קריאת נשים בתורה: חז"ל לא היו שובניסטים
כדי להתחבר אל דבר האל יש להפנים את העבודה שהתורה אינה השכלה כמו לימודי מדעים ושאופן לימודה נקבע עוד במעמד הר סיני. מי שלא מבין זאת רואה בחז"ל גברים שוביניסטים וכופר בקדושת התורה
אחד המנהגים החדשים בציבור הדתי לאומי, שזוכה ליחסי ציבור אוהדים, כולל מבוגרי ישיבות, הוא ההקפות וקריאת התורה לנשים במניינים נפרדים. "כך גם נשים מתחברות ליותר לעבודת השם, ומשתתפות בחיבור שבין עם ישראל לבורא", אומרים לנו, ומי לא יתרשם מדרישת אלוקים ומהרצון להתקרב אליו מצד נשים דתיות?עוד כותרות ב-nrg:
- שמחת בית השואבה: האדמו"ר יצא בגלל אייפון
- באים לקטיף הדסים בגולן, יוצאים עם שידוך
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אם כך עולה השאלה מדוע חז"ל לא אפשרו לנשים מאז ומעולם לקרוא בתורה או לרקוד בהקפות באופן נרחב. הרי האינטרס המרכזי של אבותינו לאורך כל הדורות היה לקיים קהילת אמונה דבקה באל. ממילא, לכאורה, לימוד תורה לנשים, קריאה בתורה לנשים וקיום נרחב יותר של מצוות היה אמור להיות במקום הראשון בסדר האינטרסים של אבותינו ואמותינו.
רבים עונים על התהייה הנ"ל בטענה שחז"ל וכל שלשלת מעבירי התורה בעם ישראל אחזו בהשקפת עולם שוביניסטית. על פי הגישה הזו, אבותינו לא העלו על דעתם סדר יום אחר וצורת עבודת ה' אחרת בשל התרבות שבה הם חיו. נהוג גם לומר שהם לא היו אשמים בהשקפת העולם הפרימיטיבית הזו שהייתה המסגרת התרבותית בעולם שבו חיו, שמעמד האישה והבנת יכולותיה לא היו מובררים אז כל צרכם.
על פי הגישה הזו, התרבות החיצונית והשקפות העולם ששררו בעולם השפיעו על עולם ההלכה ועיצבו אותו בצורה מפלה ולא שוויונית, ובעצם פגעו ביכולת של חצי מעם ישראל להידבק בבוראו. מובלעת בגישה זו גם ההנחה כי אבותינו היו בני אדם רגילים ותורתם מחייבת רק במקומות שבהם היא מתאשרת על פי ההשקפה הנאורה שבה אנו חיים כיום. לכן אם בעתיד יצעד העולם לסוג חדש של נאורות לפיו, למשל, אסור לאכול בשר, הרי שאנו נתקן למפרע את עולמם של חז"ל כך שיתאים למדע המודרני ועמדות התרבות המערבית הגבוהה.
ואולם, מסורת עם ישראל ראתה בחז"ל ובשלשלת התורה בעם ישראל חיבור פנימי ועל-אנושי אל בורא העולם. כלומר, התורה - כולל התורה שבעל פה - לא הושפעה מרוח התקופה או העולם, אלא הייתה מחוברת ושואבת מתוך רוח הקודש. לכן, המסורות והמנהגים שהשפיעו על כל העם, גברים ונשים כאחד, נבעו ממקורות קודש וכוללים בתוכם הבנה נכונה יותר של שהדרך בה האיש והאישה יכולים להתקשר לאל.
במילים אחרות, נשים לא למדו תורה ולא קראו בתורה לא בגלל שוביניזם והדרת נשים, אלא בגלל הבנה שהדרך שלהם לדבוק ולעבוד את האל היא אחרת, והיא קשורה בבניין התא המשפחתי. עמדה זו רואה בלימוד התורה ומצוותיה לא למידה של מקצוע שכלי, משהו שתלוי בשכל האנושי שבו אין הבדל בין האיש לאישה, אלא דרך להתחבר אל מי שאמר והיה העולם.
כל עבודת ה', גם של הנשים וגם של הגברים, נגזרה על פי הסדר שניתן לנו במסורת איש מפי איש עד משה רבנו, הלכה למשה מסיני, והיא אפשרה לעם ישראל לא לייצר תרבות משכילה וחכמה יותר משאר העולם, אלא תרבות קדושה ודבקה יותר בעולם מוסרי עליון וגבוהה יותר. לכן, נשים גברים לא קראו בתורה ורקדו עם ספר התורה כדי לבטא את מחשבותיהם ואת דרישת האלוקים כפי שהם תפסו אותה, אלא עשו זאת כמילוי הוראות התורה, כפי שהובאו בתורה.
למרבה הצער, ההבנה שהתורה אינה חוכמה ואינה השכלה נשכחה מאתנו. אנשים זוכים לתארים אקדמיים על לימוד תורה, עורכים עליה מחקרים ומתייחסים אליה כעוד שיטה שצמחה בתוך האנושות. במציאות זו, מובן גם מדוע נשים מתקוממות על ההדרה שלהם מחלק ממעשי התורה ולימודה. אלא שהכול טעות אחת גדולה, וכלל לא מדובר בעבודת האל, אלא בעבודת האדם את עצמו ודמיונותיו בלבד.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם