
מנגל ביום העצמאות? גם זה קשור ליהדות
חשבתם שמנגל ביום העצמאות לא קשור בכלל לשום מסורת יהודית? תחשבו שוב, המנהג טבוע ביהדות כבר אלפי שנים
המנגל היה פה מאז ומתמיד. את חג העצמאות הראשון שלנו, חג יציאת מצרים חגגנו בכל שנה באכילת בשר על האש במסגרת קרבן הפסח. קרבן זה אסור היה שיהיה נא או מבושל, אלא רק צלי אש.
בהלכות קרבן הפסח, הדגש הוא על אכילת שובע, כלומר אכילה של הנאה ותענוג. והנה, גם ביום העצמאות הדגש הוא על אכילת תענוג. מדוע יש דגש כה חזק על אכילת תענוג בחגיגות העצמאות? ממתי אכילה ארצית חשובה כל כך? ומהו היתרון באכילת שובע?
למען האמת, נראה כי אכן מטרת חיינו הינה לאכול. המצווה הראשונה עליה מצטווים אדם וחוה בגן עדן היא מצוות האכילה: " וַיְצַו ה'אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל:" (בראשית, ב'). יתר על כן, מלשון המדרש עולה, כי האדם נברא על מנת לאכול: "ת"ר אדם נברא בערב שבת ומפני מה ... כדי שיכנס לסעודה מיד" (סנהדרין ל"ח.)
היהדות מאמינה שאדם קדוש אינו זה שפורש מתאוות העולם, אלא ההיפך הוא הנכון. אדם קדוש הוא זה שמשתמש בהנאות העולם למטרה רוחנית. זו המשמעות ביהדות של המושג "קדושת הארץ". האמונה היא,שבתוך גבולותיה של הארץ יש אפשרות מיוחדת יותר לחוות חוויה גשמית באופן רוחני.
זו הסיבה שחגיגות עצמאות וחזרה לארץ מלוות דווקא באכילת תענוג. אין לראות באכילה משום אמצעי להישרדות ואין לראות בתחושת התאווה והשובע המלווה את האכילה משום חוויה גשמית נחותה בלבד, כי אם חוויה רוחנית נאצלת.
אדם וחוה החמיצו את האפשרות לאכול באופן רוחני. הם התמקדו באכילה לשם אכילה בלבד. הם עסקו באכילה נחותה, ארצית, הנגועה בחטא – הוא חטא האכילה מעץ הדעת תוך התעלמות מוחלטת ממעמדם, ייעודם ומציוויו המפורש של ה'.
בחג הפסח ובחג העצמאות אנו מנצחים ומתגברים על הגשמיות לא דרך דיכוי תאוותינו, כי אם על דרך העלאתן למקום קדוש של תודה לקב"ה על נס העצמאות. חירותנו הגופנית והארצית תלויה היא בחירותנו הרוחנית, ואכן בחג הפסח מציינים אנו את עצמאות הגוף והנפש, רוממות הגשמי והרוחני.
ייעודנו הוא למצוא את הרוחניות גם באכילה. יעוד זה בא לידי ביטוי בשיאו בחג הפסח ובחג העצמאות – זמן חירותנו הרוחנית והגופנית, ובפרט כאשר נחוג הוא בארץ ישראל.
צילום: יוגב אטיאס, עריכה: אלון בלום
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב