יציאה בשאלה נחשבת לצעד אמיץ, חזרה בתשובה לשטיפת מוח

היציאה בשאלה לא נחשבת להטפה או שלילת החירות, ומקבלת מהתקשורת חיבוק גדול. סביר שמותר היה להציב קונטרה ולהציג גם את ההחזרה בתשובה כאקט ליברלי, זולתני וראוי להערכה. אולם במקום זה נתפסת החזרה בתשובה כבלתי לגיטימית ומסיונרית

"נגעת פעם בכלב? אתה רוצה לנסות?" כך אמנון לוי, בפניו האמתיות, הפטרוניות, מנסה לסייע לחסיד המסכן העושה את צעדיו הראשונים ממעמקי החושך והגטו אל מחוזות האור של תל אביב. כי הרי אין דבר ליברלי, נאור ויפה יותר מאשר לעזור ליהודה להשתלב בעולם החדש, המואר והנכון. לסייע לו להכיר מה הם ראשי התיבות "להט"ב", להכיר לו בפעם הראשונה בחייו כלב ולהסביר לו דבר או שניים על רחצה בחוף ים.

עוד כותרות ב-nrg:
- בישיבה פחדו ללמד את תורת הרב קוק
- "מגדיר דוסים" מה ההבדל בין הכיפות והשביסים?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מה שמטריד בפרק הזה הוא חוסר האיזון והא-סימטריה. כאשר היוצאים בשאלה נתפסים כדבר הלגיטימי, האחראי והחשוב ביותר שיש. הם מתקבלים בחיבוק אוהד, בנימה אבהית ודאגנית ואף בטרמינולוגיה של "מסע מרגש ואמיץ מאוד" או "מעורר הערצה בכוחות הנפש והנחישות שלו", על פי דבריו של לוי. ברור גם שה"מוציא בשאלה", אם ישנו כזה, עושה את הדבר הראוי ביותר לאנושות. זו לא תחשב לעולם כהטפה או שלילת החירות.

''כך אמנון לוי, מנסה לסייע לחסיד המסכן העושה את צעדיו הראשונים ממעמקי החושך והגטו אל מחוזות האור של תל אביב''. מתוך התכנית פנים אמיתיות עם אמנון לוי צילום מסך

החוזרים בתשובה לעומתם, אלו אשר שבאמת ראויים להערצה על גבורת הנפש, על אומץ הלב להתמודד מול חברה לעיתים לועגת ולעיתים מנדה, אלו שמתוך היגיון ושכלתנות גוברים על הדחפים ומותירים מאחור את פיתויי התרבות המערבית-חומרנית, הם אינם זוכים לגיבוי ובוודאי שלא לחיבוק המלטף והמחנך של "בוא ותראה איך גברים מתחבקים".

ארגוני החזרה בתשובה הפכו למוקצים מחמת מיאוס. למיסיונרים. "החזרה בתשובה" הפכה להיות מילה גסה עד כדי שארגונים רבים העוסקים בהידברות בין המגזרים (מטרה חשובה כשלעצמה) נאלצים להצהיר חזור והצהור כי הם "לא עוסקים בחזרה בתשובה". מניסיוני האישי, גם זה לא תמיד מספיק. חילונים רבים נמנעו מלהיפגש עימי למפגשי הידברות כאלו רק משום שאני חרדי. סוג של ליברליזם.

סדרות רבות נמרחו על המסך הישראלי בניסיון לתאר את "תופעת" היוצאים בשאלה או אולי בעצם ליצור אותה. לו היו מוקדשים לחוזרים בתשובה זמן מסך יחסי, ספק אם היה נשאר זמן לאח הגדול. כאשר החוזרים בתשובה מופיעים סופסוף על המסך זה באחת משתי האפשרויות: או כאשר רואים הורים מזועזעים מ"מה שעשו לילד שלי", או כשמדובר בכוכבים כמו אורי זוהר או אביתר בנאי ואז השאלה המנחה ידועה מראש – מה גרם לאיש שכל כך הצליח, אצלנו החילונים, לעבור צד וללבוש שחורים?

