נאור לקחה את האקטיביזם שייסד ברק צעד קדימה
נשיאת העליון היוצאת המשיכה את המהפכה של אהרון ברק, אך ללא האלגנטיות שאפיינה את פסקיו. פסק הדין האחרון שלה, שעליו חתומה גם חיות, הוא חלק מהמגמה הזו של שינוי הנורמה בלי משחק מקדים
״תהא זו אירוניה עצובה אם דווקא במדינת ישראל ייפגע הרכיב הסוציאלי-רוחני של המנוחה בשבת, שזכה לעיגון בחוק שעות עבודה ומנוחה. זאת, מפני שהדת היהודית היא שהביאה לעולם את המהפכה החברתית – אולי הראשונה מסוגה – הגלומה בשבת. הרעיון שביסוד יום המנוחה השבועי התקבל ויושם על ידי האנושות כולה.
אקטיביזם בלי משחק מקדים. מרים נאור
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"מלאך המנוחה לוחש באוזן ואומר לעובד: הינך עובד אך לא עבד. בד בבד, מלאך המנוחה לוחש באוזן ואומר למעביד: אתה הצד החזק, אך יום בשבוע יחול שוויון בינך לבין העובד שפטור מעיסוקיך. ערכי השוויון, המנוחה וחירות הרוח שמייצגת השבת קשורים קשר אמיץ עם מוצאם הדתי, ההיסטוריה של העם היהודי ונימוקי מסורת״.
כך, במילים אלו, סיכם השופט ניל הנדל, שעמד בדעת מיעוט, את הסיפור האמיתי של בג״ץ בעלי המכולות. נשיאת העליון היוצאת מרים נאור וחבריה עשו מהלכים לולייניים מרשימים כדי לנסות להסתיר מעיני את הציבור את העובדה שהם לקחו חוק שלם מספר החוקים הישראלי והפכו אותו לבדיחה. חוק שעות עבודה ומנוחה איננו חוק דתי אלא חוק סוציאלי. כל סעיפיו וכל הפרשנויות שנתן להם בית המשפט במהלך השנים מוכיחים זאת באופן חד משמעי.
נאור הכריעה: מרכולים בת"א ימשיכו לפעול בשבת. צילום: לע"מ
אבל את נאור זה לא עניין. היא הייתה נחושה לסיים את כהונתה ב״פסק דין מהדהד״ שייתן לה עוד כמה נקודות בקרב המלייה שלה. בשביל זה היא התפלפלה בסעיפי חוק ההסמכה ופירשה אותו כך שייתן לראש רשות מקומית סמכויות של פוטין. הפרשנות שלה לחוק שעות עבודה ומנוחה הייתה מוזרה למדי: את החוק הקובע איסור על העסקת יהודים בשבת פירשה כעיקרון כללי, אבל את התוכן שלו כל ראש רשות קובע.
חשוב להבין עד כמה מופרך הרעיון הזה. לפי ההגיון הזה יוכלו גם ראשי רשויות ממגזרי מיעוטים לקבוע מחר שחוקי התכנון והבנייה הם ׳עקרונות כלליים׳ והם עצמם, ראשי הרשויות, יקבעו מה מותר ואסור לבנות בתחומי הרשות שלהם.
טקס הפרישה של מרים נאור
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
נימוק נוסף למסמוס חוק שעות עבודה ומנוחה הוא שהוא פוגע בחופש העיסוק. את העובדה שעקרון חופש העיסוק כלול בחוקי היסוד שנחקקו הרבה אחרי חוק שעות עבודה ומנוחה, ושעיקרון שימור הדינים קובע שחוקי היסוד אינם מבטלים חוקים ישנים - נאור כלל לא הזכירה.
נאור התפלפלה על תפיסת ״חיה ותן לחיות״, וגלשה למחוזות המאבקים הישראליים על ענייני דת ומדינה בקביעות שאינן שנויות במחלוקת כמו: ״בצד ההגנה על צביונה הייחודי של השבת יש לאפשר לכל פרט ופרט לעצב את השבת שלו על פי דרכו ועל פי אמונותיו ולצקת בה תוכן כראות עיניו״.
חתומה גם היא על פסק הדין. הנשיאה חיות בטקס השבעתה
צילום: מרים אלסטר/ פלאש 90
זוהי זריית חול. נאור יודעת היטב שהסיפור כאן איננו כפיה דתית, ובעיקר שמי שישלמו את המחיר על פסק הדין שלה יהיה מעמד האריסים הישראלי: מאות אלפי עובדים בענף הקמעונאות שמעוניינים לבלות את יום המנוחה הלאומי בחיק משפחותיהם, וייאלצו מעתה לחלל אותו כדי שמטה לחמם לא יישבר.
פסק הדין הזה חותם את כהונתה של אחת הנשיאות האקביסטיות ביותר שידע בית המשפט העליון. המהפכות של מייסד השיטה אהרן ברק נעשו בצורה אלגנטית. כשהוא רצה לשנות נורמה הוא קודם כל טפטף אותה ב'אוביטר' (הערת אגב על פסק דין). רק מאוחר יותר, אחרי שהציבור התרגל לרעיון, העביר אותה ל'רציו' (ליבת פסק הדין, ההלכה שנפסקה).
מרים נאור ויתרה על המשחק המקדים. השופטת שפרשה היום מכס הנשיאות אימצה את ערכי העולם האקטביסטי החדש שיצר ברק והתנהלה על פיהם כאילו לא היו חידוש מסעיר. ומה שבעיקר מטריד כרגע הוא שגם הנשיאה הנכנסת אסתר חיות חתומה על פסק הדין הזה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם