זה לא רק הרב אברהם יוסף, זאת השיטה
לא הרבה הופתעו מהמלצת המשטרה להעמיד לדין את רבה של העיר חולון, בעיקר מפני שרבות מפרשיות השחיתות הנקשרות בשמם של רבנים נוגעות לתחום הכשרות. פרשנות
ברבנות יטענו בוודאי כי מדובר בצירוף מקרים, אך כאשר המקרים הללו חוזרים ונשנים כבר קשה להיתלות בהסבר זה. עיון מעמיק בכמה מהפרשיות שעלו לכותרת בשנים האחרונות מלמד כי קיים ביניהן מכנה משותף רחב, וחקיקה חכמה תוכל למנוע או לפחות לצמצם את הישנותם של מקרים מעין אלו.
לא ניתן להתעלם מכך, שרבות מפרשיות השחיתות הנקשרות בשמם של רבנים נוגעות לתחום הכשרות. מערך הכשרות מגלגל כסף רב ולמעשה מושך אליו גורמים שונים המעוניינים להעשיר את עצמם על חשבון בעלי העסקים והציבור הרחב.
מספר תחקירים שנעשו בשנים האחרונות העלו טענות כנגד רבני ערים שמונו על ידי נציגי מפלגת ש"ס ומקדמים בפועל בענף הכשרות את בד"צ "בית יוסף". עד כמה שיישמע הדבר אבסורדי מה שחשף לעין כל את דרכי הפעולה הללו, ואף הביא באופן ישיר לפתיחת חקירה כנגד הרב אברהם יוסף, היו דווקא גורמים פנימיים בתוך ש"ס. בינואר 2012 העביר חבר הכנסת איתן כבל למבקר המדינה מסמך שמקורו בחמישה מקורבים למפלגת ש"ס שחלקם מנויים על משפחת הרב עובדיה יוסף ז"ל. במסמך נטען כי משה יוסף, בנו הצעיר של הרב עובדיה יוסף ז"ל, הוא "האיש החזק בהנהגת ש"ס העומד גם בראש בד"ץ פרטי בשם 'בית יוסף' המגלגל מיליונים רבים במערכת הכשרות בישראל, ומינויים אלה (-של רבני ערים/יישובים) נועדו לקדם את הבד"ץ בקרב בתי העסק בערים הגדולות בישראל". בדיקת מבקר המדינה התגלגלה לחקירה שבגינה ממליצה המשטרה להעמיד לדין את הרב אברהם יוסף.
לא לבד. הרב אברהם יוסף
צילום מסך
שיטת הפעולה פשוטה: החוק הקיים כיום בישראל מחייב עסק המעוניין בתעודת כשרות לפנות לרב המקומי בתחום שיפוטו. עסק המעוניין בתעודה מטעם בד"צ פרטי יוכל לקבלה רק במקביל לקבלת תעודה מהרב המקומי. כך, יצר החוק מונופול של הרב המקומי על תעודת הכשרות בעיר, ואיפשר – ועדיין מאפשר – לרבני ערים להתנות מתן תעודת כשרות מטעם הרבנות ברכישת שירותי כשרות או מוצרים מבד"צ בית יוסף. כך למשל, לאחרונה הועלו האשמות לגבי הגבלת שיווק בשר בבאר שבע על ידי רב העיר ואחיו של יו"ר מפלגת ש"ס, הרב יהודה דרעי. נטען כי הרב דרעי מאשר לשלושה ספקי בשר בלבד לשווק בשר בעיר, ששניים מהם קשורים באופן מובהק למפלגת ש"ס.
המונופול המוחלט גורם לכך שרבנים מקומיים מתנים מתן תעודת כשרות בדרישות מופרכות ובטובות הנאה אישיות. כך למשל, כנגד רבה של חיפה, הרב שלמה שלוש, הוגש לאחרונה כתב אישום בגין התנהלותו בתחום הכשרות. על פי כתב האישום, הרב התנה מתן תעודות כשרות לחברות "ויטאמד" ו"מילועוף" בכך שיתרמו כספים לעמותה שבראשה עמד. הסכום הכולל של "תרומות" אלו עומד על כ-250,000 ₪. כמו כן, נטען בכתב האישום כי הרב קידם את העסקת מקורביו בבתי עסק שונים בתחום הכשרות, ואף ביטל כשרות באולם אירועים שסירב למנות את מקורבו כמשגיח.
כמו כן, במקרים מסוימים עלה החשד כי במטרה לחזק את תעודת הכשרות של הרבנות, פועלים רבנים מסוימים, בניגוד לחוק, ומתנים את מתן תעודת הכשרות דווקא באי-רכישת שירותי השגחה מבד"צים.
למרות כל זאת, מרבית הרבנים הנם אנשים ישרים שלא דבק בהם רבב, אך מקרים אלו מלמדים כי יש להיזהר ממתן מונופול חזק לכל אדם – לרבות רבנים – כיוון שפעמים רבות הכוח משחית וגורם גם לאנשים ישרים להשתמש בו לרעה. לכן, כדי למנוע פתח למקרי שחיתות נוספים, טוב יעשו המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית אם יאפשרו לבעלי עסקים לקבל תעודות כשרות מרבנים מקומיים נוספים, ולא רק מהרב המקומי שבתחום שיפוטו מצוי העסק שלהם. המצב הנוכחי פוגע לא רק בבעלי העסקים והצרכנים אלא גם ברבנים המקומיים עצמם המתקשים לעמוד בפיתוי הכוח העצום שמעניק להם החוק.
הכותב הוא מנהל פרויקט "שביל הזהב" להסדרת יחסי עם, דת ומדינה במכון לאסטרטגיה ציונית. המאמר מתפרסם כחלק מבלוג "מחזיקי הדת" של המכון
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