מה שמפתיע לא פחות הוא הוואקום האינטלקטואלי שמרעים בהיעדרו. הרי החזרה בתשובה (ועקרונית גם יציאה בשאלה) מבוססת על לוגיקה, על מבנה הוכחות הנתמך על אסכולות מחשבתיות עמוקות. אין דבר לוגי ועמוק יותר מאשר התחום שהעסיק את גדולי הפילוסופים בכל הדורות. מדוע, איפוא, חסרים כאן הטיעונים המוצקים שיכולים להוביל אדם ליציאה בשאלה? מדוע במקומם מופיעים רק חומרות של חסידויות שונות, או אורחות חיים סגפניים כאלו ואחרים כטריגר ליציאה בשאלה? (אותי, כחרדי, זה מאוד מרגיע..).

אם אכן המעבר מן החרדיות לחילוניות אינו נובע מתוך מחשבות פילוסופיות על תכנון תבוני וגמיעת ספריות אלא כמעבר מחברה שמרנית למתירנית, מסתבר שמותר היה להציב קונטרה ולהציג גם את ההחזרה בתשובה כאקט ליברלי, זולתני וראוי להערכה. אולם במקום זה נתפסת החזרה בתשובה כבלתי לגיטימית, כופה, מסיונרית וכשטיפת מוח.

השקר החילוני הגדול ביותר ששמעתי הוא שהחרדיות היא כת שנוסדה לפני 200 שנה. זו הכחשת ההיסטוריה הגדולה ביותר באזורנו, שהיא שניה רק לנרטיב הפלסטיני. מאז ומתמיד היה העם היהודי מכיר בבוראו ומתכוון לעבוד אותו. כולל כל הכתות שיצאו ממנו כמו הצדוקים והקראים. הם התדיינו עם חכמי ישראל אודות הצורה הנכונה שיש לקיים את המצוות אבל מעולם לא חשבו שיש יהדות אחרת. אלו שיצאו, היו "מתייוונים", ומאוחר יותר מומרים או משומדים. רק לפני כ-200 שנה יצאו לעולם התנועות היהודיות-חילוניות. ביניהן היבסקציה, ההשכלה, והכנענים. רובן מתו מזמן. יעקב חזן, מראשי מפ"ם הודה בערוב ימיו כי "רצינו לגדל דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי הארצות".

דור הבנים אינו מזוהה עם הסלידה שגילו הוריו ליהדות, וממש לא רואה בה אקט גלותי. חלקם רואים בה דווקא מקור לגאוותם וזהותם הלאומית והיהודית. תנועות התשובה בארץ לא קמו עבור החרדים אלא עבור אותם חילונים שנשללה מהם ההזדמנות להכיר מקרוב את מורשתם הם, על מנת לאפשר להם להכיר את הלוגיקה העומדת מאחורי הדברים ואת התמונה המלאה. אין דבר יותר נאצל מאשר להנגיש לאדם את מסורתו שלו, הנכס החזק ביותר שלו. נאצל הרבה יותר מאשר להנגיש לחרדי קורס בהיי-טק, להבדיל. העובדה שזה לא מוצג כך על מרקע הטלוויזיה אינה אלא תוצאה קלאסית של משטרת המחשבות העממית של ישראל.

---
"החוזרים - מחפשים תשובה" הוא תת-ערוץ מיוחד של nrg יהדות ובו יתפרסמו כתבות שיעסקו בנושאים הבוערים בחייהם של חוזרים בתשובה ומתחזקים. למרות ריבוי כלי התקשורת בישראל, נדמה שמדובר בפלח חשוב באוכלוסייה שלא מקבל מספיק ביטוי כקבוצה. כאן נעניק להם במה ונעסוק בהתמודדותם עם קשיי אמונה, בהשתלבות בחברה, בחינוך, ביחסים עם המשפחה והחברים ועוד. רוצים לכתוב או להגיב על הכתבות? פנו אלינו במייל: nrgyahadut@gmail.com .