"אם המחבל היה יודע שאברהם לא ציוני, הוא לא היה רוצח"

בהלוויה של חסיד 'תולדות אהרן' אברהם וולס ז"ל, שנרצח בשבוע שעבר בפיגוע הטרקטור, היו מי שטענו כי הציונים אשמים בעקיפין ברצח, אך דווקא דוברי העדה החרדית משתדלים לא להתריס נגד הממשלה

מנדי גרוזמן | 10/8/2014 17:53 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
במאה-שערים, כמו במאה-שערים, לוחות המודעות מספרים את כל הסיפור: שלושה ימים לאחר הירצחו של אברהם וולס, איש חסידות 'תולדות אהרן' האנטי-ציונית, בפיגוע הדריסה בירושלים, מגוון ארגונים ומוסדות פרסמו מודעות אבל, אך הניסוחים לא היו שווים. בחלקן הוצמדו לשם המנוח התארים "הקדוש" ו"השם ייקום דמו", ארגונים אחרים נמנעו מכך ופרסמו את ניחומיהם בניסוח השגרתי.

הבדלי הסגנון הללו מבטאים את תגובתן המורכבת של הקהילות האנטי-ציונית כשאחד מבניהן נרצח בפיגוע טרור לאומני. בתוך שכונת מאה-שערים הקטנה, שנראית כה אחידה, הדעות מגוונות למדי. גם אם כולן יונקות מאותה השקפת העולם, הן חלוקות בעניין היחס המדויק שיש לגלות במצב כזה.

בעיני חרדים קיצוניים רבים הסכסוך הערבי-ישראלי אינו נובע משנאת יהודים טהורה אלא ממלחמה שפרצה כאשר התנועה הציונית הציבה לעצמה מטרה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל - שאיפה שהם התנגדו לה מתחילתה. הכללתו של רצח בן קהילתם במסגרת הסיפור הכללי של מאבקי היהודים והערבים בישראל מהווה התחברות להוויה הלאומית, והם אינם מעוניינים בכך. זאת הסיבה לכך שאיש מהמספידים בלוויה ההמונית שהתקיימה בערב תשעה באב לא הזכיר שהמנוח "נרצח בידי בני עוולה". צופה מבחוץ יכול היה לחשוב שאסון טבע הוא שגרם למותו של וולס.

הרתיעה מפני הזדהות עם הרגש הלאומי-ישראלי בולטת מאוד, אך באופן מפתיע בשכונה הקיצונית ניכרת גם זהירות הפוכה וקיים רצון שלא להתריס. חמיו של וולס, הרב יעקב חנון, אמנם נשא דברים בלוויה וטען כי הציונים אשמים בעקיפין ברצח, אך שאר הדוברים נמנעו מאמירות חריפות.
קרדיט: חרדים 10
אברהם וואלס ז''ל קרדיט: חרדים 10
"זאת העת לשתוק"

אברהם וולס, בן 29 במותו, אב לחמישה ילדים, התפרנס מייצור ציציות ושימש באופן התנדבותי כמשגיח מטעם ארגון 'אתרא קדישא' הפועל באתרי בנייה שבהם יש חשש לפגיעה בקברים עתיקים. בסמוך לבית האבלים ביום רביעי בערב, לא רבים ניאותו לפרוש את שיטתם. "זאת העת לשתוק", אמר לי יואליש קרויס, מהדמויות הבולטות של העדה החרדית. "זה זמן רגיש, אין עניין לדבר יותר מדי. יש הרבה הרוגים ויש כאב. אנחנו ברורים בשיטתנו, אבל לא חייבים לצאת בכותרות". בשכונה מסבירים שהרב יצחק טוביה וויס, אב בית הדין של הקהילה ומי שמשמש מנהיג העל של הזרם האנטי-ציוני בישראל, מהלך בין הטיפות במצב הנוכחי. "זה נובע גם מפחד אמיתי", הם אומרים. "בזמן מלחמה הכול נפיץ כאן בארץ. אנשים שלא יבינו בדיוק את האמירות הללו ואת השיטה העומדת מאחוריהן מסוגלים לעשות מעשה ולפגוע באנשים שלנו. כל מילה שנאמר תתפרש כאילו אנחנו מצדיקים את חמאס, ולא חסרים בסביבה נערי שוליים לאומנים שיחליטו להתנקם בנו".

