מורשת הכניעה של אובמה עדיין מהדהדת בנבי סלאח
מי שלא מגיב לרוע באופן נחוש, משרת בסופו של דבר נרטיב שיהפוך את המציאות על פיה. אמריקה הגיבה לאובמה בסילוק הדמוקרטים מהשלטון, אך אצלנו יש עדיין חיילים חסרי אונים
קו ישר ובה בעת גם עקום מאוד מחבר בין שני אירועים שהתפרסמו השבוע: האחד הוא התנהגותם הרופסת של שני החיילים בנבי-סאלח אל מול ההתגרות הבלתי נסבלת מצד בנות משפחת תמימי ומצלמותיהן, והשני הוא הכתבה המדהימה שפורסמה השבוע באתר 'פוליטיקו', ולפיה ברק אובמה עצר כנשיא מבצע ענק נגד רשת מבריחי סמים לתוך ארה"ב מכיוון שחלקם היו פעילי חיזבאללה. זאת, כדי לא להרגיז את האיראנים ולגרום לנזק להסכם הגרעין שרקם.
בשני המקרים האינסטינקט הטבעי והאנושי הנכון הוא לפעול. במקרה שצולם בנבי-סאלח אין שום סיבה להרחיק עד אלאור אזריה. ממש לא היה צורך לירות בבנות הפרובוקציה הפלסטינית, אלא פשוט לאזוק אותן במקום ולעצור לחקירה - בדיוק כמו שעושים לכל פושטק, מסומם או שיכור שמשתולל ברחוב, גם אם זה קורה באמצע פתח-תקווה. ככה פשוט, בתוך דקה, בלי בלגן ובלי 'בצלם'. אבל החיילים היו צריכים לפעול, להפגין שליטה במצב, ולא לתת לסטירות ובעיטות להמשיך ליפול עליהם ולהתנהג כעציץ ביום שרב.
שיהיה ברור כבר עכשיו: אין לי תלונה לשני החיילים האלה באופן אישי. הם תוצר של מערכת שלא יודעת די הצורך מה היא רוצה. היא כנראה לא משוכנעת מספיק בצדקת דרכה, מה שגורם למקרים מבישים כאלה בקצה השרשרת. התמקדות בשני הנערים הללו, שבקלות יכולים היו להיות הילד שלי ושלכם, תהיה מקרה קלאסי של תסמונת הש"ג. לכן חייבים להפחית מעט את המיקוד ולראות את המקרה הזה בהקשר רחב הרבה יותר.
הסיפור של אובמה חמור יותר, כמובן. העיניים עוברות שוב ושוב על כתבת התחקיר שפרסם אתר האינטרנט, שאינו חשוד באהדה גדולה לנשיא דונלד טראמפ או לצד הרפובליקני, ומסרבות להאמין. הייתכן שנשיא ארה"ב לשעבר הותיר את אזרחי ארצו חשופים לחסדי הקוקאין רק בשביל להגן באופן עקיף ומוזר על הסכם גרעין עם מדינה שיעית מטורפת? הרי זה בלתי נתפס.
כבר ב-1971 הכריז הנשיא דאז ריצ'רד ניקסון על הסמים כ"אויב הציבור מספר 1". מאז ועד היום מנהלת ארה"ב, בעיקר באמצעות מנהל אכיפת הסמים שלה, מלחמת חורמה שלא תמיד מצליחה. 51 מיליארד דולר בשנה מושקעים במאבק בסמים לסוגיהם. עשרות אלפי אנשים מקבלים משכורת כדי לקום בבוקר ולמנוע מעוד ילד אמריקני להסתובב כמו זומבי אחרי שהזריק לגופו קוקאין. מיליון וחצי מעצרים נעשים מדי שנה. תופעת הסמים הורסת ערים שלמות בדרום ובמערב התיכון, ומדובר בשואה חברתית של ממש.
הפעולה המובנת מאליה מול מבריחי סמים כאלה היא חיסול הרשת בכל אמצעי אפשרי - בטח לא התעלמות, וכל שכן, בן-בנו של קל וחומר, לא מתן אפשרות פעולה. והנה מגיע אובמה, ומוכן לכאורה לסכן את כל זה תמורת פנטזיה איראנית שספק רב אם תעמוד במבחן המציאות, גם לשיטת המצדדים בה.
כל אדם עם חוש צדק בסיסי ונורמלי, שמוחו לא הפך טיפש בסיועה האדיב של תקשורת שמאל נרפית ומסרסת, אמור היה להתקומם אל מול שני המקרים האלה, השונים מאוד בצורתם אך דומים במהותם.
בשני המקרים ההחלטה להיות סביל ולהימנע מפעולה נגד הרעים נובעת מראייה אוריינטליסטית, גזענית כמעט, של החברה המוסלמית כגוש דפקטיבי אחיד וחסר כל חוש מידה או חשיבה. הפחד המשתק הזה ממה שאולי יקרה בעולם הערבי אם יתגלה שחייל ישראלי העז להגן על עצמו מפני נערה היפראקטיבית, שבמקום לקבל 'ריטלין' נשלחת להציק לחיילים, דומה באופן מדאיג לאימה שאחזה באובמה ובממשלו אם מישהו באיראן יפרש חלילה פעולה נגד סמים כמעשה אנטי-איראני. היא נובעת מדוקטרינות שיצרו מכוני מחקר ליברליים שבונים תיאוריות מסובכות שסופן במילים מכובסות כמו "הכלה", "עצימות נמוכה", "השתבללות" ועוד.
במקום שבו הרע לא נענה בתשובה ברורה, מתישהו הוא יהפוך על ידי מישהו בעל אינטרס לטוב - והטוב יהפוך לרע. אין כאן ריק. כך התוודענו לפני כמה שנים לעבודה אקדמית שעסקה בתופעת האונס הצבאי, ושאחת ממסקנותיה הייתה שחיילי צה"ל לא אונסים נשים פלסטיניות – אך לא כי הם מוסריים ופשוט חונכו לא לאנוס חלילה, מה שהיה הופך אותם לטובים בסיפור, אלא מטעמים גזעיים. כלומר, הם הרעים.
"בסכסוך הישראלי-פלסטיני ניתן לראות כי נדירות האונס הצבאי אך מחזקת את הגבולות האתניים", נכתב בתמצית המחקר, כפי שהוא מופיע באתר האוניברסיטה הפתוחה. לא נותר אלא להמתין לעבודת סמינריון שתסיק מהמקרה שבו צפינו השבוע בנבי-סאלח כי חיילי צה"ל האכזריים מסרבים למחוות חיזור ופיתוי מצד נשים פלסטיניות, וזאת כמובן מטעמים גזעניים.
נכון, לא כל תקרית צריכה להסתיים בירי, אבל האויב חייב לדעת שהמערב לא פוחד להגן על עצמו. תקרית נבי-סאלח והחשיפה על אובמה וחיזבאללה רק מחזקות את הטרוריסטים והצד האלים בקרב המוסלמים, ונותנת להם אופק של תקווה – כלומר, כניעת הצד השני.
אך אם לארה"ב עוד מותר להיכנע פה ושם, לנו יש מרחב תמרון הרבה פחות גדול. כל העולם הערבי מביט במתרחש כאן, ובדיוק כמו שהעובדה הזאת צריכה לגרום לנו להפעיל שיקול דעת ואיפוק במצבים מסוימים, כך היא חייבת לגרום לנו לפעול בהחלטיות ולא להוריד ראש בפני אף אחד או אחת.
ארה"ב החליפה נשיא כי אזרחיה הבינו שמורשת אובמה מחלישה את אמריקה. בצה"ל, כך התברר השבוע למרבה המבוכה, המורשת הזו עדיין חיה קיימת. ולא, אי אפשר להפיל את הכול על שני חיילים בנבי-סאלח. מפקדיהם ומפקדי מפקדיהם, עד לחלונות הגבוהים בקריה בתל-אביב, צריכים לספק את התשובות ולתקן את הדרוש תיקון.
אקו"ם