מינוי רב דתי-לאומי איננו הישג
מינוי רב ציוני-דתי לירוחם אינו הישג לציונות הדתית ובטח לא למפלגת ”הבית היהודי“. היחידים שהרוויחו הם תושבי העיר, שזכו לרב המקובל עליהם, למרות שיטת הבחירות הקלוקלת
אם נעצור לרגע ונביט על הסיטואציה מבחוץ נוכל לראות עד כמה השחית הליך מיסוד הרבנות במדינת ישראל את תפקידו של הרב ועד כמה נציגי הציונות הדתית הפנימו את השיח החרדי הרואה בכל מינוי של רב לתפקיד כלשהו קרקע למאבק בין גורמים שונים על כוח, שררה והשפעה פוליטית, מבלי להתחשב כלל בתושבים שהרב אמור לשרת. כותרות כמו "הישג לציונות הדתית: רב פלוני מונה לרבו של בית החולים אלמוני" הפכו לטבעיות מבלי שנשים לב לאבסורד שבדבר. איש כבר לא זוכר שבמסורת היהודית תואר תפקיד הרב כ"שררה שהיא עבדות". במו אוזניי שמעתי את אחד מעסקני "הבית היהודי" טוען כי הוא רואה חשיבות למנות כמה שיותר רבנים דתיים-לאומיים כדי לחזק את כוחה הפוליטי של המפלגה במאבקים שונים.
הרב יצחק שלו וסגן השר הרב אלי בן דהן
יחצ
לא מדובר לגמרי במציאות חדשה. במשך עשרות שנים התערבו שרי הדתות במינוי הרבנים בערים השונות וכך נוצר המצב העגום שבו בערים רבות אין כל קשר ממשי בין רב העיר ובין התושבים. צחוק הגורל הוא שב-2007 עתר אורי אריאל, ראש סיעת תקומה וממנהיגי "הבית היהודי" כיום, כנגד תקנות בחירת רבני ערים שקבע השר לשירותי דת דאז יצחק כהן מש"ס, בטענה כי התקנות מאפשרות לשר להתערב באופן בוטה בהליך בחירת רבני הערים. לאחרונה שונו התקנות על ידי סגן השר בן דהן ולצד הגדלת הכוח של מועצת העיר בגוף הבוחר את רבני הערים נקבע, לראשונה, כי השר לשירותי דת ימנה רבע מהגוף הבוחר, מה שגרם לאריה דרעי להודיע כי יעתור לבג"צ כנגד ההתערבות של השר בהליך בחירת הרבנים. במקום לשנות את החוקים ולהעביר את הבחירה באופן מוחלט לנציגים האותנטיים של העיר, מעדיפים שרי הדתות השונים להתערב ולהשפיע לטובת רבנים המזוהים עימם. לכן, סביר להניח שכאשר החרדים יחזרו ללשכת המשרד לשירותי דת נראה את נציגי "הבית היהודי" קובלים בתוקף על פעולות שהם בעצמם ביצעו זמן קצר קודם לכן, וחוזר חלילה.
מההודעה לתקשורת שמסר הרב בן דהן עם מינויו של הרב שלו ניתן ללמוד הרבה על דרך ההתנהלות של הממונים על תיק הדתות. הרב בן דהן טען כי ”הרב שלו הוא תלמידו המובהק של הרב מרדכי אליהו ז"ל והוא למד את דרך פסיקת ההלכה, הקדיש ומקדיש את חייו לעשייה עבור עם ישראל. אנו ממשיכים במהפכת שירותי הדת". איזה חשיבות יש להיותו של הרב שלו תלמיד של הרב אליהו לעניין בחירתו לרבנות ירוחם ומה זה קשור למהפכה בשירותי הדת? אולי בירוחם דווקא מעדיפים את דרכו ההלכתית הרב עובדיה יוסף ז"ל? העניין הוא כמובן שבן-דהן עצמו בתור תלמידו וראש לשכתו של הרב אליהו רואה חשיבות בדרכו ההלכתית, ולכן הוא מנסה לדחוף את תלמידיו ובניו לתפקידי רבנות שונים, בדיוק כמו ששרי ש"ס דוחפים את בניו ותלמידיו של הרב עובדיה יוסף לתפקידי רבנות.
מעבר למאבקים על שררה וכוח פוליטי אי אפשר להתעלם מהאמונה המיסטית הקיימת בציונות הדתית בסגולותיו של רב החובש כיפה סרוגה. התפיסה הרווחת בציבור זה היא שרב דתי-לאומי הוא קשוב יותר לציבור ועדיף באופן מובהק על רבנים חרדים. למעשה, ישנם רבנים חרדים -כדוגמת הרב דוד לאו במודיעין עד לאחרונה – המקובלים על תושבי עירם הרבה יותר מאשר רבנים החובשים כיפות סרוגות. לפני מספר שבועות התארחתי בשבת בעיר מסוימת וזכיתי לשמוע דרשה באחד מבית הכנסת בעיר של רב העיר. על אף שגם המתפללים וגם רב העיר היו מזוהים עם הציונות הדתית, לא ניתן היה שלא להרגיש את הניכור הקיים בין הרב ובין המתפללים, בעיקר בשל כמה מפעולותיו הציבוריות של הרב בזירה הארצית בשנים האחרונות. למעשה, כולם יודעים שהרב המדובר מונה כנציג הציונות הדתית רק כברירת מחדל בשל וטו שהטיל השר לשירותי דת מטעם ש"ס על מועמדים אחרים, ואפילו וראש המפלגה הדתית-לאומית שפעל למינויו הצהיר כעבור מספר שנים כי הוא כבר מתקשה לעמוד מאחורי המינוי. אולי מדובר ברב העיר מבחינה רשמית ומוסדית, אך בפועל, בשטח, קשה לראות בו את הרב האמתי של תושבי העיר.
באטמוספרה הרוחנית בה אנו חיים כבר לא נתפלא אם בעתיד הלא רחוק מינוי של רב דתי-לאומי למשרת הרב בגן שושנה בנס-ציונה תזכה לכותרות נלהבות על ה"הישג" בעיתוני ועלוני המגזר. דווקא בגלל זה, אי אפשר להתעלם מההישג הגדול שבמינויו של הרב שלו בירוחם. לא הישג ל"בית היהודי" וגם לא הישג לציונות הדתית. ההישג הוא של תושבי העיר שזכו לרב המקובל עליהם ומעורב עם הבריות, למרות השיטה הקלוקלת המלווה את בחירת הרבנים בישראל.
הכותב הוא מנהל פרויקט "שביל הזהב" להסדרת יחסי עם, דת ומדינה במכון לאסטרטגיה ציונית. המאמר מתפרסם כחלק מבלוג "מחזיקי הדת" של המכון
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
