ראשי » יהדות » דעות

חרדים וחילונים - סתמו את הפה, פתחו אוזניים

"אין יותר הם, יש אנחנו. כל אחד תורם את חלקו להצלחת החברה כולה, ובאותה המידה כל אחד אחראי לכל כשל של החברה. כאשר יש מעידה באחד הצדדים, שני הצדדים אחראים במידה שווה. הם מהווים חלק אינטגרלי מן החברה הישראלית לטוב ולרע" / דעה

השיח החרדי חילוני התחיל לעצבן אותי לאחרונה. בדגש על לעצבן. קווי המתאר של הטענות של שני הצדדים כל כך דומים שנדמה כאילו צריך לעשות רק קופי-פייסט מאחד לשני. החילוני ידבר על התנשאות של החרדים כשהם מדברים איתו (או מרמזים, או שעולה כך מדבריהם, או שסתם ככה החילוני חושב שזה מה שהם אמורים לומר) על זה שהם קבוצה טובה יותר, והחרדי גם ירגיש את אותו הדבר כשהחילוני מטיף לו מוסר על עצלנות ו/או השתמטות ו/או כל השאר.


עוד כותרות ב-nrg:
- יהודים אמריקאים: נישואי תערובת - לא התבוללות
-
הורדת כיפה? לובשת מכנסיים? נכנעתם לחילונים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

החילוני מרגיש שהחרדי רוצה לחנך אותו, ללמד אותו, ובעצם לספר לו כמה שהוא לא יודע מה זו היהדות וכמה שהוא "תינוק שנשבה" בו בזמן שהוא מספר לחרדי כמה שהוא בור, לא למד ליבה, לא מבין מתמטיקה, חסר הכשרה לחיים ואפילו לא יודע כמה שהוא לא יודע.



החילוני מרגיש שהחרדי נמצא תמיד בעמדת פטרונות ורוצה לכפות עליו ערכים, כפיה דתית, יהדות ועוד אלף דברים מעצבנים, והחרדי גם הוא מרגיש שמישהו מנסה לעשות לו חינוך מחדש ולדוג אותו מהבוץ הגלותי שהוא שרוי בו. ואז לנער אותו היטב ולתלות לייבוש בשמש.

ואם נרד לרמת הרזולוציה של המשפטים עצמם, הרי הטיעון החרדי נשמע לחילונים כמו "אתה בכלל לא מבין מה אתה מפסיד, יש כאן עולם מלא שפשוט לא נחשפת אליו" בזמן שלא פעם תשמעו חילוני אומר בערך את אותו המשפט לחרדי ביחס ללימודים, אקדמיה, עבודה ובכלל חיי החילוניות (סליחה, תענוגות העולם המערבי הפוסט-מודרני) שמה לעשות, לא ממש נפוצות בקרב המגזר החרדי.

באיזשהו מקום תודו שזה נמאס. לפחות לי. אם להיות אובייקטיבי (ואני האחרון שאהיה אובייקטיבי בדיון הזה, מודה) אין כאן טענה אחת שנשמעת טוב יותר או משכנעת יותר. כל אחד מדבר מתוך נקודת מבטו שלו שאותה הוא רואה כבלעדית. לחילוני חשובה החילוניות, ערכי חופש הפרט והביטוי, ליברליזם וכמובן דאגה טורדנית (ובלתי מוצדקת לחלוטין) על עתידה השחור של הכלכלה הישראלית. ומלבד הקטע על עתיד המשק (שמכרו לו כמה פרשנים בגרוש) הוא צודק לחלוטין.

החרדי לעומתו מדבר על ערכי היהדות, זהות לאומית, ערבות הדדית ועתידו של העם היהודי. וגם הוא, כמובן, צודק לחלוטין. הבעיה היא כשכל אחד מסתכל אך ורק בראיה הצרה שלו. כל צד מתבונן ובוחן מה חסר אצל האחר ומוטרד מכך, אבל מתעלם מחלקו שלו במכלול.

נכון, משק מורכב מאנשים עובדים, אבל מדינה מורכבת לא רק ממשק. נכון, צריך צריך גם צבא, אבל לא רק צבא. נכון, אנחנו מדינה דמוקרטית, אבל אנחנו גם עם יהודי.

סתם כתבתי על חרדים-חילונים. כי אני אוהב את זה. כלומר אותם. באותה המידה והמדיה זה נכון גם על ימין-שמאל, מרכז-פריפריה, עולים-ותיקים, עניים-עשירים, ליברלים-סוציאליסטים, שוביניסטים-פמיניסטים, שמרנים-מודרנים וכל היתר.

חילונים/חרדים יקרים, הגיע הזמן שנפסיק לראות במגזר האחר כ"הם". אין יותר הם, יש אנחנו. כל אחד תורם את חלקו להצלחת החברה כולה, ובאותה המידה כל אחד אחראי לכל כשל של החברה.

כאשר יש מעידה באחד הצדדים, שני הצדדים אחראים במידה שווה. הם מהווים חלק אינטגרלי מן החברה הישראלית לטוב ולרע. נרצה או לא נרצה.

עידן הבחירות הוא זמן שבו אנחנו כל כך אוהבים לשנוא. לקטב. לעצבן. לראות את האנשים מתגוששים על הבמה וחוטפים מכות רצח, ואז להיזכר שהאנשים האלה הם בעצם אנחנו. הגיע הזמן להתעשת, לנשום אויר, לזכור שהאנשים האלה הם חלק מהמרקם החברתי הישראלי שאנחנו כל כך אוהבים. או שלא.

בשנים האחרונות קמו ארגונים חברתיים כמו "מתחברים" של תא"ל רם שמואלי וכמו "פלוגתא" שבמפגש מטעמו נפגשתי עם בני המגזר האח(ר) ובמהלכו הבנתי שאין כמו מפגש פרונטלי ואותנטי על כוס קפה, רצוי ארוך ולא הפוך, בכדי ללבן יחד לעומק סוגיות ציבוריות. בכדי להבין שעומד מולך אדם/ציבור שאולי לא חי וחושב כמוך, אבל הוא חי וחושב. ואם הוא מדבר – משמע שהוא חושב. ואם הוא צועק – משמע שכואב לו משהו. תסכים איתו או לא חשוב להכיל אותו. כי בסופו של דבר, במה נמדד חוסן של חברה אם לא ביכולת קבלת השונה?


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

יאיר טיילור

נשוי, אב לשניים, תושב בני ברק. אח לתשעה, ובוגר מוסדות הלימוד החרדיים. כיום אברך כולל ועוסק בהסברה חרדית ברשת, פעיל בפרוייקט 'דוסים'

לכל הטורים של יאיר טיילור