ראשי » חדשות » דעות

למה אתם לא חוגגים את כ"ט בנובמבר?

אנו, דורות ההמשך, חושבים שמן הראוי שיום השנה להחלטת כ"ט בנובמבר יוכרז במדינת ישראל באופן רשמי כיום לציון מסעם האמיץ של ניצולי השואה לארץ ישראל

השנה אנו מציינים מלאת 70 שנה להחלטה המכונה "כ"ט בנובמבר" – החלטת האו"ם על סיום המנדט הבריטי ותכנית החלוקה של ארץ ישראל למדינה יהודית ומדינה ערבית. למרות חשיבותו של היום הזה בהיסטוריה הישראלית, נדמה שהשפעתו על לוח השנה העברי מצומצמת ביותר, ואין להשוותה לציוני מועדים אחרים הקשורים בהקמת המדינה.
 
המוסכמה היא שהשואה לא הביאה להקמת מדינת ישראל, אבל מסתבר שלמצבם של אנשי שארית הפליטה באותה תקופה הייתה השפעה גדולה מאוד על הסיבה לאישור ההחלטה הייחודית שקיבל האו"ם ב-29 בנובמבר 1947.

ולכן אנו, דורות ההמשך, חושבים שמן הראוי שיום השנה להחלטת כ"ט בנובמבר יוכרז במדינת ישראל באופן רשמי כיום לציון מסעם האמיץ של ניצולי השואה לארץ ישראל.

יותר מ-250,000 ניצולי שואה עקורים, על אלפי הילדים שנולדו להם אחרי השואה הנוראה, שביקשו להשתקם, לבנות את חייהם ולהקים משפחות חדשות, בחרו באופציה הציונית והידפקו על שערי ארץ ישראל, השתתפו בהפגנות ל"עלייה חופשית" במחנות העקורים ואחר כך עלו על ספינות רעועות בניסיון להעפיל באופן בלתי לגאלי לארץ ישראל; ובהגיעם לחופי הארץ, נתפסו ונשלחו למעצר בעתלית ואחר כך בקפריסין, שם שהו כשנה או שנתיים, שוב בין גדרות תיל בתנאים קשים מאוד.
 
בכל המסמכים ההיסטוריים של אותה תקופה, שהביאה להחלטת כ"ט בנובמבר, אנו מוצאים את התייחסות המעצמות הגדולות וועדות החקירה למיניהן לניצולי השואה העקורים המייחלים לעלות לארץ ישראל. שאלת העקורים הייתה מאז 1945 סלע המחלוקת העיקרי בין ארה"ב לבריטניה בת בריתה. העמדה האמריקאית הושפעה לא מעט מרגשי האשם מעמדתה בתקופת המלחמה, וגם משום שרוב העקורים ישבו באזורים האמריקאים בגרמניה. הוועדות האמריקאיות שהוקמו מאז המליצו תמיד על עליית יושבי מחנות העקורים לארץ.

בדיוני האו"ם באפריל 1947 התייחס נשיא ארה"ב טרומן בדבריו לשארית הפליטה ומצבם העגום במחנות באירופה ובקפריסין, ותמך בעלייתם ארצה של 100,000 עקורים. אפילו נציג ברה"מ באו"ם, אנדריי גרומיקו, שנשא נאום מפתיע בזכות הקמת מדינה יהודית לצד מדינה ערבית, הדגיש את השואה והסבל שעברו על העם היהודי ותמך בזכותם להגדרה עצמית. ועדת אונסקופ שמונתה על ידי האו"ם באותה תקופה החליטה, בניגוד לעמדת בריטניה, לבקר גם במחנות העקורים בגרמניה, וגם משרטט מפת החלוקה, השבדי ד"ר פאול מוהן, הודה שביקורו במחנות העקורים ופגישתו עם ניצולי השואה הותירו בו רושם עז שהשפיע על מפת החלוקה. וכך, בכ"ט בנובמבר כללה ההחלטה גם פתיחת שעריה של המדינה היהודית להמוני העקורים שצבאו על פתחיה, ואושרה בה כניסת 15,000 יהודים מדי חודש למדינה היהודית.

בתהליכים היסטוריים לא ניתן אף פעם לומר "מה היה קורה לו...". לו, למשל, לא התקיימו מחנות העקורים והיהודים היו חוזרים כל אחד לארץ מוצאו או מהגרים כולם לארה"ב ולא היו רוצים לעלות לארץ ישראל. אבל לא זה מה שקרה: העובדה היא שיהודים ניצולים מצאו את עצמם על ספינות רעועות עם ילדים ותינוקות בני יומם כדי לנסות כל דרך להסתנן לארץ ישראל.

לנו, בני הניצולים ששמענו את סיפורי ההעפלה האלה ממקור ראשון, אין כל ספק כי שאיפתם של היהודים לעלות לארץ אבותיהם אחרי השואה הנוראה שעברה עליהם השפיעה לא מעט על החלטות מדינות שונות בעולם להצביע "YES" ובכך להביא להחלטה ההיסטורית הזו המכונה כ"ט בנובמבר.
 
לכן, בני דורות ההמשך רואים דווקא ביום זה – כ"ט בנובמבר - יום מיוחד לציון "חזרתם לחיים" של הניצולים ולשאיפתם לעלות לארץ ישראל.

אין ספק שבעזרת ציון יום כזה נוכל להביא למודעות (הדור הצעיר בעיקר) את הסיפור ההרואי החשוב הזה, ולהעלות על נס גם את מעשיהם של אלה שסייעו לבריחה ולהעפלה: האחיות והרופאים, המדריכים והמחנכים, חיילי הבריגדה היהודית והשליחים מארץ ישראל.

הכותבת היא יו"ר עמותת דורות ההמשך ויו"ר הכנס "לאן? לארץ ישראל!" במלאת 70 שנה להחלטת כ"ט בנובמבר
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg