 |
/images/archive/gallery/139/305.jpg סימון בן-טוב מוזג.
צילום: קוקו  |
|
|
איך כמעט הביא סימון בן-טוב לישראל את הגביע העולמי במזיגת קפה, אבל הסתפק לבסוף במשרת המרענן הרשמי של נבחרת לבנון |
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
16/7/2004 10:01 |
|
|
|
|
 |
כל הסיפור התחיל ברועה צאן תימני, שכמה מעזיו גלגלו לעצמן צינגלה טרייה מענפי שיח אדמדם. העזים נכנסו לאקסטזה, סומק בריא צץ בלחייהן. יכול להיות שבסך הכל היה להן אחלה יום, אבל מצד שני, חשד הרועה, ייתכן שהן עישנו. בהיותו קתולי ירא שמים, הביא הרועה את פרי השיח לאחד הנזירים, שהרתיח אותו והפיק ממנו משקה מר אך עשיר באנרגיה, המסוגל להיאבק בעייפות ובשינה. שמעו של הקפה הממסטל הגיע לאיטליה. דגימות ממנו הובאו אל הוותיקן. המשקה שהשתלט על נמלי הים וערי אירופה, המריץ את הכנסייה הרומית לשכנע את האפיפיור, קלמנט השביעי, להחרים את "משקה השטן". ההמלצה החמה היתה להעלות על המוקד את העזים, השיחים ואת כל מי שהתעסק בקפה, שבאותם ימים עתיקים נתפס כסם ממריץ. אלא שגם האפיפיור היה, ככל הנראה, סטלן סמוי. ההיסטוריה מדווחת שלאחר שטעם מהקפה הכריז: "הרי לכם משקה כה ערב, שיהיה זה חטא גמור להניח אותו רק להנאת הכופרים". כמה מאות שנים קדימה, נגעה קריאתו האדוקה של האפיפיור בנשמתו של אילן שנהב, יו"ר איגוד הקפה בישראל ומבעלי
רשת בתי הקפה "אילן'ס". שנהב בחר מכל עשרת סניפיו מגיש קפה אחד, אימן אותו ברזי הכנת, מזיגת והגשת הקפה, ולימד אותו על חשיבות הקשר בינו לבין האורח. את המצטיינים כינס בנבחרת ה"בריסטה", הלוא הוא שמו המקצועי של ברמן הקפה. בכך הרים תרומה קטנה למושג ה"מאנו", הקשר האישי, שהוא המרכיב המרכזי בעבודת הבריסטה בכל ארצות הקפה הנחשבות בעולם. מאוחר יותר הפיץ בבית הספר לקפה שהקים בתל אביב את בשורת הבריסטה למי שרק היה מוכן לשמוע, ובכך שינה במקצת את תדמיתו של מוכר הקפה המצוי, בדרך כלל סטודנט שאפו בספרי הלימוד וראשו באורחות החטובות, בעוד ידיו דוחסות בשעמום את הפולים למטחנה. הבריסטי (בריסטה בלשון רבים) שהפנימו את אמנות ה"מאנו" וגם ידעו לרקוח היטב את משקה הקפה, הוזמנו לתחרות הישראלית, שתקבע מי יישלח לתחרות הבריסטה הבינלאומית שמתקיימת מדי שנה באירופה. שישה מועמדים מכמה בתי קפה ישראליים עלו לשלב חצי הגמר. מתוכם נבחר סימון בן-טוב, ונשלח לייצג אותנו בטריאסט, עיירה עתיקה, קסומה ורומנטית להפליא בצפון איטליה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
רק אילן'ס יש פה?
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אל תחרות הבריסטה העולמית נוהרים ברמנים של קפה מכל רחבי העולם. ישראל משתתפת בתחרות זו השנה השלישית. בין השופטים היו דניאל רוגוב, מיכה ריינר (קפה אווא), דני טימסיט (פאולס קפה) ורם איבגי (קופי טק). במסגרת התחרות נבחנו הבריסטי בידע על קפה ועל מכונות אספרסו, מיומנות הכנת והגשת קפה, הכנת אספרסו וקפוצ'ינו מושלמים, וקפה חתימה אישי המיוחד לכל בריסטה. למרות ששנהב פסל עצמו מלשמש כשופט, העובדה שמ"אילן'ס" נבחרו ארבעה זוכים מבין השישה מעוררת אי נוחות, כיוון שבית הקפה שלו היה שותף להפקה ולמימון התחרות. "לא ייתכן שגוף אחד מחזיק בשני הכובעים ובשני הקצוות, זה קצת מגוחך", אומר סהר שפע, מבעלי רשת בתי הקפה "ארומה". "מי שיזם והפיק את התחרות, צריך היה לפסול את עצמו מלהשתתף בה". "אילן'ס וקבוצת הקפה של רונן עבודי (קפה מאורו) היו שתי החברות שלקחו את תחרות הבריסטה ברצינות רבה יותר, והתכוננו לקראתה בצורה ממש סיסטמטית", מתנגד מיכה ריינר, יושב ראש השופטים ומבעלי אווא קפה. "הקימו נבחרת, עשו לה מחנות אימונים ומטבע הדברים יצרו את המסה הקריטית שלא היתה יכולה להיכשל". "זאת בדיוק הסיבה למרירות שאנחנו חשים בכל הסיפור הזה", אומר פאש (שלמה אברס), מנכ"ל והבעלים של "קפנטו". "בעוד אילן שנהב הספיק לאמן את הבריסטי שלו במשך חודשים ארוכים, לנו הוא שלח הודעה על התחרות שבועיים לפני שהיא התקיימה, שזה דבר מאוד מאוד שלילי. לא היה לנו זמן בכלל להתכונן. בכל זאת החלטנו להתעלות מעל המשחקים ולשלוח נציג אחד. לכן אולי, בתי קפה גדולים כמו 'הלל', 'ארקפה', 'ארומה', או 'קופיבין' החרימו את התחרות וסירבו להשתתף בה. ובסוף היו במוקדמות רק 'אילן'ס', 'קפנטו' ועוד כמה בתי קפה קטנטנים שממילא אין להם סיכוי. ככה בוחרים את הבריסטה הכי טוב במדינת ישראל?". שנהב בתגובה: "אני באופן פרטי דאגתי להתקשר לכל בתי הקפה החשובים והיבואנים, כדי שישתתפו בתחרות. היה לנו חשוב לשתף כמה שיותר חברות ובתי קפה. חלק בכלל לא טרחו להגיב, וחלק אחר התעלמו או שלחו מישהו ברגע האחרון".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | כבר שנתיים במקצוע. סימון בפעולה. צילום: קוקו | |
|
|
|
|
|
|
|
|