בתשע"ז נרשמה קפיצה במפלס השנאה הפנימית

בתשע"ז חירפנו וגידפנו זה את זה בשביל עשר שנים לפחות. בשנה הבאה מוכרחים להשקיע בתהליך שלום

מקור ראשון
חגי סגל | 20/9/2017 9:00
תגיות: ראש השנה
תשע"ז לא הייתה שנת גדולות ונצורות. היא הייתה שנת קטנות. קשה להאמין שתהיה לנו סיבה מיוחדת לזכור אותה ברבות השנים. צריך להתפלל שלא תהיה לנו סיבה להתגעגע אליה.

פחות או יותר עשינו בתשע"ז את אותם דברים שעשינו אשתקד בביטחון, בכלכלה, בקשרי החוץ שלנו, בדאגה לחלשים, בתחום הרוח ולהבדיל בפוליטיקה. הממשלה נשארה על עומדה, הכנסת לא התפזרה והבחירות לא הוקדמו. נכון לעכשיו, על פי חוק, הן מתוכננות רק לחודש מרחשוון תש"פ.

מה בכל זאת קרה בשנה היוצאת שמבדיל אותה מקודמותיה? נרשמה קפיצה משמעותית מצערת במפלס השנאה הפנימית. גילויי האיבה המילולית על רקע פוליטי הסלימו. ברוך השם, הם עדיין לא מתורגמים לקטטות רחוב, אבל ברשתות החברתיות ובזירה התקשורתית מתנהלת מערכה של ממש, עקובה ממילות משטמה ומהשוואות נואלות. לפעמים צריך לשפשף את העיניים כדי להשתכנע שזהו אכן הלקסיקון.
 
צילום: אבישג שאר ישוב
את אש המחלוקת מזינה המחלוקת העתיקה בין ימין לשמאל על שטחים ושלום, תרבות ויהדות. צילום: אבישג שאר ישוב

את אש המחלוקת מזינה המחלוקת העתיקה בין ימין לשמאל על שטחים ושלום, תרבות ויהדות. היא התלהטה מאוד בתשע"ז בגלל הייאוש שאוכל בשמאל עקב המבוי הסתום בזירה המדינית מול הפלסטינים, ניצחון טראמפ בארצות הברית, ואובדן השלטון. אחרי שלושה הפסדים רצופים בשלוש מערכות בחירות, הוא מתוסכל וזועם. לכן הוא עט על חקירות נתניהו שלכאורה מספקות לו הזדמנות למהפך, ומנסה לזרז בכוח את עבודתן של טחנות הצדק. שלל ערוצי התקשורת שעדיין עומדים לרשותו מנוצלים למתקפה פראית על השלטון ועל כל מי שמזוהה איתו. לא חולף פה שבוע בלי התרסה היסטרית חדשה של השמאל על התמוטטות הדמוקרטיה כביכול, והרעשת עולמות נגד סכנות אפוקליפטיות מדומות.     

הימין, מצדו, אינו מתאמץ להנמיך להבות. מנהיגיו וחלק מדובריו מלבים את הגחלים הלוחשות. הם לא מפגינים את האיפוק המתבקש משליטים. השיג והשיח הפוליטי שלהם עצבני כמו במאה שעברה, כשמדינת ישראל נשלטה על ידי עוקרי התנחלויות וידידי ערפאת. הם מקילים ראש בסכנה שהמילים הקשות יידרדרו להתכתשויות פיזיות, כפי שקורה כבר בארצות הברית של דונלד טרמאפ. הם לא מבינים שהאחריות תיפול גם עליהם.

לקראת תשע"ח, האתגר הלאומי המיידי של שני הצדדים הוא תהליך הרגעה. אני יודע, זה נשמע קצת אפיפיורי, אבל מסוכן להמשיך ככה. בתשע"ז חירפנו וגידפנו זה את זה בשביל עשר שנים לפחות. בשנה הבאה מוכרחים להשקיע בתהליך שלום.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך