 |
/images/archive/gallery/156/174.jpg דורין פרנקפורט.
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| איתי יעקב בודק למה בארץ נשים מלאות עדיין צריכות להתפשר בין בגדים גדולים מדי, גזרות לא מחמיאות ומחירים אסטרונומיים |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב
20/8/2004 12:40 |
|
|
|
|
|
|
|
התסביך הגדול שתוקף בימים אלו את שוק המידות הגדולת בארץ, הוא הסירוב להיתפש ככזה. המאבק העיקש שמתנהל בין התדמית הציבורית, הפרקטיות וטווחי המידות החדשים, בניגוד, נניח, ללפני עשור, מובילים אותו להתנהגות סכיזופרנית משהו.
כלומר, אם בעבר זכיתם לצפות בשלטי "מידות גדולות" המתנוססים על גגוני החנויות ושלטי החוצות, כיום חלק מהיצרנים נדרשים לביטוי התקין פוליטית: "אופנת נשים." ככה, ללא אזכורן של נשים מלאות או שמנות, וגם ללא שימוש בפיגורות שמייצגות את חתך האוכלוסייה המיועד ללבוש את הבגדים. אם בעבר היו לנו את דפנה ארמוני ואסתי זקהיים, שדגמנו מדי עונה את הקולקציות החדשות, הרי שכיום ארסנל הדוגמניות מגיש נשים ממוצעות עד רזות, שאינן מותאמות בהכרח לפרמטרים המתבקשים בשוק המידות הגדולות.
יפעת (שם בדוי,( אשת תקשורת בת 29 שאוחזת במידה ,46 מספרת שמותגי
האופנה הגדולים דוגמת ,ml "עונות" ו"אשה אשה," אינם עונים על צרכיה. לדבריה, הקולקציות שאותן מנפקים היצרנים, סובלות מדפוסים מצועצעים ופרחוניים מדי עבורה. אי לכך ובהתאם לזאת, היא נוטה לרכוש את בגדיה במידות הגדולות ביותר שהיא מאתרת בבתי אופנה דוגמת "גרשון ברם," "דורין פרנקפורט," "ביקל" ו"המשביר החדש לצרכן," המקבילים לטעמה האישי.
"המידה שלי היא מידת ביניים, ולא קל לי למצוא בגדים. מצד אחד, אם אני נכנסת לחנות רגילה, אני זוכה לפרצופים של 'אין כלום בשבילך' ממוכרות מנג'סות. מצד שני, להיכנס לרשת למידות גדולות, זה להשלים עם עצמי שאני שמנה רשמית. אני לא מרגישה פאדיחה להיכנס לחנויות שכאלה, בניגוד למספר בנות שאני מכירה, אבל הבגדים שם בדרך כלל לא מתאימים לי, כי הם נורא צבעוניים ובעלי גזרות לא ברורות."
מה חסר לך שהיית שמחה למצוא על המדפים?
"בעיקר בגדים בעלי תפר התפור היטב ונוח. שמצד אחד לא יהיו אוהלים, ושיהיו בעלי גזרות נכונות. זאת הבעיה העיקרית - שלא עושים גזרות נכונות. לבחורות מלאות, כמוני, השרוולים צמודים בדרך כלל, והגזרה צריכה לארוז את החלק העליון היטב, אך עם זאת, שיהיה מרווח, וזה לא תמיד קורה. גם המכנסיים מעוצבים בגזרה גבוהה יחסית, שלא נוחה ולא מחמיאה. למרות שלכאורה גזרה גבוהה נתפסת כ'אורזת,' היא לא מחמיאה, כמו גם גזרה נמוכה. הייתי שמחה למצוא גזרות ביניים בגובה המותן, שגם יחמיאו וגם יהיו נוחות."
