30 שנה לאינתיפאדה: הקרב על ירושלים כבר הוכרע
הגיע הזמן שנאמר לפלסטינים במילים ברורות: אף בקת"ב ושום רצח קר לא יטשטשו את העובדה הניצחת שארץ ישראל היא ארצנו ובירת העם היהודי היא ירושלים
בימים אלו ימלאו 30 שנה לפרוץ האינתיפאדה הראשונה, שהחלה בשלהי חודש דצמבר 1987. לפני 30 שנה נסעתי כבדרך שגרה בדרכי מירושלים לביתי בבית אל, בדרכי עצרתי בשכונה הערבית "שועפט", ונכנסתי לחנות הירקות הקבועה לקנות פירות טריים מערביי הסביבה. משם המשכתי דרך מחנה הפליטים "קלנדיה", ומשם לרמאללה, שבה היינו ממתינים בשובל הפקקים שנוצרו בשל שיירות מכוניות של מתיישבים שעצרו בשולי הכביש, אחד אצל המוסכניק הקבוע, השני אצל הסנדלר, והשלישי בחנות הפרחים על מנת להפתיע את אשתו בזר פרחים . כך, כולם בשיירה ארוכה, ערבים ויהודים, מצפצפים בצופר מכוניותיהם לחבריהם המוכרים בחנויות שבשולי הדרך לאורך השוק ברמאללה ומשם ממשיכים לבית אל.נשמע כמו חלום? אם לדייק, אזי בדיעבד בהחלט מדובר היה בסוג של חלום בדמות חזון אחרית הימים, שהפך באבחה לחלום בלהות שירדוף אותי עד לשארית חיי. זאת, בעזרתו הנדיבה של נער שטוף בשנאה יוקדת שהשליך לעבר מכוניתי בקבוק תבערה, חרך כמעט את כל גופי והעמיד אותי פסיעה קטנה לפני המוות. שגרת הנסיעה היומיומית, שהוחלפה בשהות ארוכה ושיקום בבית חולים, בכאבי תופת שאינני מייחל לגרועים שבשונאיי.
טראמפ בהכרזה. אמר את מה שברור לכולם
צילום: אי-פי-איי
כן, אחד מהילדים של אותם אלה שבחיי הקודמים קיבלו את פניי מדי יום באהבה, הפך באבחה את חיי לסיוט מתמשך וגרם לפציעה שכללה קטיעת אברים, שיחזור פנים, עשרות ניתוחים ושיקום אברים שנקטעו ונשרפו. רעש ה"זמבורה" הוחלף בצפירות האמבולנס, חום השמש בתוך הרכב הוחלף בצריבת הכוויות שלא ברא השטן ומעל ל-280% נכות.
חיי שגרה יומיומיים ויחסים ברורים עם הערבים עם חוק וסדר בשטחים, הפכו להשתוללות פראית מלאת שנאה לאומנית דתית עם רצח בעיניים. מאז לצערנו, חטפנו אינתיפאדה נוספת, מאות הרוגים ופצועים ואינסוף של סיפורים על משפחות שברגע אחד חרב עליהן עולמן.
והנה לאחרונה, קם נשיא ארה"ב והכריז על מה שהיה ידוע לכולנו מאז ומתמיד – ירושלים היא לב לבם של היהודים. הערבים, שבתוך תוכם יודעים זאת בדיוק כמונו, מצאו שוב אמתלה נוספת לפתיחה בגל אלימות ובאיום באינתיפאדה נוספת שמלמד על תפיסת עולמם הלאומית הבסיסית – הרצון המתמיד להשמיד את מדינת ישראל והיהודים.
כשאותו נער מחבל זרק עלי את הבקבוק הוא היה חדור שנאה ורעל, ולא כפי שגורמים "הומניים" שונים הגדירו כ"מיואש מהתהליך". כשרוצחים אם בהריון יחד עם ארבע מבנותיה, כששוחטים משפחה על שולחן השבת - זה לא מרצון ל"שלום" שלא מומש, אלא מתוך שנאה חסרת מעצורים ואבחנה.
דונלד טראמפ, אותה דמות "שנויה במחלוקת" ובעל הלשון הדלה והמשתלחת, כפי שנוהגים לכנותו בזלזול גורמים שונים בשמאל ובתקשורת הישראלית, דווקא הוא שידע סוף סוף לעגן בצורה טבעית את זכותנו ההיסטורית על ירושלים, ולהבהיר לאותם מחבלים פוטנציאליים ושולחיהם היושבים במוקטעה ברמאללה כי איומי בקתב"ים לא יוכלו לשכתב מחדש את ההיסטוריה.
הערבים מאיימים באינתיפאדה שלישית כי דרכם - כדרך נביאם – "על החרב תחיו", כאשר מנגד מילות השלום העקרות שהם מפיצים כלפי חוץ מכוונות לאוזנינו הרופסות שצמאות לשקט מדומה בכל מחיר. אז הגיע הזמן שנאמר להם במילים ברורות וחד משמעיות: אף בקבוק תבערה בוער שמושלך לתוך מכונית ושום רצח קר של משפחה שלמה לא יטשטשו את העובדה הניצחת שארץ ישראל היא ארצנו ובירת העם היהודי היא ירושלים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם