
האם ההסלמה בצפון יכולה לעבור ממילים לטילים?
הצהרות שר הביטחון מבהירות שגבול הצפון מציב לישראל את האתגר הגדול ביותר. איראן משדרגת את האיומים לקראת אפשרות שמתקני הגרעין שלה יותקפו
מזמן לא נשמעו כל כך הרבה הצהרות לוחמניות כמו במערכה המילולית שניהלה בשבוע שעבר ישראל מול התבססות איראן בשטח סוריה, ומול האפשרות שהג'יהאד האסלאמי ינקום את חיסול אנשיו בפיצוץ המנהרה ליד כיסופים.ההצהרות, שהשמיע שר הביטחון בביקור בגבול הצפון ביום רביעי, חריגות בחריפותן אפילו בסולם אביגדור ליברמן: "צה"ל ערוך ומוכן לכל תרחיש. אנחנו משמרים חופש פעולה מוחלט. לא נאפשר התבססות איראנית בסוריה, ולא נאפשר להפוך את סוריה למוצב קדמי נגד מדינת ישראל. מי שלא הבין את זה, כדאי שיבין".
הביקור בצפון, יחד עם הרמטכ"ל רב־אלוף גדי איזנקוט ושאר בכירי הצבא, משקף את העובדה שהזירה הזו מציבה לישראל את האתגר הגדול ביותר. האירועים הפנימיים המוזרים בלבנון, כולל בריחת ראש הממשלה חרירי, אמנם גוזלים מחיזבאללה תשומת לב על חשבון האויב הישראלי, אבל המהלכים האיראניים, שכוללים הקמת בסיס קבע על אדמת סוריה, הם בעלי משמעות אדירה: איראן נערכת לשדרג את האיום שלה כלפי ישראל לקראת האפשרות שמתקני הגרעין שלה יותקפו, ולכן נוכחותה הרשמית על אדמת סוריה היא מסוכנת מאין כמותה.

החשש הגדול הוא שבעתיד תעביר איראן לסוריה סוללות הגנה אווירית מתקדמות ביותר וטילים מתקדמים לים וליבשה, שיפגעו גם בחופש השיט וגם בתעופה. זו עלולה להיות רק ההתחלה של מלחמת טילים אדירה.
מאחורי הקלעים של ההצהרות המלחמתיות מול מיקרופונים, מתנהלים מגעים מדיניים חובקי עולם במטרה למנוע את ההתבססות האיראנית בסוריה. ישראל השקיעה מאמצים אדירים בוושינגטון כדי להתריע מפני הסכנה - לא רק בעבורנו אלא גם בעבור ירדן, השכנה הנוספת במשולש הגבולות - אבל האמריקנים לא ממש מתעניינים בסוריה.
מי ששולט בסוריה שאחרי ניצחון אסד במלחמת האזרחים, היא רוסיה. והרוסים אומרים לכל אחד מהצדדים - כולל ישראל - את מה שהוא רוצה לשמוע, אבל עושים את מה שטוב לרוסיה. בשלב הזה, האינטרס הרוסי מתיישב לא רע עם זה של האיראנים. לכן שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר השבוע כי נוכחות איראן בסוריה לגיטימית, שבועיים אחרי ששר ההגנה הרוסי ביקר בישראל והציע הרבה לבביות ומעט צעדים מעשיים נגד ההתפשטות האיראנית.
האם ההסלמה בצפון יכולה לעבור ממילים לטילים? למרות האיומים של כל השחקנים, גם איראן מבינה משהו בתחום של לוחמה תודעתית, ולאף אחד מהצדדים אין עניין אמיתי להיגרר למלחמה, בטח שלא לישראל. הבעיה היא שהסלמה יש דינמיקה משל עצמה, ומלחמות פורצות גם עקב הבנה שגויה של האויב (עיין ערך 'צוק איתן' ב־2014). לכן המצב נפיץ מאוד.
המהלכים בזירה האחרת - מול הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שמקבל את מימונו והנחיותיו מטהרן - כבר נראו השבוע כמו מלחמה פסיכולוגית של ממש. המערכה הזו נפתחה בהופעה דרמטית של מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי, מול מצלמות במוצאי שבת. בערבית צחה שלומדים ביחידות המודיעין של צה"ל אמר מרדכי: "הג'יהאד האסלאמי משחק באש על גבם של תושבי רצועת עזה, ועל חשבון הפיוס הפנים־פלסטיני והאזור כולו".
לצה"ל יש יחידות שעוסקות בלוחמה פסיכולוגית, לוחמת מידע בז'רגון הצבאי המעודכן, ואפשר לשער שהן חלק בלתי נפרד מהמאמץ למנוע פיגוע נקמה של הג'יהאד בעקבות מות 12 מאנשיו בפיצוץ המנהרה בחודש שעבר.
על הג'יהאד האסלאמי מופעל לחץ ציבורי עזתי להגיב, ומנגד לחץ מחמאס וממצרים לנצור אש, כדי שלא לסכן את הפיוס הפלסטיני השברירי והמדומה. בישראל יש חשש אמיתי מפיגוע מהדהד או מירי טילים, ולכן נעשו צעדים מעשיים כדי לסכל אפשרות כזו, כמו מעצרו ביום שני של מנהיג הג'יהאד האסלאמי ביו"ש טארק קעדאן, ופריסת סוללות כיפת ברזל במרכז הארץ.
המאמץ הפסיכולוגי "לשכנע" את הג'יהאד להימנע מנקמה הוא עצום. הנדיבות הצה"לית הלא אופיינית בפירוט צעדי הכוננות, כולל פירוט הפריסה של כיפת ברזל, נראית כמו חלק מהמאמץ התודעתי. המסר הוא "אל תתעסקו איתנו, אנחנו מוכנים". אבל גם בזירה הזאת איש אינו יכול להבטיח שלא תגיע הנקמה, ובעקבותיה הסלמה מול רצועת עזה.