מי הבחורה שהשאירה לבעלי פתק במסעדה?
היא כתבה לו: "הי, אכלתי ארוחת צהריים מאחוריך ואין לי מושג מה לכתוב פה. אם אתה פנוי, מוזמן להתקשר". הודיה מרעננה, אם את קוראת אותי חשוב לי שתדעי שאני ממש לא כועסת עלייך. זו לא את, זו הביצה המעאפנה שאת נמצאת בה
כל מה שאני יודעת עליה הוא שיש לה כתב יפה של מדריכות, שקוראים לה הודיה (שם גנרי), ושהיא נדלקה על בעלי.
"הי, אכלתי ארוחת צהריים מאחוריך ואין לי מושג מה לכתוב פה", כתבה על גבי הכרטיס שהניחה בידו בזמן שסעד עם חבריו בהפסקת הצהריים, "אז אם אתה פנוי, מוזמן להתקשר". הוא כמובן צחק, צילם את הכרטיס ושלח לי בווטסאפ כדי שאקנא קצת.
זה הצליח לו.
שנים אני אומרת לו לשים טבעת. לא בגלל שאני לא סומכת עליו, אני פשוט דואגת להן — לבחורות האלו שגם ככה אוכלות קש בעולם הדייטים והדבר האחרון שהן צריכות הוא לבזבז אנרגיות על גבר נשוי. "אתה נראה טוב", אני מסבירה לו, "רחמנות על הבנות, סתם מפתחות ציפיות".
כמובן שלא התאפקתי והזנתי את מספר הטלפון שלה בגוגל. הייתי סקרנית לגלות מי הבחורה שנדלקה על בעלי רק מלבהות בו מנגב חומוס בארוחת הצהריים. גוגל אמר שבשנת 2011 היא ניסתה למכור את הרכב ביד 2, אז נכנסתי למודעה, וכך גיליתי את שם המשפחה שלה ושהיא גרה ברעננה. משם הדרך לפייסבוק הייתה קצרה ביותר.
אפשר היה לצפות שאמצא שם מישהי בסגנון "מי יתחתן איתך יא דבה". מישהי כל כך מכוערת שבטח אין לה הצעות שידוכים ולא נותרה לה ברירה אלא להפקיד את פרטי הקשר שלה בידי כל בחור חמוד עם כיפה שנקרה בדרכה. אבל להפתעתי הרבה, הודיה מרעננה נראתה ממש טוב — רזה, פנים יפות, שיער ארוך וחלק — הכי הבת של השכן.
אז איך הגיעה העלמה הנאה הזו למצב שבו היא נאלצת לוותר על הכבוד העצמי שלה ולהתחיל בעצמה עם בחורים? לקופידון הפתרונים. אבל אני יכולה לנסות לשער. כי כשבעלי ראה אותי מנגבת חומוס בחתונה של חבר שלו, אי שם בימי 2003 נטולי הפייסבוק, הוא ידע שזה עכשיו או לעולם לא. מבחר הכלות הפוטנציאליות שלו הסתכם בהצעות שידוכים וחברות של חברים, והיה לו ברור שאם הוא רוצה להתחתן הוא חייב ליזום, אחרת ייגמרו הבחורות.
להודיה כבר אין את הפריבילגיה הזו.
"הגברים במגזר שלנו כבר לא מחזרים יותר", אמרה לי השבוע חברה רווקה שבאה להתנחם אצלי אחרי הפרידה מהנוכחי, "הם נכנסים לפייסבוק ורואים שם כמות בלתי נתפסת של בחורות, זה יוצר אשליה שאין ממה להילחץ. המאגר שלהם גם הרבה יותר גדול, כי הם יכולים לצאת עם בנות שצעירות מהם בשש–שבע שנים. על כל גבר נחשק יש חמש בנות חתיכות שמחכות לו על השביל עם פשטידה, למה שיתאמצו? מצד שני הם גם לא כאלה אופן–מיינדד כמו החילונים, מצפים שהבחורה תהיה עם פאסון ולא תתחיל איתם".
לפני חודש הצליחה רעות פרנקל, אף היא רווקה ירושלמית נאה, לרגש את גולשי הפייסבוק כשפרסמה על הקיר שלה פוסט ובו ביקשה מחבריה שיעזרו לה למצוא חתן. התגובות ברשת היו מפרגנות, אבל בחדרי חדרים שמעתי גם כאלה שעיקמו אף וכינו את המעשה פאתטי.
אבל הודיה מרעננה ורעות פרנקל הן לא פאתטיות. הן בנות דעתניות ואינטליגנטיות שהיו יותר משמחות להיות מחוזרות, והגברים בשוק הפו"פ פשוט לא מותירים להן ברירה. יש להן שעון ביולוגי. אין להן זמן לחכות שהוד רוממותו יתבשל ויתניע.
ולכן, הודיה מרעננה, אם את קוראת אותי, חשוב לי שתדעי שאני ממש לא כועסת עלייך שהתחלת עם בעלי. ההפך, אני מבינה אותך ואפילו גאה בך על האומץ לקחת את גורלך בידייך ולפנות לבחור שאינך מכירה, למרות המבוכה ולמרות הסטיגמה שיש על בחורות שמעזות, אוי–אוי–אוי, לעשות דברים נועזים שכאלה.
אני באמת מקווה בשבילך שתזכי למצוא בחור טוב לפחות כמוהו — שיאהב אותך, שיחזר אחרייך, שיקנה לך מתנות. את מבינה, הודיה, זו לא את. זו הביצה המעאפנה שהזו שאת נמצאת בה. זה המאגר ההולך וקטן של כל מיני חתיכי בית כנסת שבטוחים שהשמש זורחת להם ממזוודת הפוקר ושלנצח יישארו רווקים נחשקים. הם מסתובבים עם בחורות שנים, סוחבים קשרים, ואז נזכרים שהם לא בשלים למחויבות או לא מרגישים מספיק פרפרים.
אבל אל תדאגי הודיה. הביציות שלך אולי הולכות ומתמעטות, אבל גם הם לא הולכים ונהיים צעירים יותר. אפילו נתי מסרוגים השמין בסוף. גם לסער שיינפיין יש תאריך תפוגה. מתישהו יחלוף להם תור הזהב והם יתחרטו על הרגע שבו דילגו עלייך. אני מקווה שעד אז יהיו רשומים על כרטיס הביקור שלך שני שמות משפחה.
motzash.rachel@gmail.com
הטור מתפרסם היום במגזין מוצש
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
