ראשי » חדשות » דעות

אין איחוד בבית: סיעות הציונות הדתית בדרך לפיצול?

הנתק בין נפתלי בנט לאורי אריאל לא מראה סימני איחוי, והמפגשים בין מנכ"לי המפלגות עקרים. וגם: יוזמת הפשרה של יועמ"שית ועדת הפנים בין אמסלם למשטרה בסוגיית חוק ההמלצות

בבית היהודי-האיחוד הלאומי מקפידים לשדר עסקים כרגיל לקהל בוחרים, אך מתחת לפני השטח גואה המתיחות בין ראשי המפלגות, השרים נפתלי בנט ואורי אריאל. השניים כמעט אינם מדברים, ובחודשים האחרונים לא קיימו אפילו פגישה אחת. מנכ"לי המפלגות, ניר אורבך (הבית היהודי) ואופיר סופר (האיחוד הלאומי), דווקא כן נועדים, אך בפועל לא נרשמת כל התקדמות בנושא הריצה המשותפת בבחירות הבאות. חברי כנסת בבית היהודי הודו השבוע כי עד שאריאל ובנט לא ישבו כדי להחליט על המשך המגעים ביניהם, אחדות המחנה בקלפי מוטלת בספק.

השר בנט דווקא שיגר מסרים חיוביים בריאיון לעיתון 'בשבע' לפני כמה שבועות וטען כי הוא מעוניין להמשיך בשותפות עם האיחוד הלאומי, אולם בפועל לא עשה צעד בכיוון. גם מצד השר אריאל נשלחו מסרים בניסיון להגיע לשולחן המשא ומתן. באיחוד הלאומי יודעים כי בעוד הזמן משחק לטובתו של בנט, השעון המתקתק פועל לרעתם. הפגישות של אורבך וסופר אינן מקדמות שום מהלך לכיוון ריצה משותפת, כל עוד לא ניתן אור ירוק מצדו של בנט.

אם המפלגות אכן יחליטו על פיצול, האיחוד הלאומי יצטרך לבנות את עצמו מחדש כמותג נפרד ובמהירות, בהנחה שהבחירות מתקרבות בצעדי ענק. נראה שהסבלנות באגף החרד"לי מגיעה לקִצה, וגם הבחירות המוניציפליות הן זרז לבדיקה פנימית. בבית היהודי העלו השבוע שוב את הצעת "תרוצו אצלנו בפריימריז + שריון לאורי אריאל", אך באיחוד הלאומי מבהירים שמדובר בבדיחה. אין להם כל כוונה להיטמע בבית היהודי, והם מבקשים לשמור על עצמאותם גם במסגרת ריצה משותפת עתידית כפי שהיה עד כה.

מהצד השני, יו"ר הבית היהודי מעדיף למשוך את הזמן עד לבחירות ולאותת מצד אחד על שלמות המחנה, ובד בבד לנסות להרחיב את השורות על ידי קריצה למחנה הימין החילוני. הן בבית היהודי הן באיחוד הלאומי הסכימו השבוע כי יש למצוא בורר או מגשר שיושיב את בנט ואריאל לשיחה בארבע עיניים כדי לגשר על המחלוקות, השאלה היחידה היא מי יצליח להביא את בנט לשולחן המו"מ.

גורמים בבית היהודי אמרו השבוע כי בעוד אבי גבאי יכול לפעול כמו רבין, להשמיע הבטחות בחירות ולהעביר  מנדטים בין המחנות, בנט נבחן בעשייה הקואליציונית שלו, למשל בנושאי השבת שעל הפרק. "למפלגה דתית-לאומית יהיה קשה להפוך את עורה למפלגה כללית", אמרו.

כמו יו"ר הבית היהודי, גם יו"ר מפלגת העבודה לא עוצר לרגע במאמצי החיזור שלו אחרי מצביעי הימין המאוכזבים. השבוע הוא הורה לחברי סיעתו להצביע בעד החוק לכליאת המסתננים וגירושם. באגף הרדיקלי של המפלגה הביעו תדהמה מהוראתו של גבאי, שלא היסס שוב לשים אותם באותו מחנה עם הליכוד והבית היהודי, אולם לא יצאו נגדו בפומבי. ובכל זאת, בקשתו למשמעת סיעתית בנוגע לחוק נדחתה, ורק חלק זעום מחברי הכנסת נכנס למליאה ברגע ההצבעה. היתר נעדרו בהפגנתיות.

גבאי איננו מעניש את החברים הסוררים אבל הוא רושם הכול, אמרו השבוע במפלגת העבודה. ראיה לכך אפשר למצוא אצל מזכ"ל המפלגה ערן חרמוני, שבתחילת הדרך עוד יצא נגדו בתקשורת. השבוע גבאי כבר שלל ממנו שניים מתוך שלושה תקנים שעמדו לרשותו עד כה, והותיר אותו עם אדם אחד בלבד שיעבוד לצדו עד הבחירות.

בנוגע לפזילה ימינה, קיבל השבוע גבאי גיבוי כפול משני ח"כים ותיקים במפלגתו, לאמירתו כי "השמאל שכח מה זה להיות יהודים". לדברי השניים, בציבור הישראלי חושבים היום כי השמאל התנתק מערכיו הציוניים ויש לתקן את הרושם הזה, ועל כן גבאי פעל נכון. אולם על דבר אחד עדיין קשה להם לסלוח לו - על הבחירה במשפט שבו השתמש היריב המושבע ראש הממשלה בנימין נתניהו. על הטעות הזאת גבאי כנראה כבר לא יחזור. אגב, נכון לרגע זה, למרות חיזוריו של גבאי והאיתות הבוטה ימינה, בוגי יעלון לא מוכן להצטרף למפלגת העבודה על תקן הביטחוניסט המנוסה.

חוק ההמלצות של ח"כ דודי אמסלם, שהגיע ביום רביעי לדיון מקדים בוועדת הפנים, עורר מחאה קולנית וצפויה באופוזיציה, אבל גם מצדם של ח"כ בני בגין (ליכוד) ומפלגת כולנו. בגין, שהביע התנגדות לכך שהחוק יחול גם על חקירות ראש הממשלה, נדחף החוצה מהוועדה על ידי יו"ר הקואליציה דוד ביטן שעות ספורות לאחר שהביע את עמדתו בסוגיה. בינתיים, מי שבאמת תוקע מקלות בעבודת הליכוד הם שוב חברי כולנו. ח"כ רועי פולקמן הודיע בדיון על החוק כי כולנו מתנגדת לחוק שיחול על חקירות קודמות, ואמסלם משך את החוק מהצבעה.

בשיחה שנערכה לאחר הדיון בוועדת הפנים, ניסתה היועצת המשפטית של הוועדה להביא את אנשי המשטרה לפגישה עם יו"ר הוועדה אמסלם. השיחה שהתקיימה בחדר הוועדה שפכה אור על החששות במשטרה מפני העברת החוק.

כך נשמעו חילופי הדברים. נציגת המשטרה ליועמ"שית: "הגשת תיק בלי שורה תחתונה זה כמו להשאיר את הפרקליט בלי פתרון הפאזל. זה כמו לקרוא סיפור בלי לדעת מה הסוף". היועמ"שית: "זו הצעת חוק מורכבת מאוד, אני רוצה שנמזער את הנזקים במקסימום". נציגת המשטרה: "יש סיבה להגיע לפגישה כזו? אתם לא נותנים לנו להגיד את עמדתנו, הרי לא נשנה את החוק עכשיו". היועמ"שית: "אני רוצה שנכנס פגישה איתו (אמסלם) ונקבל החלטה יחד איתו. על העבירה הפלילית יחליטו ארדן ושקד. הצעת החוק תעבור בקריאה ראשונה אני מעריכה, ואני חושבת שיש מה להרוויח מפגישה".

אמסלם מתכונן להעביר את החוק גם בניגוד לעמדת המשטרה והפרקליטות. הוא רואה בחוק עזרה לאלפי אזרחים שמסתובבים כשאות קין על מצחם מהרגע שבו המשטרה ממליצה על כתב אישום נגדם, ועד לסיום המשפט וההכרעה. לדעת אמסלם, החוק נועד לפתור שתי בעיות מרכזיות. האחת היא הפרעת המשטרה לעבודת הפרקליטות, כאשר היא קובעת את עמדתה מראש. השנייה, והחשובה יותר, היא דליפת "השורה התחתונה" הזו לכלי התקשורת ופגיעה בשמם של אנשים הנמצאים בחקירה ודינם טרם הוכרע.

גורמים בכולנו אמרו השבוע בציניות: "בעניין הזה אנחנו עם ראש הממשלה, שכבר הודיע שאינו מעוניין בקידום חוק פרסונלי". מצד שני, בפוליטיקה שום דבר לא קדוש, והעמדה הנחרצת של פולקמן עשויה להתרכך לדרישת הליכוד אם יחליטו שם לקדם את החוק בכל הכוח. בכולנו רוצים את חוק מס דירה שלישית, בליכוד רוצים את חוק ההמלצות. בדרך יורדים מהעץ ומגיעים לפשרות.

כאמור, בבית היהודי ובכולנו - למרות השרירים - לא יפריעו להעברת החוק כל עוד שמו של נתניהו לא ייקשר בו והתשלום הפוליטי בוא יבוא. המילה האחרונה בנוגע להעברת החוק תהיה לבסוף של שרת המשפטים איילת שקד ושל השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שנמצא במלכוד סיעתי לכל אורך הדרך בנוגע לחקירות נתניהו והמתיחות מול המשטרה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

שירית אביטן-כהן

כתבת הפוליטית של nrg ומקור ראשון

לכל הטורים של שירית אביטן-כהן