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הגרה
|
|
|
 |
|
 |
|
תפוסה מלאה
|
|
|
 |
|
|
|
אחד המאבקים הגדולים שאיתם מתמודדים מעצבים המתמחים בפיתוח גזרות לנשים מלאות, הוא שלב הפיתוח. בניגוד למדרג גזרות של נשים "רגילות," הנע באופן פרופורציונלי בין המידות ,44-36 תבנית גופן של נשים מלאות מורכבת יותר ואיננה הומוגנית. עופר גולד ורונית קלורפלד, מעצבי הבית של רשת "עונות," המייצרת פריטים לנשים עד מידה ,60 מסבירים שמדובר ב3- מבנים עיקריים: האגס - ירכיים גדולות וחזה קטן; משולש הפוך - כתפיים רחבות, חזה גדול ומותן וירכיים צרים; וביצה - גוף מלא עם בטן גדולה מאוד וחזה קטן כתוצאה מכך.
מבנים אלו הביאו בשנים האחרונות את מרבית המותגים לבנות את עצמם סביב 2 מוקדי גזרה מרכזיים: החל ממידה 42 ועד למידה ;46 ומ48- ועד למידות 56-54 (תלוי בחברה.( מהלך זה מייצב את החברה כיצרן שנותן מענה לנשים מלאות יותר ומלאות פחות, אבל פותח לפניהן גם שוק של נשים במידות 42 ו,44- שזוכות למבטי בוז בחלק מהרשתות המקומיות ובחלק מחנויות המעצבים הצעירים, שבהן טווח המידות אינו מתקיים לאחר המידה .42
בין המעצבים והמותגים המקומיים שמגישים מידות גדולות (עד מידה ,(46 תאתרו את "קום איל פו," "קרייזי ליין," "רונן חן," "גרשון ברם" ו"דורין פרנקפורט," שמצידה, אומרת שהלוואי ויכלה לעצב לנשים גדולות. פשוט לא מצליח לה.
בגדי מעצבים צעירים, שמוגשים בזווית צעירה, אוונגרדית ולעיתים מרושלת, ניתן לאתר בחנות הבגדים "עלמה," שברחוב מרכז בעלי מלאכה 9 בתל אביב. לפני קרוב ל3- שנים פתחה את הבוטיק קרן בנקר-כהן, כמענה לצורכיהן של נשים מלאות עד מידה ,46 שרוצות להתלבש בבגדי מעצבים מקומיים, שלא נוטים להתחשב בגזרתן העגולה.
"אני מידה 44 בדרך כלל," מגלה בנקר, "והרגשתי שרוב הבגדים שאני אוהבת הם קטנים, ואני צריכה להתקמבן, להסתיר, או להידחק אליהם בכוח. כל מה שתמיד רציתי היה פשוט: אותו בגד מעצבים במידה קצת יותר גדולה. אותה גזרה. אותו בד." אל המיזם של בנקר הצטרפה שורה מכובדת ונדיבה של מעצבים ישראלים מרתקים, דוגמת איילת שקד, דינה דלס ושרה בראון, לצד ייבוא אישי מחו"ל.
אבי מלכה, בעליו של המותג ,ml שחנך את הרשת לפני כ13- שנה ברחוב סוקולוב 22 בהרצליה, מסביר שהרחבת טווח המידות במותג, החל ממידה 42 ועד ,56 נובעת בעיקר מרחשי השוק ומדרישת הלקוחות. "אין שוק למידות גדולות, וזה למעשה נכנס לקטגוריה אחת תחת המונח: 'אופנת נשים,"' הוא מסביר. "נשים, כהגדרתן של נשים, מגיעות בארץ במידות 42 ו.44- חנויות אחרות לא מוכרות לנשים כאלה, ולכן בחרנו להתאים ללקוחה המלאה אפשרות להתלבש."
"השוק מתחלק ל3- קבוצות," טוענת רותי יערי, מעצבת אופנה למידות גדולות תחת השם "פלוס" ובעלת הבוטיק "רובנס" ברחוב אבן גבירול 111 שבתל אביב, המגיש פריטים עד מידה .64 "מידות ביניים של ,48-42 שאלו נשים שיכולות ללבוש כל גזרה המדורגת ממידה קטנה, ולכן יש הרבה יצרנים שמוסיפים מידות כאלה לרפרטואר שלהם; קבוצה שנייה היא המידות ,56-48 שלהן יש את הרשתות המוכרות שמתחשבות בצורכיהן המיוחדים של הנשים; וקבוצה שלישית ממידה 58 ומעלה, שאלה מידות לנשים שכמעט ולא יכולות לרכוש בגדים ללא הזמנה מיוחדת. שם אני נכנסת לתמונה ונותנת להן מענה, אם זה על ידי מידות גדולות או תפירה אישית."
