות שמעל לספק סביר. החרב המונחת על צוואר הנאשמים מביאה אותם לשכור משפטנים מהשורה הראשונה לייצג אותם, מה שהופך את המשפט לממושך וליקר מאוד למדינה. מכיוון שמדובר במנהלים מבוגרים, סביר להניח שלא יתקבל פסק דין בעניינם לפני שיגיעו לגיל גבורות.

בארה"ב יש נטייה להעדיף משפט אזרחי בעניינים אלה, מכיוון שברור שהעבריינים הפוטנציאליים, מנהלי החברות, אינם בעלי אישיות קרימינלית המונעים על ידי מערכת ערכים קלוקלת, אלא אנשים רציונליים שמקבלים החלטות על סמך סיכוי־סיכון. כך שככל שמגדילים את הסיכון שלהם - שיעורים גבוהים של חשיפה וקנסות כבדים, כך חישוב הסיכוי־סיכון שלהם ייטה שלא לקבל החלטות לעבור על החוק. הגיע הזמן שגם אנחנו נכיר בכך שטעות ניהולית היא חלק מהתנהלות עסקית והמחיר עליה הוא בהפסד כספי ולא בכוחנות שלטונית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg