הפרויקט שמחזיר למבוגרים האתיופים את הכבוד
בתים מסורתיים מחימר, חממת תבלינים וכבוד למבוגרים: חווה חקלאית בקריית־גת שמעסיקה יוצאי אתיופיה, הפכה למרכז תיירותי המציג את סיפורה של הקהילה
בשעת בוקר מוקדמת ביום שלישי, עבדו כבר לא מעט מבוגרים יוצאי אתיופיה בחלקות החקלאיות של כפר 'ביתא ישראל', הסמוך לבית הקברות של קריית־גת. חלקם ישבו לנוח ולדבר במועדון חכמי העדה המכונה 'בית השמגלוץ''. בחממת התבלינים החדשה שנחנכה לפני כשבועיים הטפטפות כבר עובדות, ושתילים זעירים של תבלינים כבר מצמיחים עלים חדשים. מפעל התבלינים הקטן שבו עומד להיות מיוצר הצ'או - סחוג אתיופי המורכב מ־16 תבלינים - נחנך גם הוא בשבועות האחרונים, אבל עדיין אינו מצויד בכל המכונות הנדרשות לתהליך הייצור.
בין החממות והמבנים מתרוצצת גאולה הדראי, מנהלת התיירות של הכפר. בעוד חצי שעה מגיעה קבוצה של תיירים אמריקנים לסיור בכפר, ויש לה עוד כמה דברים להכין. יום לפני כן הגיעו לכפר שתי קבוצות גדולות של תלמידים מאשקלון ומבית־שמש, שביקשו לחוות ולהכיר את מורשת יהודי אתיופיה לקראת חג הסיגד שנחגג בסוף השבוע. את השבוע הזה תסכם הדראי עם כ־500 מבקרים, נתון נאה לאתר תיירות חדש שעדיין לא השקיע רבות בשיווק וביחסי ציבור.
המבקרים בכפר 'ביתא ישראל' עוברים בו סיור מודרך של כשעה, ולאחר מכן משתתפים במגוון סדנאות חווייתיות. חלקם מסייעים לבניית 'בתי גוג'ו', בתי המגורים המסורתיים הנפוצים באזורים הכפריים של אתיופיה ועשויים מבוץ, חימר, קני תירס, עשבים ועצים. חלקם לומדים לכתוב באמהרית על גבי לוחות עץ, חלקם יוצרים כלים מחימר, וחלקם נחשפים לסודות המטבח האתיופי וטעמיו ושומעים סיפורי עלייה אישיים. את ההדרכה והסדנאות מעבירים בני הקהילה האתיופית, מהם מבוגרים ומהם סטודנטים צעירים. בקרוב יוכלו המבקרים בכפר ליהנות גם ממרכז מבקרים חדש ובו סרטונים שיספרו את סיפורה של הקהילה, וגם לרכוש תוצרת חקלאית ומוצרים אותנטיים אחרים בחנות שמוקמת בימים אלה.
מאחורי הכפר האתיופי, המשמש גם מרכז תיירותי וגם חווה חקלאית, עומדת עמותת 'הנני' שהקימו בשנת 2005 צעירים ממוצא אתיופי, בוגרי צבא ואקדמיה. מקימי 'הנני' לקחו על עצמם לחזק ולהעצים את קהילתם ולהטמיע אותה טוב יותר בחברה הישראלית, ממקום של כבוד לשורשים וחיבור למסורת. הצעד הראשון שעשו היה לחזור לשכונות שבהן גדלו. הקהילה המשימתית הראשונה של 'הנני' התיישבה ברובע השופטים בקריית־גת, שבו מתגוררת כמחצית מקהילת יוצאי אתיופיה בעיר, המונה יותר מ־3,000 נפשות. הצלחת הקהילה בקריית־גת הביאה להקמת קהילות משימתיות נוספות של 'הנני' באופקים, נתיבות, אשקלון, רמלה, וקריית־מלאכי.
אחת הבעיות שאליה נחשפו חברי 'הנני' הייתה האבטלה והבטלה בקרב הדור המבוגר בקהילה. כאשר אחד המבוגרים בקהילה נשאל בעבר מדוע אינו קם לתפילת שחרית במניין, הוא השיב שמכיוון שאין לו במה למלא את יומו, הוא מעדיף להתעורר בשעה מאוחרת. רבים מהעולים המבוגרים שתפקדו באתיופיה כמנהיגים בקהילה, לא הצליחו להשתלב בחברה הישראלית ואיבדו את מעמדם בקהילה ובתא המשפחתי.
כדי לתת מענה למובטלים המבוגרים הוקם לפני תשע שנים פרויקט החקלאות הקהילתית 'שורשים', שממנו צמחו החווה והכפר. העולים המבוגרים החלו לגדל בחלקת האדמה שקיבלו גידולים חקלאיים שונים, וקיבלו הדרכה מקצועית של אגרונומים ממרכז מחקר ופיתוח לכיש. הפרויקט הפך למקום של דיאלוג בין עולים לתושבים מקריית־גת, מקום של למידה הדדית, העצמה אישית וחיזוק המורשת. העיסוק בגידול הירקות נתן לעולים סיבה טובה לקום בבוקר וחיזק את דימויים העצמי ואת מעמדם בקהילה ובמשפחה. חודשים ספורים לאחר שהחל הפרויקט דיווחו רבים מהעולים על שיפור ניכר במצבם הנפשי והבריאותי.
"באתיופיה המבוגרים היו יותר משמעותיים במשפחה ובקהילה", מציינת הדראי, ומצביעה על עמוד הממוקם במרכזו של בית המגורים האתיופי, ומכונה 'מסוסו'. "העמוד הזה, עמוד התווך של הבית, סימל את מקומו של המבוגר במשפחה. בארץ רבים מהם הפכו להיות מעמוד תווך לנטל על החברה. החווה החקלאית כאן נועדה להחזיר, באמצעות העבודה, חלק מהעוצמות שאבדו למבוגרים, להחזיר עטרה ליושנה. כאן הם גם יוצאים מהבית, גם יוצרים, וגם חוזרים הביתה בידיים מלאות. ממקבלים, הם הופכים לנותנים וליוצרים". חמישים וחמישה מבוגרים בגילי 54־87, מהם 21 נשים, עובדים היום בחלקות החקלאיות של החווה.
השלב הבא, אחרי פרויקט החקלאות שנקרא היום 'אתכלית' (חקלאות באמהרית), היה הקמת הכפר התיירותי. שלושה בתי גוג'ו נבנו, וחמישה נוספים מתוכננים להיבנות. חלק מהמבוגרים הוכשרו כמדריכי קבוצות, ובמקביל החלו להיבנות מרכז המבקרים, חממת התבלינים, המפעל - 'בית הצ'או', והחנות. בקנה יש גם תוכניות להקמת בית כנסת, שישלים חלקים נוספים בסיפור המורשת האתיופית.
גאולה הדראי הגיעה לארץ בשנת 1982 בהיותה בת עשר, באחד ממבצעי העלייה שקדמו ל'מבצע משה'. בדרך היא הלכה כאלף קילומטרים דרך סודן. היא מתגוררת בקריית־גת כבר שלושים שנה, מאז שהוריה רכשו דירה בעיר. היום היא חיה שם עם בעלה ושלושת בניה, שניים מהם חיילים בצבא. אחרי שעבדה שמונה שנים בתחום החינוך, הקימה במסגרת 'הנני' תוכנית להעצמת נשים, ולאחרונה נכנסה לתפקידה כמנהלת התיירות של הכפר. היעד שלה הוא לארח בכפר 25 אלף מבקרים בשנה.
לצד התיירות, החקלאות ומפעל התבלינים, 'ביתא ישראל' החל לייצר ולייצא בתי גוג'ו גם למקומות אחרים. צוות של אנשי הכפר יוצא לערים נוספות שבהן יש שכונות של יוצאי אתיופיה, כדי לבנות שם את הבתים המסורתיים ולסייע בשימור והנחלת המורשת הקהילתית. מחווה חקלאית שהוקמה כדי להעצים את המבוגרים בקהילה, הפך הכפר האתיופי 'ביתא ישראל' למרכז תיירותי־חוויתי, שמספר באופן ישיר ואותנטי את סיפורם של יהודי אתיופיה ומחזק את השתלבותם בחברה הישראלית.
אקו"ם