 |
קל מאוד למצוא תירוצים להיפרד. קשה יותר להישאר ביחד. בכל תחום, אתם יודעים. ועכשיו בעם שלנו, כשיש כל כך הרבה צעקות וכעס ואפילו דיבורים על מלחמת אחים – קשה אף יותר.
"פסטיבל בלי סיסמאות" נולד על רקע הקרע הזה, שכל כך כואב כמה שהוא נפוץ. הכעסים באים משני הצדדים של הקו הירוק, אבל קבוצת אומנים נפלאה מתעלה על הכעס ועל השוני בדעות והולכת להופיע בשביל
להראות את הביחד, את המשפחה. כי אחים, גם אם הם לא מסכימים – הם עדיין אחים. אי אפשר להחליף אותם או להתגרש מהם. זה לתמיד. אז עדיף באהבה, לא?
יש כאלה שהפסיקו להתפלל לשלום המדינה. יש כאלה שרוצים לעשות מסיבת התנתקות. האשמות כמו "בגללכם הבנים שלנו נהרגים בחברון" או "בגללכם עוקרים אותנו מהבית" נשמעות בתכיפות כזאת עד שהן כבר מזעזעות פחות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
הזמנה אישית עם כל הפרטים. לחצו על התמונה.
|
|
 |
 |
 |
 |
|
לא רק קומץ מטורפים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הפסטיבל הזה נועד להנמיך את הלהבות. כל מי שיצא משם הוא שגריר. שגריר בשיחות סלון, בוויכוחים, בכל דיון בו עולות הסטיגמות, שם הוא יקום ויאמר: זה לא מדוייק. פגשתי כאלה וזה לא ממש נכון. רק אז יכול להיות שיש סיכוי. והקרע של היום שאחרי ההתנתקות, שהלוואי ולא תבוא, יהיה ניתן לאיחוי, יהא אשר יהא.
אז בואו, בבקשה, ותראו שזה לא רק קומץ מטורפים שחושבים שזה יכול להצליח ביחד, שמאמינים יש כאן עם אחד ולא קרעים. פשוט בואו בהמונכם, ולו רק בשביל להראות אהבה. |  |  |  |  | |
|