ראשי » חדשות » דעות

איך 'מאסטר שף' הפכה לפוליטית ואף מילה על חמוצים

מפתיחת מושב החורף של הכנסת ייזכרו רק שפתון ורוד וחמוצים, ומאודישן במאסטר שף נשארה בעיקר פוליטיקה. ככה זה כשמייצרים סדר יום מתגובות לאירועים מיותרים

1. לא, אני לא אכתוב על שפתון ורוד וסימון טריטוריה בגרסה הנשית והעדכנית שלו. לא, אני מסוגלת לכתוב על משהו אחר. אז מה אם ח"כית שלא נאמר את שמה מרחה שפתון ורוד על שמשת חלונה של ח"כית חדשה והסבירה לה בצורה שהולמת את מעמדה, שלא חונים במקום של אחרים? הנה ציפור! איזו ציפור יפה. אבל מה באה עכשיו הציפור הזאת עם האות צ' הצורמנית והזכירה לי חמוצים, שגם עליהם נשבעתי לעצמי ביקר לי (שעות שינה) לא לכתוב.

2. שתי ביקורות על גבול ההזויות נכתבו ב'הארץ' ביחס למתמודד יהוידע ניזרי מ'מאסטר שף'. כלומר השם שלו לא חשוב, הוא הרי "המתנחל", זה ששותה לישראלים את הדם ועוד מעז ברוב חוצפתו לבשל טוב. באמת שאין גבול לבושה. ולכיבוש. אז על פי השמאל הקיצון, עצם זה שניזרי נכנס לעם ישראל הביתה דרך המסך מנרמל את הכיבוש, והופך את הצופים לשותפים מלאים בקולוניאליזם התרבותי שמתקיים מעבר לקו הירוק.
  
מדהים שאני עדיין נדהמת לגלות בכל פעם מחדש שכל שיח בשמאל הקיצוני על פלורליזם הוא שטוח כל כך. לדידם, המרחב הציבורי בטלוויזיה הוא מרחב נקי ממתנחלים, ימנים ושאר חמוצים, סליחה, ירקות. עצם זה שמגיח על המסך בחור מזוקן ממפוני עמונה, למען השם, סתם לתוכנית ריאליטי שעוסקת בבישול, כבר בזה יש לטמא את אותו מרחב אידיאלי. הדעת לא סובלת שמתנחל יוצא מהקשרו בסיקור התקשורתי הרגיל (מפונה, הזוי, עשיר על חשבון הפריפריות). הו לא, זה כבר יותר מדי.

בשלב מסוים ניזרי דיבר על הקשיים שלו כמפונה, ואמר שאת הכאב הזה הוא יסחב לעד. בתגובה אמרה מיכל אנסקי "הנה ציפור!" טוב, לא בדיוק ככה, זה היה טיפה יותר מתוחכם. היא אמרה שהיא לא יכולה להסיר את העיניים מהחלות שהוא אפה.
 
הכול הפך פוליטי, גם תוכנית בישול, ועל גבי זה אני אומר משהו מרעיש: לא חייבים לחלוק את אותן דעות פוליטיות בשביל להגיד "אני כואבת את כאבך". בסך הכול צריך שבריר אנושיות. האם כל כך קשה לגלות אמפתיה לבן אדם שכרגע גר באכסניית נוער? מה הפחד הזה להגיד "אני חושבת שאתה טועה ובגדול ואולי אפילו מסכן את המדינה, אבל לבי לבי על ביתך החרב". האם זה בלתי אפשרי?

3. "האודישנים של מאסטר שף הם הטלוויזיה הטובה בישראל", צייץ יונתן אוריך, מנהל הפייסבוק של נתניהו. היה זה ערב קודם לפתיחת מושב החורף. יואב רבינוביץ' ציטט בטוויטר את אוריך, וצירף שקופית מסך מתוך האודישן שבו נראה ניזרי אומר "יש אנשים חמוצים".

4. אני משערת שבסביבת נתניהו מאד מרוצים מ"נאום החמוצים". הנה כולנו מדברים על חמוצים כבר שבוע שלם. מוכרי הפלאפלים ודאי מרגישים פרץ בלתי מוסבר של רצון לחמוצים, וגם בקרב אוכלוסיית הנשים בהיריון נרשמה עלייה בתשוקה למאכל הסטריאוטיפי. הרשת הריצה דאחקות חמוצים, ואפילו ראש הממשלה הצטרף לחגיגה. אבל בינינו, במה כבר יש להיות גאים? זה היה נאום מאוד הגנתי, מאוד תגובתי. מאוד חמוץ. מאוד מונהג ולא מנהיג. ככה לא מייצרים סדר יום, אלא שופכים את המיץ מקופסת השימורים יחד עם החמוצים. ברור, אי אפשר לכתוב פסקה בלי לדבר על חמוצים.

אני עדיין זוכרת את הטעם של נאום נתניהו באו"ם. אני זוכרת שיש נתניהו אחר, שלא נגרר ולא מונהג, אלא מנהיג בסדר גודל עולמי. לא דמות המורה שכל הכיתה מפריעה לו, ושכדי לתפוס את הקשב שלהם הוא מספר להם בדיחה על חמוצים. תמיד שנאתי את המורים שניסו להיות מגניבים. אל תהיו כמונו, התחננתי בלבי, תהיו מורים, מנהיגים.

 

הערכה: זוהי ההשראה לנאום החמוצים. ציטוט של המועמד המתנחל בתכנית הפתיחה של מאסטר שף משלשום שנצפתה ע"י אחראי הפייסבוק של נתניהו @jonatanu pic.twitter.com/5IRpafaape

— Yoav Rabinovitz 🇮🇱 (@yoavr) October 24, 2017

5. תהיו איתי: מוזיקת תחקיר 'עובדה' דרמטית. האם ניזרי הוא ההשראה לנאום החמוצים? אפשר לעשות מזה תבשיל נהדר. תיאוריית קונספירציה בדבר הון־(הפיצויים שטרם הגיעו)־שלטון. לידה תיאוריית הקשר על רצח רבין תחוויר ותיראה כמו גפילטע פיש עבש. לא רק שניזרי כבש את הסינייה הפלסטינית והפך אותה לפיתה, הוא גם שתל רעיונות במוחו של נתניהו ויועציו.

6. אוריך בתגובה: "אני אוהב מלפפונים חמוצים, אבל מדובר בדמיון מפותח. רה״מ נתניהו המציא את המותג 'חמוצים', ואת הנאום הוא כתב עם כותב הנאומים שלו ד״ר חגי חריף".
  

7. הפתעה! ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, מגלה לנו שחמוצים יש גם בימין. זוהי באמת ידיעה מרעישה. דגן מבין שהוא לא יכול לדבר על נושא מהותי בפני עצמו בלי להגיד חמוצים. הרי תקציב אמצעי הביטחון בסך 300 מיליון שקלים ליו"ש לא מספיק חשוב סתם ככה. "אדוני", אמר לו יועץ התקשורת, "חייבים לדבר על חמוצים! זוהי שעתם היפה של החמוצים". שאר הנוכחים ודאי הרפו מהסמארטפונים שלהם והנהנו ממושכות, ולרגע אחד נדמה היה שהשלום אפשרי. הרי כולם מבינים שבשבוע הזה נושא פעוט ושולי כמו טיפול בכבישים מצילי חיים, לא יקבל כותרת אם הוא לא יגיד חמוצים. חמוצים. חמוצים.

8. אנחנו מגיבים כל הזמן. מייצרים סדר יום מתגובות לאירועים מטומטמים. אמרתי כבר שאני לא אכתוב על סבטלובה ופדידה, נכון? אז למה אתם גוררים אותי לפה? אתם לא בסדר, שתדעו. ומגיבים גם על מה שההיא אמרה, אף שעד לפני שעה לא עניין אותנו מה היא חושבת בכלל. אבל עכשיו כשהיא הרימה לנו להנחתה וההוא שיצא אידיוט - אז מה, שנשתוק? שניחשד חלילה כחכמים כפי שהמליצו לנו חכמינו זכרונם לברכה? לא, לא. אנחנו נגיב. ולא נשכח לייצר הסחות דעת כשנגיע במקרה לנקודה חשובה שאפשר לדבר עליה - מה, אשכרה נדבר על משהו מהותי? לא לא, עדיף לדבר על ציפור, כלומר על חלות, סליחה, התכוונתי לחמוצים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

בתאל קולמן

משוררת. עורכת את ערוץ הדעות של nrg. ספר שיריה הראשון, "תהום להיאחז בה", זכה בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים לשנת 2015.

לכל הטורים של בתאל קולמן