סוגיית הצדקת מעשי הטרור של חמאס עומדת ברקע כל שיחה עם אנשי 'העדה'. הימנעותם מלהדגיש את הצד הלאומני של הרצח מעלה את החשש שהם אפילו תומכים בסתר לבם בצד השני. אכן, דובריהם נשמעים לעתים כמו אלו של השמאל הקיצוני, אך הפער גדול. בעוד השמאל מאמין באויב ומעוניין לנהל עמו משא ומתן, התנגדותם של אנשי 'העדה החרדית' לציונות נובעת דווקא מתוך חוסר אמון מוחלט בגויים, ומכאן תפיסתם הידועה שבזמן הגלות אסור להתגרות באומות.
 

צילום: פלאש 90
פיגוע טרקטור בירושלים צילום: פלאש 90
 צילום מירי צחי
מאה שערים צילום מירי צחי

"אנחנו לא מתנתקים מהנרטיב שהגויים שונאים אותנו ותמיד סבלנו כיהודים", מסביר הרב שמואל פפנהיים, בעבר עורך השבועון 'העדה' וקרוב משפחתו של וולס. "אין שום מתן הכשר לרוצחים. הרוצחים הם רוצחים, אבל אנו כן אומרים שלמדינת ישראל היה תפקיד במשחק הזה". עם זאת, קשה לומר שהם מסתכלים על המחבלים מזווית המבט של הישראלי המצוי. אין הצדקה כמובן, אבל קיימת הבנה לרקע שהוביל אותם למעשים. "סביר מאוד שמישהו התגרה בנהג הטרקטור בימים האחרונים", אמר לי צעיר כבן עשרים. "יש כאן עשרות פועלים ערבים בשכונה ואין שום בעיות בינינו, אבל יש נערים שלא שייכים אלינו והם נתקלים איתם".

למעשה, חלקם מגדירים את הדריסה כלא יותר מטעות בזיהוי. "אם המחבל היה יודע לאיזו קהילה וולס משתייך הוא לא היה מעוניין לרצוח אותו", טען תלמיד ישיבה בשכונה. להמחשה סיפר על אברך מהקהילה שהותקף בשבוע שעבר על ידי ערבים בסמוך לקבר שמעון הצדיק, אך כשהסביר לתוקפיו שהוא משתייך למתנגדים לציונות הוא שוחרר לנפשו. "אני מסכים שהגויים תמיד שונאים יהודים, אבל בפועל כיום הערבים רוצים לטבוח בנו - לא אומות אחרות. יש לכך סיבה", הוא הסביר.

ברחבי השכונה מחולקות מדבקות עם כיתוב בולט בעברית, ערבית ואנגלית: "אני יהודי, לא ציוני". הסיבה לכתיבת המשפט גם בערבית
נועדה, לדבריהם, להצלת חיים. "ישנם רבים שמדביקים זאת על דש בגדיהם כשהם עולים למונית עם נהג ערבי. אם ישנו חשש שהוא מעוניין לפגוע בנו, ההבהרה הזאת תניא אותו מזממו".

אך לא את רק חייהם שלהם הם מעוניינים להציל. לדבריהם, ההפרדה שהם עורכים בין יהודים וציונים מסייעת גם להפחתת האנטישמיות בעולם. "אי אפשר לדעת כמה חיי יהודים ניצלים בזכותנו", אמר לי חבר בקהילה. בשבוע שעבר קרא אימאם בברלין להרוג יהודים ציונים וגרם לזעזוע, אך הוא דווקא מצא בדבריו סימן חיובי. "האימאם הדגיש שהוא מתכוון רק לציונים, ולא לסתם יהודים. כמובן שאני לא סובר שיש להרוג יהודים ציונים, אבל עדיין ההפרדה הזאת חשובה מאוד". כדי להוכיח שהוא מתנגד לכל רצח יהודים, ציונים או לא, הוא הראה לי רשימה ובה ארבעים שמות לתפילה. "כולם פה חיילים ואני קורא עליהם תהלים - אבל בזכות שהם יהודים, לא בגלל שהם חיילים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק