 |
 |
|
|
|
|
|
|
| ציפי הורניק אמנם הודחה אמש מהתוכנית "סוף הדרך 2", אבל לילדים שלה יש פאזל חדש של 250 חלקים. סיכום אישי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יום שני בבוקר. שעת האפס הגיעה. התחרות מתחילה. האדרנלין שלי בשמים, הלב דופק ואין לי מספיק אוויר. אחרי ארוחת בוקר קצרצרה נקראנו לדגל של אילדיס.
שמונה אנשים שלא מכירים אחד את השני מנסים לנחש עם מי יצטרכו לבלות את הימים הקרובים. התחושה היא בערך כמו להחליט אחרי בליינד דייט אחד עם מי להתחתן. רק שהפעם אף אחד לא שואל אותך.
עמדנו בשורה והמתנו לבשורה. אלי התחיל להכריז על הזוגות ואט אט האופציות הצטמצמו לאדם אחד. נשארתי עם מידן.
ערב קודם, ניסינו להעלות ספקולציות והימורים
עם מי יצוותו אותנו. מידן ואני נשמע כרעיון מוצלח. איש גדול פלוס אישה קטנה. מיליון שקל. לא לקחנו בחשבון פרט אחד קטן וקריטי – האופי שלנו.
הנה כמה עובדות על ציפי הורניק (במחילה על הגוף-שלישי): היא בחורה דעתנית. קשה לה לקבל דעות של אחרים. היא לא יודעת לספור עד עשר כשכועסת. וכמובן תמיד צודקת. טיפוס נוח כמו שהבנתם.
מידן לעומת זאת, חושב שמקום האישה הוא במטבח, ואם היא כבר יוצאת לסלון אז לפחות שתביא קפה. גם בלי להיות הלנה עמרם אפשר להבין שהשידוך שלנו הוא מעט בעייתי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
משאית זבל באוגוסט. ציפי ומידן ברגע רומנטי.
|
|
|
 |
|
 |
|
מתנה לילדים
|
|
|
 |
|
|
|
את כל הניתוחים האלו קל כמובן לעשות בדיעבד, אחרי שינה ומקלחת רצינית. הרחנו כמו משאית זבל באמצע אוגוסט, למי שממש מתעניין.
בהתחלה, כך התברר לי, השאיפה לנצח ולהוכיח את עצמך היא בשיאה. גם כללי הנימוס. אחרי כמה שעות של הרבה אבק ומשפטים בסגנון "אישה, אל תגעי לי בהגה" החלטתי לקחת פיקוד. ברגע הזה התחיל הבלגאן.
השאלה הכי נפוצה החל מליל אמש היא "אם היית מתחילה מחדש, מה היית עושה אחרת?". ובכן, חוץ מלשחד את אילדיס כדי שיצוות אותי למישהו שאין לו פחד גבהים/מצ'ואיזם כבד/חיבה לאוטו זבל, אין לי הרבה מה לשנות.
שאלה לא פתורה נוספת היא למה לעזאזל לא שמנו להם 'מוקש'? אז ככה. למי שלא יודע ה'מוקש הוא פאזל עגול של 250 חלקים. חשבתי שזאת יכולה להיות מתנה נהדרת לילדות שלי, בכל זאת אמא לא היתה בבית שלושה ימים.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
