חשוד מאד: תומכים באלשיך או מגנים את נתניהו?
גיבוי למשטרה הוא דבר ראוי, אבל כשכל כך הרבה לשעברים ששמם נקשר בחשד לשחיתות ולהטרדות מיניות מתגייסים להגן על אלשיך - זה נראה יותר כמו גינוי לנתניהו ופחות כמו תמיכה במפכ"ל
מי לא היה שם השבוע, במצעד הגיבוי למפכ"ל המשטרה, ודיבר שעות באולפנים על שלטון החוק ודמוקרטיה וטוהר המידות. ותיקי המשטרה, ניצבים לשעבר, מפכ"לים לשעבר, רמטכ"לים לשעבר וראשי מוסד לשעבר. במקרה הזה ראוי להפעיל את הכלל הידוע, בשינוי קל מ'הנסיך הקטן': ילדים, היזהרו מלשעברים.לא הייתי נרעשת לו היה זה גיבוי טהור, אמיתי וכן. אבל מההתגייסות הזו לא עולה ריח טהור אלא ריח טהרני. אחד בפה ואחד בלב, אחד בהווה ואחד בעבר. אנשים שפגעו בעבר במשטרה, שסרחו, פתאום מטיפים לציבור מוסר.
אפשר לפתוח את זה, ולהציץ בשמותיהם של חלק מהחתומים על המכתב והמככבים באולפנים השבוע. נמצא שם יוחנן דנינו. מפכ"ל לשעבר, שתחת שרביטו קרס כל הפיקוד הבכיר של המשטרה, עם פרישה סיטונית של ניצבים ובכירים אחרים בעקבות פרשיות שחיתות והטרדות מיניות. בהם הסמפכ"ל נסים מור (חשד להטרדה מינית), ניצב קובי כהן (קשר פסול עם פקודה), ניצב ניסו שחם (יחסים אסורים), ניצב יוסי פריינטי (חשד להטרדה מינית). זאת בנוסף לקשר הדוק מדי עם חצרות רבנים, קשר שהתהדק מאוד בתקופת דנינו, ובראשו פרשת שוחד בין הרב יאשיהו פינטו וניצב מנשה ארביב. דנינו מטיף לטוהר מידות ושלטון חוק? קצת צניעות.

משה קראדי, מפכ"ל לשעבר, נאלץ לפרוש בטרם עת על רקע ביקורת קטלנית של ועדת זיילר, שהטילה דופי באמינותו ובשיקול דעתו. "החלטנו בלב כבד שצריך לצאת מוועדה זו מסר חד וברור, שמי שנהג כך איננו יכול לכהן כמפכ"ל משטרה. הוא גילה חוסר רגישות ופעל בדרך רשלנית הסותרת הלכות נוהל תקין, היגיון, מקצועיות ומיומנות". השבוע היה קראדי חלק ממשלחת מפכ"לים לשעבר שסיפקו עצות מקצועיות כביכול לאלשיך. אחת מהן הייתה לזרז את החקירה בתיקי 1000 ו־2000, לפני ש"חוק ההמלצות" יעבור. איך הוא מעז? כי נותנים לו.
היה שם גם שלמה אהרונישקי. מפכ"ל לשעבר, שחויב להחזיר למשטרה מאות אלפי שקלים שלקח שלא כדין בעת פרישתו, לאחר דיווח כוזב על ימי חופשה. כיום הוא מטיף על "פגיעה אנושה במערכת אכיפת החוק".
גם אריה עמית, ניצב לשעבר ומרואיין בכיר בהווה, היה שם. בעל פה מלוכלך, שמבזה כל דבר שזז אבל בעיקר את עצמו. משתמש בשפת ביבים כלפי נבחרי ציבור, כלפי מחנה הימין, כלפי אשת ראש הממשלה ומי לא. "בשורה טובה למלך", כתב השבוע בדף הפייסבוק שלו, "אין לו צורך יותר לעבור בדיקת קולונוסקופיה. אחרי שהגברת רגב דחפה אותו לטקס הדלקת המשואות, ברור שלשונה דואגת לניקיון האזור הנבדק בצורה מאוד יסודית". עם הקוראים הסליחה. אתה תטיף לנו על טוהר מידות? אתה, שהסתופפת בחצר הרב פינטו, תטיף לנו מוסר?

הלאה. אסף חפץ, מפכ"ל לשעבר. השבוע הוא קבע קבל עם ורדיו ש"יש תשתית ראייתית שמספיקה להשעות את ראש הממשלה", וכי על נתניהו להתפטר. זהו אותו אסף חפץ שכיהן כמפכ"ל בזמן שנפתחה חקירה נגד יעקב נאמן, אז שר משפטים טרי בממשלת נתניהו הראשונה. זו הייתה חקירה נקמנית של היועץ המשפטי לממשלה דאז ואיש השמאל הרדיקלי דהיום, מיכאל בן־יאיר. נאמן רצה להחליף אותו, והוא נקם. אסף חפץ היה המפכ"ל. בית המשפט זיכה את נאמן באופן מוחלט אחרי חודשים ארוכים, תוך ביקורת קשה על המשטרה ובכירי התביעה. גם רפול טעם את נחת ידה של המשטרה בתקופת חפץ, כשעמד לכהן כשר לביטחון פנים. גם נגדו פתחה המשטרה בחקירה, והיא הסתיימה בזיכוי מוחלט. המשטרה של חפץ. אגב, חפץ מכיר ויודע מה הוא מחזיק באמתחתו, ונמנע מלענות על שאלות קשות. השבוע ביטל ברגע האחרון ריאיון בגלי צה"ל בתוכניתו של אראל סג"ל. הוא ידע למה.
הרשימה לא מסתיימת. ישנם אהוד ברק ודן חלוץ, וישנם המפכ"לים לשעבר שהמליצו לאלשיך לשקול חקירה נגד ח"כ אמסלם בחשד לסחיטה. מדינת משטרה ממש. היה שם גם 'ידיעות אחרונות', עם חיבוק חם וזר פרחים למפכ"ל הנוכחי, שנמרחו על חצי עמוד השער של אחד העיתונים הנפוצים במדינה. עיתון שהמו"ל שלו מעורב עד צוואר בתיק 2000, שנחקר בימים אלה באותה משטרה של אותו מפכ"ל. מריח לא טוב.
אגב, אותם בכירים ואחרים עשו לגל הירש סיכול ממוקד. חקירות שצצו פתאום כשעלתה מועמדותו למפכ"ל, מדשדשות לאטן עד היום, כאשר בינתיים הוא ומשפחתו משלמים את המחיר. מבלי לחוות דעה מקצועית האם היה ראוי או לא, אותם לשעברים שבאמתחתם ארגזי צרעות יצאו למסע צלב נגדו. גם אז הטהרנות והצביעות הרקיעו שחקים.
ושוב, חשוב להגיד: גיבוי למשטרה הוא דבר נהדר. אבל כשכל כך הרבה לשעברים מהצבא, מהמשטרה, מהמוסד ומהשב"כ מתגייסים להגן על אלשיך בפרשה הזו באופן ספציפי, מגינים על השמנת שלהם - זה מעלה חשד. זה יותר גינוי לנתניהו מאשר חיבוק אמיתי למפכ"ל אלשיך. וגם לאלשיך אתן את העצה: היזהר מהלשעברים. זו אהבה שתלויה בדבר.
מסר לנבחרי הציבור שלנו: יוזמות החקיקה האחרונות הקשורות במשטרה לא מריחות טוב. חוק איסור המלצות משטרה, חוק איסור הקלטות, החוק הצרפתי, חוק שכר מפכ"ל, ועוד שכאלה - בצרור שבו הן נורות ובהקשר הנוכחי של חקירות ראש הממשלה, הן דבר לא ראוי. לא יועילו אלף הבהרות שהחוקים אינם רטרואקטיביים. תקיפה חוזרת ונשנית של המשטרה, גם אם היא מוצדקת בחלקה, כשהיא באה בהקשר הנוכחי ותוך שהיא מלווה בחקיקה - היא לא ראויה וגם לא חכמה, ועלולה לעלות במנדטים. הציבור הלאומי ברובו אוהב את ראש הממשלה, אבל ישנה שחיקה בתדמית, והצהרות או הצעות חוק כאלה מעמיקות את חוסר האמון.
השר ארדן עשה צעד אמיץ כשהביא מפכ"ל מחוץ למשטרה, אדם עם עבר מפואר שהגיע כדי לנקות אורוות במשטרת ישראל של אז. כשפרשת מין רדפה פרשת שוחד וניגודי עניינים, מישהו מבחוץ נתפס כבשורה. כרגע אין לי כלים לשפוט אם המפכ"ל עומד ביעדים או לא, אבל אני מאמינה בריצה למרחקים ארוכים. תנו לו צ'אנס. גם מימין, לא רק משמאל. תהליך ריפוי לא קורה בן־לילה, ואפשר ואף רצוי למתוח ביקורת עניינית, אבל מחול השדים סביב אלשיך והמשטרה צריך להירגע.