עזבו את החרדים, בעיית הגיוס היא גדולה יותר
סרגל השוויון הוא אכזרי ומשיג תוצאות הפוכות. לא רק שאתה לא מגייס יותר חרדים באמצעות חוקי "שוויון", אתה גם מייצר אפקט שלילי ביותר כלפי הציבור החילוני. בעיית עידוד המוטיבציה לשירות קרבי איננה מתחילה ונגמרת בחרדים
השאלה בנושא גיוס חרדים איננה עקרון השוויון. ברור שבישראל זהו עקרון מקודש. השאלה האמיתית נוגעת למוטיבציה של המתגייסים והבעיה החמורה שקיימת היום בנושא כוח אדם בצה"ל. בג"ץ והארגונים השונים הנאבקים למען גיוס חרדים ושוויון בנטל לא עזרו, בלשון המעטה, למדינת ישראל. צהלת "הניצחון" אינה במקומה.נושא המוטיבציה לשירות בצה"ל ובייחוד שירות קרבי הוא זה שצריך להתרכז בו. זה הנושא שהגורמים החברתיים והפוליטיים ברחבי הספקטרום צריכים להתעלות מעבר לאינטרסים אלקטורליים. האם לא ברור שאי אפשר להפוך באחת קבוצת אוכלוסיה לעבריינית? המפלגות שדחפו לפני ארבע וחמש שנים לגיוס חרדים בכוח באמצעות חוק השוויון בנטל גרמו לירידה במספר המתגייסים מקרב החרדים. אין לצפות שהמנהיגים הפוליטיים שדחפו לשם יודו שטעו. זה גם לא נחוץ. מוטב שיכירו בכך בינם לבינם ויחברו לכוחות פוליטיים שיפיקו חוקים המעודדים גיוס באופן כללי. שהרי "השוויון בנטל" הוא בדיחה כאשר בפועל רק מעט מעל ל-50 אחוז ממחזור גיוס מתגייס לצה"ל.
מפגינים חוסמים כביש בהפגנה נגד הגיוס. אפקט שלילי ביותר כלפי הציבור החילוני.
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
אני מבקש לצטט את ד"ר צבי צמרת שהשתתף בזמנו בוועדות שעסקו בנושא ויצא נרעש מהבעיה האמיתית בפניה ניצב צה"ל: "היום אפשר לפעול בנושא הגיוס רק באמצעות גזר; אי אפשר לפעול יותר באמצעות המקל". סרגל השוויון הוא אכזרי ומשיג תוצאות הפוכות. לא רק שאתה לא מגייס יותר חרדים באמצעות חוקי "שוויון", אתה גם מייצר אפקט שלילי ביותר כלפי הציבור החילוני. התעמולה הבלתי פוסקת בעשור האחרון בנושא גיוס ואי גיוס חרדים העמיקה בקרב הציבור הפטריוטי האיכותי, בין אם הוא שייך לשמאל ובין אם הוא שייך לימין, תחושות של קיפוח ועוול. לאמור, הנה – הם אינם מתגייסים שם ואותי מחייבים. מעבר לתחושת העוול שאינה במקומה, צמחה כתוצאה מהקמפיין הזה של גורמים פוליטיים רבי השפעה לגיטימציה להשתמטות. ברור שאלה שדחפו ל"שוויון בנטל" לא התכוונו לכך ולא צפו את זה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בבקו''ם. דרושות הטבות ברורות למתגייסים, ולא רק הטבות שצה''ל מסוגל לתת.
צילום: יוסי אלוני
בעיית עידוד המוטיבציה לשירות קרבי איננה בעיה של צה"ל לבדו. זהו אתגר שמונח לפתח החברה הישראלית והמערכת הפוליטית. צריך להכיר בכך, שדרושות הטבות ברורות למתגייסים, ולא רק הטבות שצה"ל מסוגל לתת. מבחינה זו, ההודעה של צה"ל לגבי הגמול החומרי למתגייסים ליחידות הקרביות לפי דירוג צריכה להיתפס כקריאת כיוון למערכת הפוליטית. בתקווה כמובן, שבג"ץ לא יופיע שוב כמו הילד המופרע שקופץ על ארמון החול שנבנה בשקידה כדי להרוס אותו.
ההטבות שהמדינה צריכה להציע למתגייסים יקנו לצעירים יתרון ברור על פני הלא-מתגייסים. הן צריכות לעודד מאוד את הגיוס בקרב המוסלמים ולהעמיק את הגיוס בקרב הדרוזים והנוצרים. וכן, הטבות שונות בנושא משכנתא, למשל, יעודדו יותר את החרדים להתגייס יותר מאשר כל חוק שוויון שיהפוך את הלא-מתגייסים לעבריינים.
מה שצה"ל מתכנן עכשיו נראה כצעד גדול לכיוון של צבא במודל של צבא מקצועי. חלק מהצבא, כמו חיל האוויר וחיל הים, כבר בנוי ככה. במשטרה ישנו המודל של הימ"מ. אבל שום דבר אינו תחליף לצד האידיאולוגי. הפמפום הבלתי פוסק בתקשורת בנושא החרדים, "ההדתה" בצה"ל ושירות נשים ביחידות קרביות יוצר דימוי מרתיע גם בקרב הציבור הציוני.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם