כיצד הפך המגמגם הצנוע למנהיג הגדול בישראל
ז' באדר הוא תאריך פטירתו של אבי הנביאים, משה רבנו. מי היה משה רבנו ומדוע נחשב למנהיג הגדול ביותר שאי פעם היה? "הענווה שלו לא נבעה מתוך נכות נפשית או תכונה מולדת של הצטנעות. היא נבעה מתוך בחירה מושכלת של דרך חיים"
עוד כותרות ב-nrg:
- הרב טאו: רוצים לדעת מה אני חושב? למדו את תורתי
- וויליאם וקייט - מאחוריכם! הנסיכים של צאנז
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אהרון, אחיו הגדול, עמד לצידו בכל עת ותיווך בינו לבין פרעה. אגב אהרון, משה תמיד חלק לו כבוד. גם כאשר הוא התבקש ללכת ולהוציא את אחיו ששועבדו בעבודת פרך הוא לא קפץ על המציאה ורץ להציל אותם. הוא חשש מפגיעה בכבודו של אחיו. רק כאשר היה משוכנע שאהרן לא יפגע מכך הוא פנה לשליחות ההיסטורית.
''כאשר הגיע משה לסיטואציה מסוימת בה הוא חש לפגיעה בכבוד האלוקים, הדרך הנכונה הייתה לכעוס, להקפיד ולנזוף''. סמל לפרשת ''זאת הברכה'' מתוך ''פרויקט החומש'' במסגרת פרויקט גמר בבצלאל
עיצוב: עציון מזרחי
יו"ר "מוקד התהילים הארצי" הרב מנדל, אמר לי פעם כי משה היה גם אחד מעשרת המחברים החתומים על ספר התהילים. מזמור צ' אותו חיבר, פותח במילים "תפילה למשה איש הא-לוהים". ז' באדר הוא יום הולדתו ופטירתו של משה, ותפילות מיוחדות מתקיימות לזכרו בקבר הרשב"י, במירון ובכותל המערבי.
משה מתואר כמנהיג נקי כפיים באופן יוצא דופן. הוא העיד על עצמו כי לא קיבל מן העם שום טובת הנאה. "לא חמור אחד מהם נשאתי", הוא אפילו לא שאל חמור כדי לשאת איזו חבילה. הדברים משתלבים עם ההגדרה התנ"כית הנדירה של "והאיש משה ענו מאוד מכל האדם". ענווה שאפיינה לא רק את אישיותו אלא את דרך הנהגתו.
עם זאת, במקרים מסוימים אנחנו מגלים פתאום משה אחר. בעת המחלוקת עם קורח, לאחר שמשה כבר ניסה הכל ונענה בסירוב, הוא הבין שאין אידיאולוגיה עמוקה מאחורי המחלוקת כי אם תאוות שררה. במקרה זה הוא פונה בתפילה חריגה לאלוקים ומבקש: "אל תפן אל מנחתם". לאמור, אל תקבל את התפילה שלהם.
אולם מבט מעמיק מלמד כי זו הייתה נקודה מכוננת באישיותו של משה. הענווה שלו לא נבעה מתוך נכות נפשית או תכונה מולדת של הצטנעות. הענווה שלו נבעה מתוך בחירה מושכלת של דרך חיים. מתוך הבנה שזה הדבר שנכון לעשות כעת. אותה בחירה מושכלת עמדה למבחן מידי רגע נתון.
כאשר הגיע משה לסיטואציה מסוימת בה הוא חש לפגיעה בכבוד האלוקים, הדרך הנכונה הייתה לכעוס, להקפיד ולנזוף. זהו כעס מושכל ומודע, הנובע מתוך היגיון ורציונל. לא מתוך דחף אימפולסיבי. כי רק מי שיודע לכעוס באופן הראוי בזמן שצריך, יכול להתהדר בכל אותן הפעמים שהוא כובש את כעסו ומבליג.
אדם כזה, השולט היטב על תכונות האופי שלו ומנהיג את רגשותיו באחריות ובשיקול דעת, מסוגל גם להנהיג עם שלם ולהיחרת בזיכרוננו כמי שלא היה כמותו מאז.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