יערי בוחרת לייבא בעיקר פריטי קז'ואל. חלקם אופנתיים ומשדרים עידון נעים לעין בצבעים פסטליים, לצד דפוסים צעקניים מדי, שיוצרים התעניינות לא מחמיאה בגודל האישה. הרי לו היה ההדפס קטנטן ומזערי, ניחא. אלא שעל משטח רחב דורש הפריט תשומת לב מהציבור - מהלך שנשים מלאות לרוב סולדות ממנו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אטי יעקובסון. שריד לאופנת המידות הגדולות של פעם
|
|
|
|
|
|
|
הרזה החדש
|
|
|
|
|
|
|
דפדוף של מספר עשורים אחורה ממנף את התקופה הנוכחית כ"תור הזהב" לנשים השמנות. מרכזי הקניונים מלאים בחנויות למידות גדולות, המשדרות (או לפחות משתדלות) שיק. מדי עונה יוצאים לשוק מספר קטלוגים משגשגים עם פיגורות מקומיות, ומאז העלה ז'אן פול גוטייה את הדוגמנית המלאה סטלה עמר על המסלול לפני עשור לערך, הובהר שמלא זה הרזה החדש. במקביל, ארגוני נשים פמיניסטיים יצאו כנגד תעשיית הרזון והאופנה, ששעבדה נשים להיראות כמו קייט מוס או סתם אנורקטיות, ומדי שנה מתקיימת תחרות יופי לנשים מלאות. אומנם אזוטרית, אבל אייטם ב"ערב טוב עם גיא פינס," זה גם משהו.
אטי יעקובסון, פעילה באתרי אינטרנט ואשת חינוך לשעבר בעלת תואר שני במינהל חינוך, צועדת כבר יותר מ30- שנה עם אופנת המידות הגדולות, עד שהשנה אזרה אומץ ופתחה בוטיק משלה ברחוב הרצל 44 בראשון לציון. בשנות השבעים היא עבדה עם המעצבים אלה גפטר ויצחק אלדר בתל אביב. "בשנת 1989 כל החנויות למידות הגדולות היו ממוקמות בתוך פסאז'ים אפלים, וכל האופנה היתה כהה ובגזרות של אוהל," היא מספרת.
בשנות התשעים אירעה המהפכה הגדולה עם החנות 40" פלוס" של חיה צחור (אמן של ענת ועטרה צחור - א.י(. בדיזנגוף סנטר, וסניפי "מתאים לי" בהרצליה, בחדרה ובנתניה. "כש'מתאים לי' נכנסו בשנת 1991 לשוק, הם עשו מהפכה בענף. אבי (מלכה, הבעלים - א.י(. התחיל להשקיע בשוק בצורה אבסולוטית. באותן שנים הוא שאב את כל מעצבי האופנה של המידות הגדולות, ונתן להם חשיפה ברשת עם הטייטל האישי שלהם," מסבירה יעקובסון.
רוב הפריטים בחנותה של יעקובסון מוגשים לנשים מלאות, ממידה 42 ומעלה. למרות שלדעתה, ליין הבגדים בעיצובה פונה גם לנערות צעירות ולנשים בוגרות, צר לי לאכזב. יעקובסון, שמרכיבה חולצות ענק, היא שריד לאופנת המידות הגדולות של פעם. עם זאת, היא משתדלת לתת מענה לנשים צעירות באופי ובגיל, עם ארסנל חולצות מעטפת שחורות משולבות הדפסים צבעוניים וחצאיות בקווים א-סימטריים. "אני לא ממציאת אופנה או מעצבת," היא מתגוננת. "אני עונה על הצורך של האישה להיראות יפה, אסתטית ומאושרת."
הצרכים שעליהם עונים רשתות האופנה והמעצבים, אינם כה רחבים. ישנה התקדמות בפיתוח ג'ינסים ללא לייקרה ב"עונות" וב,ml- ומעט בגדי ערב, אבל לשחקנית אסתי זקהיים, מלאה של כבוד בנוף המקומי, חסרים עוד פריטים רבים בארונה, שהיתה שמחה לאתר בחנויות המקומיות. "חסרים לי הקצוות - בגדי ערב ובגדי ספורט," היא מסבירה. "שחור הוא אלגנטי ותמיד עונה על צרכיי, ואני מוצאת אותו בעיקר אצל 'הגרה' או 'ששון קדם.' אבל מצד שני, לא קל לי לעמוד בתקציב שלהם. הדבר השני שחסר לי הוא בגדי ספורט מדליקים, שכמעט ולא ניתן לאתר, אלא בשוק."
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עונות
|
|
|
|
|
|
|
מחיר לקילו
|
|
|
|
|
|
|
שוק האופנה למידות גדולות מגלגל בין עשרות מיליוני שקלים לרבע מיליארד שקל בשנה. בנוסף למותגים הגדולים, עדיין פועלים יצרנים קטנים בדרום תל אביב (חפשו אותם ברחובות הרצל ודרך יפו,( ומעצבים קטנטנים דוגמת פנינה ארן (רחוב הכרמל ,16 כפר סבא,( שכבר חצי יובל מציעה בעיקר בגדי ערב עטויי חרוזים, סיכות, אפליקציות ובדים מבהיערב שחורות, שנתפרות לפי הזמנה אישית בלבד.
אבל השינוי הגדול ביותר שאירע בתעשייה טמון ללא ספק בגישה. בניגוד למגמת האוהלים של פעם, היום כבר לא מסתירים את האישה. אפילו המותג "הגרה," כיום בעיצובה של אסתי ברוך (שהיתה המעצבת הראשונה ב"אשה אשה,(" כבר זנח את הגלאביות הידועות לשמצה, לטובת קולקציות צעירות לנשים שדופות.
"את שמנה, אין תרופת פלא," אומרת יעל נעמן, המעצבת הראשית של .ml "יש לך חזה יפה, תדגישי אותו. זה שנכסה אותך בשחור, לא יעשה אותך רזה יותר. אישה צריכה להרגיש אופנתית וצעירה, גם אם עברה לידות והיא לא במידה .38 אם תשימי על עצמך משהו חסר טעם, תיראי מגוחכת. לכן את צריכה להתאים לעצמך גזרה נכונה שתדגיש את הנתונים הטבעיים שלך."
גם המעצב נתיב יוחאי מאיר, חלק מדיוויזיית המעצבים של "אשה אשה," מאמין במותם של השחור והאוהלים. "כל הנשים הגדולות רוצות בסופו של דבר להתחטב, להדגיש קו מותן ולהראות מחשוף," הוא טוען. "אישה שלובשת אוהל נראית בהריון תמידי, ויכולה, מבחינתי, להחנות איתו היכן שהיא רוצה." לדבריו, המכנה הוויזואלי הנאה שמשותף לכל הנשים, רזות ושמנות כאחת, הוא עצם הבריח, כמו גם קרסוליים.
חלק מהטכניקות שעוזרות למעצבים בהפיכת אישה מלאה לחטובה, הן אשליות אופטיות, כמו שחור וצבעים כהים אחרים; חצאיות ושמלות א-סימטריות אשר יוצרות אשליה של אורך; קווי פרינסס בחולצה שמחטבים את הגוף; וחולצות מעטפת המבליטות את החזה ומייצרות קו מותן. שימוש נוסף שעושים המעצבים, הוא שימוש בבדים מתאימים ונעימים, לא חמים ולא שקופים. "לעולם לא אתן חצאית אורגנזה בגזרת קלוש לאישה מלאה," טוענת נעמן. גם שימוש בהדפסים צעקניים או בצבעים עזים, אומרים צמד מעצבי "עונות," לא מומלץ לאישה המלאה.
יוחאי מאיר מספר שבפנייה לעיצוב לאישה גדולה, הוא מביט עליה כבבד קנבס. "צריך לעבוד באופן תלת ממדי. על ידי יצירה של חיתוכים בבד, אורכים שונים ומשחקי שקיפות ואטימות אתה מצליח ליצור מוצר לא שטוח, שמבליט את נתוני האישה." קולקציית המעבר של "אשה אשה" לחודשים הקרובים מציעה בעיקר קווים בגזרה מחויטת וישרה מבדי סיכה בהירים עם נגיעות של צבעים בוהקים, בדי ג'ינס ענודי רקמות פרחוניות וחולצות ערב ללא שרוולים.
"אישה מלאה היא לא נערה שמושפעת מקמפיינים של יעל בר זוהר או בקי גריפין," נותן בה יוחאי מאיר סימנים. "היא לא קונה לוקשים, אלא צריכה פריטים שילוו אותה לעבודה ולאירועים. נשים מלאות הן גם קליינטיות מאוד טובות. אם הבאת להן את הגזרה המותאמת, הן יהיו נאמנות ויחזרו אליך. הן כבר שלמות עם עצמן, והן מזמן הבינו שהן לא הולכות להיות קייט מוס."
גישה ייחודית ואחרת מיתר הדוברים בכתבה אימץ המעצב ששון קדם, שכנראה יישאר לעד כאוטוריטה של אזוטריה בנוף האופנה המקומי. על כישרונו אין עוררין. "אני לא עובד על פי גזרות יסוד," הוא מסביר. "במידות גדולות יש יותר גמישות, וטווח המידות הרבה יותר גמיש, כי אתה צריך למצוא מענה לכל שומן." לדבריו, בעיצוב לנשים מלאות יש צורך בזווית רחבה של ראייה. כלומר, לא להתמקד בפרטים הקטנים, אלא בתמונה הגדולה. "אני חושב שבגד לאישה מלאה צריך להיות כמו ציור."
הבעיה העיקרית עם האופנה המלאה הוא החור בכיס שמתלווה אליה. בגדים לנשים מלאות, מעצם היותם ארוכי בדים ובעלי חיתוכים אחרים, מרקיעים שחקים מבחינת מחיר. לא פעם חולצת טריקו פשוטה יכולה להאמיר עד לסכום של 250 שקל, זאת רק כי במידה 60 נאלצים להשתמש בפי 3 בד מאשר במידה .M בשורה התחתונה, פוסק אני בצער, שבגדים רגילים לנשים רגילות מציעים אינספור של גזרות, צבעים, חיתוכים, בדים ותמורות שונות, בניגוד לבגדים במידות הגדולות, שלמרות הכל, תקועים עדיין במקום לא מרגש מבחינה אופנתית.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ששון קדם
|
|
|
|
|
|
|
חובה במלתחה
|
|
|
|
|
|
|
• לפחות חצאית אחת כהה בגזרת .A
• חולצות טי וחולצות ללא שרוול במגוון צבעים.
• חולצות מחויטות ומחטבות, רצוי אחת בהדפס פסים ו2- בטעמכן האישי.
• מספר ג'ינסים באורכים ובטיפולים שונים.
• יותר מ2- מעילים לחורף באורכים ובגוונים שונים.
• מערכת מחויטת אחת, המורכבת ממכנסיים או מחצאית וז'קט.
• שמלה שחורה.
• לחורף הקרוב - סריגים מחמיאים במגוון צבעים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
Women Only. הלנז'רי הגדול היחיד בארץ
|
|
|
|
|
|
|
הלבשה תחתונה
|
|
|
|
|
|
|
רשת ההלבשה התחתונה ,WomenOnly המונה 10 חנויות ברחבי הארץ, הינה הרשת היחידה בארץ להלבשה תחתונה שמתמחה במידות גדולות. צעד זה הוא מבורך, היות ונשים גדולות נאלצו עד היום להסתובב כשהן עטויות פריטים לא סקסיים בעליל. הרשת מגישה לנז'רי משובח לנשים מלאות, או לכאלה בעלות חזה גדול ממדים, גם דגמים של חזיות סטרפלס עשויות תחרה בגוונים שונים, החל ממידה C ועד למידה .FF החזיות הן בעלות פסי סיליקון בגב, התומכים ומייצבים את החזה הגדול. את הקולקציה ניתן להשיג בסניפי הרשת, שידועה בהתאמה האישית ללקוחה (מחירים: חזיות: 400-120 שקל; תחתונים: 100-20 שקל.(
טל' לבירורים: ,1-800-393-929 או באתר האינטרנט
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
