מאור הגולה: הכירו את ה"זאפה" של הדתיים
ה“גולה“ בפתח תקווה הפך תוך שלוש שנים למוסד מבוסס שמושך אליו קהל דתי מכל הגוונים ואמנים מהשורה הראשונה. בעקבות ההצלחה - יוקמו מתחמים דומים גם בירושלים, ברחובות וחיפה
הגולה, כפי שיודעים בוודאי הפתח תקוואים שביניכם, הוא מתחם לתרבות עם אוריינטציה יהודית המאפשר לקהל צעיר דתי ומגוון להגיע להופעה של מיטב האמנים בישראל עם בירה איכותית ביד והרגשה של בית. הבשורה הטובה היא שבזמן הקרוב אפשר יהיה ליהנות ממה שהמתחם מציע לא רק בפתח תקווה. הגולה מתרחב ועולה לירושלים, רחובות וחיפה. אם אתם לא גרים באזורים האלו - זה הזמן להתחיל ולהפעיל את הקשרים שיש לכם כדי שגם אליכם הוא יגיע בעתיד הקרוב.
הכול החל לפני שלוש שנים כאשר מוטי זפט, סגן ראש עיריית פתח תקווה דאז, פנה לשר (אז ח"כ) אורי אורבך בבקשה שיעזור לו לפתוח מקום בילוי לצעירים עם כיפה סרוגה. אורבך אהב מאוד את הרעיון והתגייס במלוא המרץ. בשיחה עם מוצש הוא מספר שהרגיש את הצורך שיש לציבור צעיר, דתי ומודרני במקום מפגש משלו, מקום שלא יהפוך לעוד מניין של צעירים. אורבך החל בגיוס כספים, בעוד שזפט חיפש את האדם המתאים להקים ולנהל בפועל את המתחם.
החיפושים הובילו את זפט אל יונתן דובוב (26), צעיר יליד רוסיה, בוגר ישיבת ההסדר בעתניאל וכיום סטודנט למשפטים. דובוב, שנשאב לרעיון בהתלהבות, הבין מהר מאוד שכדי שהמקום יצליח חייבים לצאת מז'אנר כיסאות הפלסטיק והבמה הניידת ולנסות לחשוב קצת יותר בגדול.
אחד המוסדות שעזרו לדובוב ולצוות ההיגוי להגדיר את החזון היה בית אבי חי בירושלים, מוסד שבו דרות בכפיפה אחת אמונה, אמנות ותרבות. אל השילוש הקדוש הנ"ל נוסף עיקרון נוסף: מחירים שווים לכל כיס. המחיר לכל האירועים מסובסד על ידי העירייה ועומד על כ–70 שקלים לכרטיס, וכל ההכנסות חוזרות למופע הבא בגולה. המחיר אמנם זול יחסית, אך אינו פוגם כלל באיכות - אמן שמופיע בגולה מקבל את אותו הסכום שיקבל בכל במה גדולה אחרת בארץ.
כשהחזון היה ברור והתמיכה הכלכלית הובטחה, הקצתה העירייה מבנה בצומת סגולה. ההחלטה הראשונה שקיבל דובוב כמנהל הרשמי הייתה להעסיק במקום רק חבר'ה צעירים - החל מהמעצבים והגרפיקאים וכלה בקבלן ובצוות שמפעיל את האירועים. ניהול הפן המוזיקלי הופקד בידיו של אוהד דרשן (27) וניהול האירועים בידיו של אביעד הולנדר (25), ויחד הם היו מוכנים לצאת ולכבוש את הקהל.

את האירוע הראשון בגולה דובוב לא ישכח לעולם. היה זה ערב יום הזיכרון ליצחק רבין. בתוכנית הייתה הצגה בשם "צדק תרדוף" ורב שיח בשיתוף אמילי עמרוסי והרב יהודה גלעד ממעלה גלבוע. הבחירה דווקא בערב הזה, שהוא לדעתו "תסביך רציני באוכלוסייה הדתית", נבעה מרצון להפוך את המקום גם לבמה לנושאים מורכבים. לאירוע הגיעו דובוב, הוריו, דרשן, הולנדר, שלושה מלצרים ושני אזרחים שנקלעו למקום לגמרי במקרה. דובוב מתקשה לתאר את תחושת האכזבה שהייתה לו מעצמו ומהציבור. "חששתי שאולי הציבור לא בשל למקום כזה", הוא אומר. את האמונה והכוח להמשיך למרות הכישלון קיבל דובוב מהרב פרומן: "בהתנהגותו ובמעשיו הוא הוכיח שאהבה ואמונה הם הרבה מעבר למוסכמות חברתיות, ושיכולת ההכלה הופכת את הדברים המורכבים להכי פשוטים שיש. הבנתי שהקהל צריך זמן להתרגל אלינו".
ואכן, מהר מאוד הפך הכישלון להצלחה, והצעירים החלו נוהרים למתחם. טקסי יום השואה, ערבי יום הזיכרון והושענה רבה הפכו עם הזמן למסורת, אלטרנטיבה אמיתית למה שהיה מוכר בציבור עד אז. תערוכות של יוצרים צעירים נפתחות בזו אחר זו בגלריה שבקומה העליונה, לצד מופעים של מיטב האמנים בארץ -הדתיים וחילונים כאחד -הכמו אביתר בנאי, רונה קינן, ישי ריבו, אורי חזקיה, אופיר בן שטרית, יונתן רזאל, ארז לב ארי, אמיר דדון, שרה ב"ק ועוד רבים וטובים.

כפי שאפשר להבחין מיד, שירת נשים היא חלק בלתי נפרד מהמקום - ועליה דובוב מבטיח שלא יוותר לעולם. עם זאת הוא מצהיר שלזמרת כמו אפרת גוש לא ייתן במה, כיוון שצורת ההופעה שלה עלולה לפגוע בחלק גדול מהקהל. "המטרה היא לאתגר את הקהל אבל לא לפגוע בו", הוא אומר. המופעים בגולה מתקיימים סביב שולחנות, כך שהאמן נמצא בגובה העיניים של הקהל וגם יוצר איתו קשר אישי. כדי להגיע לחדר האמנים האמן חייב לעבור דרך הקהל - מה שנותן תחושה ביתית ואינטימית ולא מדובר במופע מנוכר שבסיומו האמן בורח מאחור. אגב, עד היום תמונת המסך במחשב שבמשרד היא של הרב פרומן רוקד ומרים את ידיו לשמיים, בהקפות שניות בגולה.
בשלוש שנות פעילותו הפך מועדון הגולה להיות גשר בין אמנים חילונים לבין הקהל הדתי. "העובדה שהאמנים מגיעים אלינו ולא אנחנו אליהם מציגה את הקהל שלנו כקהל איכותי שמבין במוזיקה טובה ואוהב ליהנות", אומר דובוב. הישג נוסף של הגולה הוא העובדה שהוא מאפשר לאמנים צעירים שגדלו בסביבה דתית להופיע ולהתבטא במגרש הביתי שלהם. ואכן, בשנים האחרונות יותר ויותר יוצרים דתיים מעזים לבטא את עולמם הפנימי באמצעות המוזיקה, ולא מסתפקים רק בהלחנת טקסטים מהמקורות כפי שהיה נהוג בעבר.

עם ההצלחה של הגולה, החלו עוד ועוד עיריות ברחבי הארץ להביע עניין בהקמת מתחמים דומים. יוחאי רביבו (28) מאלעזר, יועץ השר אורבך לענייני חקיקה וממשלה, ואריאל אדרי (27) מנצר חזני, עד לפני חודש היועץ הפוליטי של נפתלי בנט וכיום מנהל עמותת הגולה, החליטו להרים את הכפפה. השניים החלו בעבודת שטח שכללה חיפוש אחר גופים
חלק מהתקציב שגייסה העמותה הופנה לגולה המקורית בפתח תקווה, כדי לשפץ אותה ובעיקר כדי לשדרג את המטבח באופן שיאפשר הרחבה של מבחר המנות בתפריט.
רביבו ואדרי מבטיחים שדרוגים בתחום הקולינרי, שיתופי פעולה עם ארגונים שונים וגם - לא פחות ולא יותר - תחרות עם הזאפה. כל אלו, כמובן, מבלי לשנות אף אחד מעמודי התווך המקוריים: מחיר הוגן, איכות חומרית ותוכנית ברמה טובה ומתאימה לקהל דתי.
העמותה נמצאת היום במשא ומתן מתקדם על מציאת מקום פיזי בירושלים וחיפה, ברחובות כבר נסגר ההסכם ונמצא מקום. עיריות רבות נוספות מבקשות להיות שותפות למתחם דומה, אבל רביבו ואדרי לא ממהרים לקפוץ על ההזדמנות: "אנחנו מעדיפים לגדול לאט", הם אומרים. גם הפריפריה לא נותרת מקופחת, ובעמותה החליטו להפיק כמה אירועים גדולים בשנה בערים כמו לוד, ראש העין ובאר שבע.
הגולה מצליחה לנפץ בזה אחר זה מיתוסים לעוסים על המגזר הדתי: לא עוד איכות של מתנ"ס או של סניף בני עקיבא, לא עוד התנצלות על צריכת תרבות "חילונית"; בלי קומבינות ובלי קיצורי דרך. השר אורבך סבור שהבשורה האמיתית היא שאם עד היום רוב הכסף הופנה לישיבות, לכוללים ולגרעינים התורניים - הרי שהגולה מעבירה את המשקל גם לתרבות.
ההשקעה הכספית בתרבות בגולה חוזרת לציבור הרחב לא רק בעוד מופעים אלא גם בערבים שבהם המקום נתרם לטובת עמותות שונות כגון זכרון מנחם, חברים לרפואה, קבוצת תמיכה לאנשים שהבריאו מסרטן, קבוצת מוזיקאים עיוורים שמנגנים בחושך מוחלט, פלוגות צבאיות ועוד. דובוב מספר שההתרגשות באירועים כאלה היא מיוחדת במינה. בקרוב ממש, כך נראה, גם בגולה הקרובה למקום מגוריכם.
הכתבה פורסמה במגזין ”מוצש“ מבית ”מקור ראשון“
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg