הרב בני לאו מציע: לאפשר לאישה לקדש גבר
למה שאישה לא תקדש את בעלה? רב קהילת רמב"ן הרב בני לאו ממשיך לחדש: בסטטוס שהעלה היום לפייסבוק טען שעקרונית אישה יכולה לקדש גבר בנישואים, למרות שהדבר לא מקובל היום. הרב לאו טוען שרק "תקנה חדשה של חכמים שתקבע שהאשה מקדשת את האיש והופכת אותו למקודש אליה, ורק אליה"
למה שאשה לא תקדש גבר? הרב בני לאו צילום: ראובן קסטרו
עיקר הפרשה מוקדש ליצחק ורבקה. רבקה כמעט אינה מדברת אך שתיקותיה מעצימות את רצונה והיא הופכת להיות מודל לחיקוי. בעולם העתיק היה האב משיא בתו ברצונה ושלא ברצונה. באה התורה וחידשה שאין אשה מתקדשת אלא מדעתה. מנין? מרבקה. שנאמר: "נקרא לנערה ונשאלה את פיה".
בעולם העתיק הייתה הבת כפופה לרצון ההורה. אין מצב שהיא תלך אחר לבה שלא ברצון אביה. באה תורה וחידשה שמצוות כיבוד הורים אינה יכולה לחסום את השתוקקות האשה והאיש להינשא. מנין? מרבקה. שנאמר: "ותאמר: אלך". ומפרש רש"י: גם אם אינכם רוצים.
אשה שאינה מקדשת איש אינה הופכת אותו לבלעדי. טבעת נישואין
צילום: ראובן קסטרו
גם המנהג המתוק שבו מתכסים יחד החתן והכלה בטלית חדשה ובברכת שהחיינו נלמד מרבקה הרואה את יצחק - "ותקח הצעיף ותתכס" (המנהג מקורו באשכנז הקדומה והתגלגל לארצות צפון אפריקה).
מול מנהגים אלה הנלמדים מרבקה יש הלכה אחרת מהלכות קידושין הנלמדת דווקא מראשית הפרשה. כשקונה אברהם את השדה הוא מעביר כסף לעפרון החתי ואומר "כסף השדה קח ממני". מזה לומדת הגמרא בקידושין שאשה נקנית בכסף שנאמר "כי יקח איש". ההלכה הזו שאיש "קונה" אישה, ואיש "מקדש" אשה ולא אשה קונה ולא אשה מקדשת היא אחת ההלכות המעוררות כעס עמוק בלבם של צעירים וצעירות האמונים על מערכת של שיוויון והדדיות בחיים. מעבר לצד הפורמלי והטכסי יש גם השלכה מאד קשה. איש המקדש אשה הופך אותה לשלו באופן בלעדי. אשה שאינה מקדשת איש אינה הופכת אותו לבלעדי. נכון שרבינו גרשום קבע בחרם את איסור הביגמיה אך כשאיש בוגד באשתו ומוליד ילד מאשה אחרת - הילד אינו ממזר.
במוסר חברתי חוסר הסימטריה הזו איננו הגיוני, אך זו ההלכה. מה עושים? בחוגים שאינם פועלים על פי כללי ההלכה פשוט משנים את כללי המשחק. האשה מקדשת את האיש במקביל. איך יתמודדו עם התביעה המוסרית הזו אנשים הנאמנים להלכה? כנראה שרק פתרון מסוג "חרם רבינו גרשום" יוכל לפתור את הדילמה. תקנה חדשה של חכמים שתקבע שהאשה מקדשת את האיש והופכת אותו למקודש אליה, ורק אליה. תקנה כזו נמצאת בידי החכמים כמו שכל הקידושין נמצאים בידיהם: "כל המקדש על דעת חכמים מקדש, וזהו שאנו אומרים: "כדת משה וישראל".
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
