שתיקת השחורים: חרדים, הגיע הזמן שניקח אחריות
נאומו של הנשיא האמריקני דווח בתקשורת החרדית בלקוניות, כאילו לא היה נוגע לה. הגיע הזמן שחברה זו תיקח אחריות על חלקה הייחודי באקלים הישראלי
כבר שבוע שלם חלף מאז הכרזתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בדבר הכרתו בירושלים כבירתה של ישראל, אך בעיר זו עניינים נמשכים כרגיל. בירושלים החרדית אין כל עדות לקיומה של הכרזה כזו, ואפילו העיתונות המגזרית דיווחה על הכרזת נשיא ארה"ב בלקוניות, כמעט בשעתוק של הניסוח שהופיע בסוכנויות הידיעות. בעיתונים המפלגתיים לא נראו טורי פרשנות או כתבות רחבות יותר העוסקות בנושא, וזאת למרות שהעיר חשובה עד מאוד לחברה החרדית.
כשליש מתושביה היהודים של ירושלים הם חרדים. הריכוז הגדול ביותר של חרדים בישראל נמצא בירושלים, וכולל כ-300 אלף איש. התעלמות כמעט מוחלטת זו נובעת משלוש סיבות שונות, המגוללות את סיפורה של החרדיות כולה.
הראשונה שבהם היא תודעת מיעוט מובהקת: למרות חלקם המשמעותי יחסית של החרדים בעיר, רובה של קהילה זו בוחר לדבוק במאפיין היהודי אולי הגלותי ביותר - תודעת מיעוט. החרדיות נמנעת מהצורך לגלות אחריות לתהליכים גדולים שאינם קשורים בה ישירות. הכרזת נשיא ארה"ב נתפסת בעיניים חרדיות ירושלמיות כמגרש משחקים הנוגע למישהו אחר – שכבר יחשוב מן הסתם על משמעויות ההכרזה ו"יטפל" בהשלכותיה.
טראמפ חותם על צו עיכוב העברת השגרירות. החברה החרדית לא תוכל להרשות לעצמה לשתוק עוד זמן רב.
צילום: אי-פי-איי
ריק חשיבתי זה אינו נובע מחוסר אכפתיות לגורלה של העיר, חלילה, אלא מתקיים בעיקר עקב היותם של רוב מוחלט מבני הקהילה החרדית חיים מתחת לקו העוני, בדלות של ממש.
הפסיכולוג אברהם מאסלו כבר הקדים להעניק לנו את הרקע להבנת התופעה: בעיניו של אדם חרדי הנאבק לשרוד כלכלית, הכרזתו של טראמפ אינה תורמת לו במאבק היומיומי כשהוא נדרש לפרנס תא משפחתי החל מגיל עשרים - גיל הנישואין הממוצע בקרב גברים חרדים. היא אינו מסייעת לו להשיג לחם ל-6.7 ילדיו בממוצע, שלפי נתוני המדינה קרוב ל-80 אחוזים מהם חיים מתחת לקו העוני. העיסוק בהכרזתו של טראמפ בירושלים היא מעשה הנובע מפריווילגיה השייכת למגזרים ולמעמדות מבוססים יותר.
הסיבה השלישית להתעלמותו המובהקת של המגזר החרדי מהכרזתו של טראמפ היא שעתוק כמעט מושלם של ההתמודדות ההיסטורית בקרבו עם סוגיות לאומניות-אידיאולוגיות: מצד אחד נמצאת קבוצת הקיצון 'נטורי קרתא', הדבקה בכתוב במסכת כתובות על איסור החמור "להתגרות באומות העולם" כאחת משלוש השבועות שבהן השביע הקדוש ברוך הוא את עם ישראל. אין כמו הכרזתו של טראמפ, במבט כזה, לדוגמה של התגרות מובהקת.
נטורי קרתא בפורים בשכונת מאה שערים. אין כמו הכרזתו של טראמפ, במבט כזה, לדוגמה של התגרות מובהקת.
פלאש 90
מצד שני נהוג לראות בהלך הרוח החרדי ביטויים לימין פוליטי, לראיית עולם הנובעת מזהות יהודית עמוקה ודבקות בהבטחה הא-לוהית למתן פיסת הארץ הזאת לנו. אך רוחות לאומניות אלה קרובות מדי לתנועה הציונית, הנתפסת כאיום על בדלנותה של החרדיות המסתגרת. על כן ההנהגה החרדית נתונה בין הדחף לדחות בשאט נפש את ההתגרות באומות מצד אחד, לבין ההתלהבות ממימוש ההבטחה הא-לוהית מצד שני. למען רגעים אלה הורה הנביא עמוס: "המשכיל בעת ההיא יידום, כי עת רעה היא".
אך לא רק העת מורכבת וקשה, אלא גם השתיקה החרדית, המעידה על אתגרים קשים העומדים בפתחה של החרדיות בת זמננו. מנגד להכרזתו של הנשיא האמריקני מתאפשרת השתיקה אל מול צרכים בוערים הנוגעים לגידול דמוגרפי, לעוני נוראי ולאתגרים זהותיים. אך החברה החרדית לא תוכל להרשות לעצמה לשתוק עוד זמן רב.
אז מה צריך לקרות עכשיו? הגיע הזמן שהחברה החרדית תגלה אחריות על המקום שאליו היא הולכת, ועל החלק הייחודי שלה באקלים הישראלי.
רחלי איבנבוים, חסידת גור, היא ראש תחום חברה חרדית במכון החשיבה 'שחרית'
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם