יום האישה בתנ"ך: דמויות קטנות נשים גדולות
כולנו שמענו על ארבעת האימהות ועל אסתר המלכה, אבל מה עם רצפה בת איה, האישה החכמה מתקוע ואביגיל, בת נבל הכרמלי? לרגל יום האישה הבינלאומי יוצאת יעל פארג'ון בעקבות אותן נשים
יום האישה הבין- לאומי בתנ"ך. בכל מדיה אפשרית ניתן לשמוע על זכויות האישה, שוויון הזדמנויות, תקרת הזכוכית והמשמרת השנייה. ברדיו ובטלוויזיה, בעיתונות ובאינטרנט מראיינים את הנשים שהצליחו לעשות את זה ובגדול. מראיינים נשים שעשו שינוי ויצרו חברה חדשה, כל אחת בדרכה היא. אולם לא רק ב-nrg תוכלו לקרוא על הנשים הללו, אלא גם בתנ"ך.כשמסתכלים אחורה ונכנסים אל תוך דפי ספר הספרים, ניתן לפגוש גלריה מעניינת של נשים מקראיות. חלקן, "עשו זאת בגדול"- ארבעת האימהות, דבורה הנביאה, חוה, מלכת שבא וממש החודש הזה- גם אסתר המלכה. אבל מה עם אותן "נשים קטנות" מהיום יום? מהכפר? אמא של, בת של. בתנ"ך הן מקבלות ביטוי גדול. דרכן עם ישראל עובר שיעורים רבים ולא פעם ניתן לפגוש בדמות כזו שמשנה ממש את כל ההיסטוריה, עד לימינו אנו. מעניין לראות שבתנ"ך מופיע מספר לא מבוטל של נשים- שאינן מנהיגות, לכאורה מפשוטי העם ולכולן מכנה משותף – הן חיות את השינוי אותו הן מנסות ליצור.
עוד כותרות ב-nrg:
• אבסורד: 90 אחוזים מבתי הכנסת לא מונגשים לנכים
• לראשונה: מפגש בין הומואים דתיים לראשי החינוך הדתי
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מרים אחותו של משה. מרים שומרת על אחיה, כאשר אמו מניחה אותו בסוף שליד היאור. בתבונתה היא מייעצת לבת פרעה (איזה אומץ!) להביא "מינקת מן העבריות". כך גורמת לכך שנשאר משה בחיק משפחתו, היא הצילה אותו ובכך גם אותנו.
חמשת בנותיו של צלפחד. במאבקן לצדק לא התביישו האחיות להגיע עד למשה רבנו ולזעוק את זעקתן לרשת את נחלת אביהן. מבחינתן, לא היה זה מקובל שהגבר הוא היורש היחיד וכך בעצם שינו את חוקי הירושה, דבר המשפיע על כולנו עד היום. מדהים.
אביגיל, אשת נבל הכרמלי. אביגיל "מונעת מדוד בוא בדמים", ומצליחה בחכמתה להרגיע את רוחות המלחמה המנשבות סביבה ולהציל את בני משפחתה ובעלה ממוות. בכך לימדה את כולנו את מהות המושג ערך החיים, שליטה עצמית וריסון כוח.
ברשימה המכובדת הזו תוכלו למצוא גם את האישה החכמה מתקוע, אשת מנוח, בת יפתח, רחב הזונה, נעמי, חנה ואפילו זרש - אשתו של המן שיודעת לומר לו ש"אם מרדכי מזרע היהודים- נפול תיפול לפניו". כולן נשים פשוטות, חלקן גם עניות, משכבות כלכליות נמוכות, אולם המכנה המשותף שלהן מעניין מאוד. כולן נשים חכמות שמלמדות דבר אחד או שניים את הגברים שלצדן.
נקדיש מספר מילים לסיפור קצר ולא ידוע המעלה על נס את פועלה של אישה אחת לבדה. זהו סיפורה של רצפה בת איה. רצפה הייתה פילגשו של שאול המלך ואם שניים מבניו. הסיפור החל כאשר דוד מסר ליידי הגבעונים את שבעת צאצאי שאול, כעונש על הפרת הברית בימיו של שאול. הגבעונים הורגים את שבעת הבנים ומשאירים את גוויותיהם להירקב ולהיאכל על-ידי עופות השמיים וחיות השדה. יום יום במשך כחצי שנה מגיעה רצפה להגן על הגופות ולוודא שכבודן לא מחולל. מעשה קטן,
סיזיפי, יומיומי ואצילי. האם מישהו רואה את זה? האם מישהו אומר לה לחזור לביתה בימות הקיץ החמים? האם אישה כה "קטנה", פילגש, יכולה לשנות את המציאות?
התשובה היא כן. דוד המלך, מתבונן על מעשיה ולומד מהם. הוא מבין שגם מלך גדול יכול ללמוד מפילגש קטנה. רק אז דואג דוד לקבורתם המכובדת של שאול, יהונתן ושבעת צאצאיו. ורצפה? רצפה כנראה שבה לביתה והמשיכה לחיות את חייה כאם שכולה, אבל מנצחת.
וחזרה אלינו. היכן היום במציאות שלנו ניתן לראות את חכמתן והשפעתן של "הנשים הקטנות"? מדוע ריקי כהן מחדרה או מסעודה משדרות מוזכרות רק בהקשרים סוציו-אקונומיים נמוכים? ואולי גם לנו, כמו בתנ"ך, כדאי ללמוד ממעשיהן הקטנים של הנשים הקטנות שהן בעצם כה גדולות.
יעל פארג'ון הינה מנהלת מרכז התוכן בארגון "יוזמת אורות" בראשות הרב יהודה פולישוק. את הטור מקדישה יעל לתלמידיה ותלמידותיה אשר מגלים עמה במהלך השבוע את הקסם שבספר התנ"ך.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם