הרבנים הראשיים - נגד הרבנות הראשית
הרבנים הראשיים מנסים לסכל את ”חוק הגיור“ שיאפשר לרבנים מקומיים להקים בתי דין עצמאיים לגיור. אריאל פינקלשטיין מזכיר להם שפעם זו הייתה המציאות ברבנות
טענה מרכזית המועלית כנגד הצעת החוק היא שללא כל קשר להשקפות ההלכתיות של רבני הערים, אין לתת להם את האפשרות לגייר, שכן מבחינה הלכתית יש בעיה בגיור הנעשה על ידי רבני ערים, שלא על פי סמכות מרכזית הלכתית אחת. הרב נחום רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים ומבכירי הרבנות בציונות הדתית, תמה על טענה זו:
"לאחרונה עלתה לדיון ציבורי השאלה אם יש צורך שכל הגיורים יהיו כפופים לסמכות הלכתית מרכזית אחת, או שניתן לאפשר הקמת בתי דין שיש להם סמכות הלכתית אוטונומית... אם יכפפו את כל הגיורים לאישורה של סמכות הלכתית אחת עלול להיווצר מצב שיש בו נעילת דלת לקבלת גרים. אדרבה, לאורך הדורות כל בית דין היה רשאי לגייר... לפיכך יש לתת לרבני ערים, כפי שהיה בכל הדורות, לעסוק בגיור ולמנות את חברי הרכב בית הדין שלהם בעצמם".
הרב רבינוביץ' טוען כי מעולם לא היו כפופים כל הגיורים לסמכות מרכזית אחת, ולכן מאז ומעולם נהגו להכיר בגיורים שנעשו על ידי רבנים מקומיים.
משרדי בתי הדין הרבניים
צילום: פלאש 90
מנגד, יש הטוענים כי הדבר היה נכון לתקופה של גלות, אך בתקופה של עצמאות מדינית בארץ ישראל יש לקבל סמכות מרכזית אחת בתחום הגיור. אלא שלמעשה, גם כאן מדובר בטענה חדשה יחסית ואילו בעבר הרבנים הראשיים לישראל דווקא עודדו גיור על ידי רבנים מקומיים. כך למשל נכתב בהודעה שהוציאה מועצת הרבנות הראשית בראשות הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן בטבת תשל"ז:
"מועצת הרבנות הראשית מציינת בסיפוק את החלטת ועדת הפנים של הכנסת אשר אימצה את הצעת מועצת הרבנות הראשית לישראל לאפשר לרבני הערים לטפל בגיור, כפי שהדבר נעשה לגבי נישואים. אחרי בירור כל הבעיות ההלכתיות והחוקיות בנושא הגיור בישראל מחליטה המועצה להעניק סמכות לרבני ערים בישראל לטפל בכל הליכי הגיור של הבאים להסתפח בנחלת השם".
מועצת הרבנות הראשית הצביעה בהודעה זו על כך שגם בתחום הנישואים הוענקו לרבני הערים סמכויות הלכתיות, ולכן אין כל מניעה שגם בתחום הגיור יקבלו רבני הערים
המעניין הוא, שהרב הראשי לישראל לשעבר, הרב אברהם שפירא, סירב להתערב בתקופת כהונתו בענייני הגיור בטענה כי יש להשאיר את הסוגיה בסמכותם של רבני ערים. כך סיפר בעניין זה יוחנן בן-יעקב:
"בשנת 1991, בהיותי יועץ שר החינוך הצעתי לשר החינוך, זבולון המר ז"ל, לפתוח ברחבי ברית המועצות אולפני הכנה לקראת גיור, בהם ילמדו את החומר הראשוני לקראת הגיור. המר התלהב מהרעיון ואישר את התקציב שנדרש, אך התנה את הדבר בהסכמת הרבנים הראשיים. פניתי לשני הרבנים הראשיים... לצערי הרב, הרב שפירא, וכן הרב אליהו זצ"ל, דחו את ההצעה ולא נתנו "אור ירוק" להפעלתה. לדברי הרב שפירא, הגיור הוא עניין של רבני הערים והיישובים. הרבנות הראשית אינה עוסקת בכך!"
בן-יעקב מספר שניסה לשכנע את הרב שפירא לשנות את דעתו אך הרב "את דעתו בעניין הגיור לא שינה – זה עניין של רבני הערים והיישובים ולא של הרבנות הראשית"!
ניתן כמובן לחלוק על מדיניות הגיור ההלכתית שמבקשים מספר רבני ערים לגייר, אך ההיסטוריה מלמדת כי קשה לטעון לחוסר הלגיטימיות של גיורים הנעשים על רבני ערים ולא על ידי סמכות מרכזית אחת: לא רק ההיסטוריה הרחוקה של הגלות, אלא גם ההיסטוריה הקרובה של הרבנות הראשית במדינת ישראל.
הכותב הוא מנהל פרויקט "שביל הזהב" להסדרת יחסי עם, דת ומדינה במכון לאסטרטגיה ציונית. המאמר מתפרסם כחלק מבלוג "מחזיקי הדת" של המכון
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
