שילוב בדואים באקדמיה: מה עם הנדסה וסיעוד?
מסלול חדש מאפשר לצעירים בדואים להתקבל לתואר ראשון ללא פסיכומטרי, במטרה למנוע מהם ללמוד באוניברסיטאות ערביות. במגזר טוענים שהוא חלקי ולא מספק
על השלטים האדומים שנשאו המפגינים בשבוע שעבר מול שערי אוניברסיטת בן־גוריון נכתב: "לימודים לכולם", "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה", "העדפה מתקנת - כן, אפליה גזעית - לא". המפגינים, פעילי שכונות בבאר־שבע, הגיעו למקום כדי למחות על ידיעה שפורסמה על אודות פתיחתו של מסלול לימודים חדש באוניברסיטה לבני המגזר הבדואי, שהקבלה אליו אינה דורשת מבחן פסיכומטרי. במקום המבחן הפסיכומטרי, כך פורסם, יעברו המועמדים בחינות קבלה המבוססות על החומר הנלמד בבתי הספר התיכונים במגזר הערבי.
"אין לנו שום דבר נגד המגזר הבדואי", הסביר לי השבוע יהודה אלוש, ממארגני הפגנת המחאה. "באנו כדי לדרוש שהאוניברסיטה תאפשר את אותם תנאים גם לכלל הציבור. עשרים שנה אמרו לנו שאי אפשר לוותר על מבחן הפסיכומטרי ושאין שום כוונה לעשות פשרות על הרמה האקדמית של האוניברסיטה, ועכשיו אנחנו מגלים שכשרוצים, פתאום אפשר להתפשר".
אוניברסיטת בן גוריון. ''העדפה מתקנת - כן, אפליה גזעית - לא''.
צילום: דודו גרינשפן
בתגובה למחאה מבהירים השבוע באוניברסיטה שמסלולי קבלה ללא פסיכומטרי, לכל מועמד באשר הוא, קיימים בה כבר כמה שנים. לפני ארבע שנים הוקמה בה תוכנית ייחודית המאפשרת לכל מועמד לתואר ראשון קבלה ללימודים ללא פסיכומטרי. בתוכנית, "נתיב לאקדמיה", לומדים הסטודנטים במשך שלושה חודשים חשיבה מתמטית, אנגלית ואוריינות עברית. בסיום הלימודים מתקיימים מבחני הערכה בכל אחד מהמקצועות, והציונים משוקללים באופן השקול לציוני הפסיכומטרי. תנאי הקבלה של משתתפי התוכנית מבוססים על ציוני הבגרות שלהם, המשוקללים עם ציוני בחינות הגמר בקורס שלמדו. בפרויקט החדש שנפתח השנה למגזר הבדואי, המועמדים, שנדרשים לתעודת בגרות מלאה, נבחנים במתמטיקה, אנגלית, עברית ומדעים. מי שעובר את המבחנים מתקבל לשנת לימודים חלקית, שבה יידרש להשיג ממוצע ציונים מעל 80 כדי להיפטר מהמבחן הפסיכומטרי.
באוניברסיטת בן־גוריון מבהירים גם שההחלטה על פתיחת הפרויקט נעשתה בהתאם להחלטת הממשלה והנחיות המועצה להשכלה גבוהה לקידום שילוב הבדואים באקדמיה. מאחורי החלטת הממשלה, ואת זה לא אומרים בגלוי, עומדת בין השאר הדאגה של ממשלת ישראל ממאות הסטודנטים הבדואים שבוחרים ללמוד באוניברסיטאות ערביות ביהודה ושומרון ובירדן. רבים מהסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות הערביות חוזרים משם עם דעות לאומניות קיצוניות, והתופעה מטרידה את הממשלה, ובצדק.
סטודנטיות בדואיות. הפרויקט אינו נותן מענה מספק לסטודנטים הבדואים.
צילום: מירי צחי
בריאיון שערכתי בעבר עם ד"ר סארה אבו־כף מאוניברסיטת בן־גוריון, בת המגזר הבדואי, היא אישרה שבשנים האחרונות ישנה עלייה במספר הסטודנטים הבדואים הלומדים בחו"ל. כחוקרת יחסי תרבות ציינה אבו־כף את ההשפעות התרבותיות של מקום הלימודים על הסטודנטים, והביעה תמיכה בשינוי הקריטריונים לקבלת הסטודנטים הבדואים לאוניברסיטה.
על פי הנתונים שמציג מאג'ד אל־כמלאת, מנהל עמותת 'צעד קדימה' לקידום החינוך ברהט ופעיל חברתי במגזר הבדואי בנגב, רוב הסטודנטים הבדואים בנגב לומדים היום בחו"ל. במשרד החינוך מדברים על כ־1,800 סטודנטים בדואים מהנגב שלומדים בחברון ובבית־לחם. כשמוסיפים לנתון הזה עוד מאות שלומדים בירדן ובמדינות מזרח אירופה, מתקבל מספר גבוה מ־2,500 הסטודנטים הבדואים שלומדים בארץ.
אל־כמלאת מסרב להתלהב מהפרויקט החדש שנפתח לבני המגזר. לטענתו, הפרויקט אינו נותן מענה מספק לסטודנטים הבדואים, מכיוון שהוא מאפשר לימודים ללא פסיכומטרי במסלולים מסוימים בלבד ולא במסלולים המבוקשים על ידי הסטודנטים במגזר, שהם: הנדסה, רפואה, סיעוד ועבודה סוציאלית. התואר שהסטודנטים יקבלו בעקבות המסלול החדש, אומר אל־כמלאת, לא יסייע להם להשתלב בשוק העבודה וגם לא יענה על הצרכים האמיתיים של המגזר. "יש לנו מחסור אדיר בעובדים סוציאליים, מהנדסים ואחיות. לשם אנחנו מכוונים את הצעירים שלנו, ואם המסלול החדש לא נותן לכך מענה, הוא פשוט מיותר".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם