 |
/images/archive/gallery/151/401.jpg ילדים שמנים נותנים בראש.
צילום: KRT  |
|
|
|
|
| בישראל 2004, 16% מבני הנוער סובלים ממשקל עודף, בדיוק כמו בארה"ב של לפני ארבע שנים. דרישה לקמפיין ציבורי שיילחם בתופעה |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
הילה אלרואי דה-בר
11/8/2004 10:40 |
|
|
|
|
|
|
|
למרות ריבוי הדיאטות, קבוצות ההרזיה, והמודעות ההולכת וגדלה לבעיות שבהשמנה בגילאים צעירים, בני הנוער בישראל לא סוגרים את הפה - והופכים כבדים יותר משנה לשנה. סקר "מצב בריאות ותזונה" של משרד הבריאות מגלה שאחד מכל שישה נערים בגיל 11 עד 18 הוא שמן, מספר מבשר רעות, אם לוקחים בחשבון את ההיסטוריה העולמית בתחום.
התוצאות הראשוניות של הסקר, שנועד להעריך את צריכת המזון, הרגלי התזונה והפעילות הגופנית של בני הנוער, חושפות כי 10.9 אחוזים הם בעלי עודף משקל, 4.9 אחוזים סובלים מעודף משקל גבוה כל כך, כך שהוא מסכן חיים, ואילו 3.5 אחוזים נוספים נמצאים בתת משקל.
אל המשמעות של הנתונים התייחסה ד"ר דורית ניצן קלוסקי, מנהלת שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות, שהציגה שלשום את הסקר בפני ועדת ההיגוי בנושא השמנה בקרב ילדים ובני נוער. היא הזכירה, בין השאר, את הדמיון המדאיג בין אחוז בני הנוער השמנים בארץ לשיעור בארה"ב לפני ארבע שנים (15.5 אחוזים), שהלך ותפח עד שכיום הוא עומד על לא פחות מ-46 אחוזים של בני נוער שמנים. ד"ר ניצן קלוסקי התריעה שאם לא ייעשה שום דבר כדי לעצור
את הזלילה, ישראל עלולה למצוא את עצמה במצב דומה בתוך כמה שנים.
"השמנת יתר היא מגיפה כלל עולמית שמגיעה גם אלינו, ולכן צריך להתחיל מיד בקמפיין ציבורי", אמר אתמול חבר הכנסת רומן ברונפמן (יחד-הבחירה הדמוקרטית), שיזם את הקמת הוועדה יחד עם שלמה שוהם, נציב הדורות הבאים בכנסת. לדברי ברונפמן, בשונה ממדינות מערב אחרות, 38 אחוזים מהציבור הישראלי הם בני נוער מתחת לגיל 18 ולכן אפילו דחוף יותר לטפל במגיפת ההשמנה כבר היום. רק כך אפשר יהיה להימנע ממצב שבו בעוד כמה שנים תצטרך המדינה להפנות תקציבים גדולים כדי לטפל בבעיות בריאות שנובעות מהשמנת יתר.
בישיבה רבת המשתתפים שבה נחשפו התוצאות, הציג פרופסור מנחם פיינרו, נציג קופות החולים ומנהל חטיבת הבריאות של מכבי שירותי בריאות, את השיטות שבהן מנסות קופות החולים לעזור לעצור את תופעת ההשמנה. קופת חולים כללית מקיימת תוכנית לטיפול בהשמנת ילדים בבתי החולים שניידר שבפתח-תקווה וב מאיר שבכפר-סבא, קופת חולים מכבי מפעילה את "מכבי אקטיבי" וקבוצות הדרכה להורים, וקופות החולים מאוחדת ולאומית התחייבו להתחיל בפעילות בשנה הבאה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
שקילה חובה, פעם בשנה
|
|
|
 |
|
|
|
כדי לתקוף חזיתית את הבעיה הציע פרופסור פיינרו לחייב את רופאי הילדים לשקול ולמדוד כל ילד פעם בשנה, למנות "רשם השמנת ילדים" שיכלול נתונים של גובה ומשקל של ילדים, ביקור אצל רופא ילדים, דיאטנית ובדיקות דם רלוונטיות, ולקיים ימי איתור ומניעת השמנה - כל זאת כשהיעד המרכזי הוא להוריד את אחוז ההשמנה ב-2 אחוזים בשנה.
בשביל לעצור את ההשמנה עוד לפני שהיא הופכת לבעיה רפואית, הציגה עירית לבנה, המפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך, את תוכניות המשרד לקידום בריאות בבתי הספר ואת חומרי הלמידה הקשורים לאכילה נכונה ופעילות גופנית.
ואילו אחד ההבדלים המשמעותיים בין בני הנוער הישראלים לחבריהם האירופים והאמריקנים, גם בתחום ההשמנה, הוא השירות הצבאי - שבו משמינים החיילים והחיילות בממוצע בשמונה קילוגרמים. ראש ענף בריאות בצבא, סגן-אלוף ד"ר איתמר גרוטו, הציג את שיעורי ההשמנה בקרב הנערים לפני השירות, וכן את שיעורי ההשמנה של המשתחררים מצה"ל: 22 אחוזים מקרב הבנים ו-17 אחוזים מהבנות משתחררים שמנים.
בישיבה בכנסת השתתפו גם השופט בדימוס שלמה שוהם, נציב הדורות הבאים בכנסת, ד"ר שי פינטוב, ראש הבריאות בנציבות הדורות הבאים, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב, פרופסור יונה אמיתי, מנהל המחלקה לאם לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, עו"ד יצחק קמחי מהרשות להגנת הצרכן במשרד התעשייה והמסחר ואבי גור מארגון הורים ארצי.
התוצאות הסופיות של הסקר, שבדק את נתוני הגובה והמשקל של 6,487 בני נוער שהתבקשו לענות גם על שאלון בן עשרות שאלות, יפורסמו בשבועות הקרובים. אבל על אף הנתונים המדאיגים מזכירים מומחים כי הפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולמיה בגילאים צעירים הן בעייתיות לא פחות, ואולי אפילו יותר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
