 |
/images/archive/gallery/152/552.jpg שותים בברברלה.
צילום: עינב מורנו  |
|
|
|
|
| בדיקה שערך איגוד הברמנים הישראלי מראה על התקדמות יפה בסצינת הוויסקי בארץ, לצד פיגור לא קטן באזור הבירות |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
מירה איתן
22/8/2004 12:10 |
|
|
|
|
|
|
|
"לחיך היהודי יש נטייה לטעם המתוק", אמר לי פעם יהודי מלומד, "ולכן בדרך כלל אנחנו מעדיפים לשתות משקאות מתוקים". אפשר להוסיף לזה עוד נתון: לשותה המתחיל יש נטייה ברורה למשקאות מתקתקים (ובל נשלה את עצמנו - אנחנו שותים מתחילים). הטיפות החמוצה והמרה מגיעות מאוחר יותר, כטעם נרכש.
מהו טעם נרכש? בתחילה טעמתי ואהבתי את הקוקטייל ראסטי נייל (מסמר חלוד), שמעורבבים בו וויסקי ודרמבואי שהוא ליקר דבש על בסיס וויסקי, שהמתיק לי את
הטיפה המרה. מאוחר יותר ביקשתי כל פעם להוריד בכמות הליקר ובסוף נשארתי רק עם הוויסקי המר. זהו טעם נרכש.
איגוד הברמנים הישראלי מגיש לחבריו מדי חודש את תוצאות מדד מותגי האלכוהול, הקוקטיילים, הבירה והיין שנמדדים ב-34 ברים נבחרים ברחבי הארץ. עד לא מזמן המשקאות המבוקשים ביותר על הבר היו קוקטיילי שמנת מתוקים, ליקרים מעורבבים במשקאות קלים ומיני מתיקה. כשהצצתי בנתונים החדשים של האיגוד הופתעתי, לפחות מחלק מהתוצאות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
האלכוהול שאהבתם
|
|
|
 |
|
|
|
ברשימת עשרת המותגים הנבחרים נמצאים ארבעה מותגי וויסקי. בראש הרשימה ג'יימיסון ולקראת סופה נמצא את טולומורדיו ובושמילס, שלושה מותגים מאירלנד הבאים ללמדנו שהקהל הישראלי בהחלט מעוניין לשתות וויסקי. אך מכיוון שזה עדיין לא קל לו, הוא מעדיף את בקבוקי הוויסקי האירי, שעברו זיקוק אחד נוסף על האחרים, תהליך שגורם להם להיות רכים ומחליקים בקלות על החך.
במקום השני עומדת וודקה אבסולוט, בהתאם לאופנת הוודקות שחזרה לשלוט פה בשנים האחרונות. במקום השלישי נמצא הייגרמייסטר המועדף בפאבים בשנים האחרונות, דז'סטיף מריר-מתקתק שעשוי מעשבים, מפירות ומתבלינים שונים ומצליח אפילו לעזור להרגיע כאבי בטן שלאחר ארוחה מכבידה.
בהמשך, משקה נוסף, תשובה לצרכני המתקתק, הסאוטרן קומפורט, כהיל אפרסקים שהחל את דרכו על בסיס וויסקי אמריקני. משקה מוכר לוותיקי השותים. בעבר הרבו אצלנו להקפיץ טקילות זולות, ואם רצית איכות מצאת את המותג המקסיקני הידוע והאיכותי קווארבו. להפתעתי הרבה, המשקה נמצא בין חמשת המותגים הראשונים. מיד אחריו נמצא האפריטיף הקליל והמתוק קלות מרטיני ביאנקו, שהפך למשקה מבוקש של מתחילים.
במקום התשיעי עומדים להם שני משקאות שבהם המתיקות מנצחת, סטולי וניל, וודקה בטעמי וניל מתקתקים ובייליס, וויסקי אירי עם שמנת ושוקולד. כדי שלא ניראה אנכרוניסטים, מיד אחריהם מגיע המותג האחרון, גלן גראנט'ס, וויסקי מאלט סקוטי, ששומר על כבודנו. מסקנה: הצרכן הישראלי גילה את הוויסקי, הישג מכובד אבל לא ממש מחובר. אנחנו חיים בארץ שהדבר הכי פחות מתאים לעשות בה בקיץ הוא לשתות וויסקי (משקה חורף "חם" מובהק).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הקוקטיילים המנצחים
|
|
|
|
|
|
|
כשמסתכלים על רשימת עשרת מותגי הקוקטיילים הנבחרים, נתקלים בשינוי בהרגלי הצריכה, וגם בהפתעה. השותה הישראלי, כמה לא צפוי, מפגין בגרות מסוימת ומתאים את המשקאות שלו ללהט הקיץ. מחצית מתוך עשרת הקוקטיילים הם משקאות סאוור, משקאות מרווים חמצמצים-מתקתקים.
בראש עומדים מידורי סאוור, ליקר מלון מתוק עם סאוור (לימון וסוכר) ופיג'לינג סאוור, ליקר תאנים על בסיס וודקה עם אותו סאוור. בהמשך מצטרף וויסקי סאוור ואחריו קייפיריניה ומוחיטו, שמתאימים לקבוצה לאור הלימון השולט בהם. וודקה רד בול עדיין נמצאת במקום השלישי, משקה מרווה ו"מעורר" ולו רק עקב הקפאין הרב שהוא מכיל.
השפעת הסדרה "סקס והעיר הגדולה" עדיין מורגשת עם הקוסמופוליטן הוורדרד ואל המקום השביעי נדחקה אחר כבוד המרגריטה פסיפלורה שכבשה את כולם בסערה בשנה שעברה. שני המקומות האחרונים מפתיעים במקצת, רוסי לבן, שהפך מבוקש מאוד לאחר הסרט "ביג לובובסקי", עדיין איתנו והוא התשובה לאוהבי המתוק - קוקטייל השמנת האחרון שעדיין מבוקש בפאבים.
גם לקוקטייל האחרון היתה עדנה: לונג איילנד אייס טי, שצעירי ישראל חיפשו פעם כדי "לדפוק את הראש". לפי מדד איגוד הברמנים, שני הכוכבים הרשמיים ללא כל עוררין לקיץ זה הם הפיג'לינג והמידורי סאוור, השולטים ביד רמה. מסקנה: כשזה מגיע לקוקטיילים, ניכרות התבגרות ופתיחות. כאן אנחנו לא מפגרים אחרי אף אחד.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קוקטייל פסיפלורה. התבגרנו
|
|
|
|
|
|
|
הבירה שלוקחת
|
|
|
|
|
|
|
גם מדד מותגי הבירות טומן בחובו הפתעה. לאור ריבוי הבירות המיובאות ופריחת הבירות הבלגיות החדשות, ציפיתי שכמה מהן תככבנה בראש הרשימה, אבל לא. הרשימה שמרנית ביותר. ראשונה עומדת טובורג. על המקום השני מתחרות שתי בירות, קרלסברג הבהירה וגינס הכהה. אחריהן צועדת בגאון גולדסטאר הישראלית, ואחריה משתרכות הייניקן וקורונה הבהירות.
מסקנה: עולם הבירה שמרני להפליא, והקהל שומר אמונים למותגים הוותיקים ולא מחפש חידושים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בעניין היין
|
|
|
|
|
|
|
לראשונה נבדק על ידי איגוד הברמנים גם נושא צריכת היין בפאבים. בניגוד למסעדות, העיסוק ביין עדיין לא מקצועי דיו בחלקו הגדול של עולם הפאבים הישראלי. מה שבלט הוא זני הענבים אותם אנשים נוהגים להזמין. במקום הראשון שולט המרלו, הידוע ברכותו לעומת זנים אחרים, אחריו צועד מעדנות קברנה סוביניון. שני זנים אדומים שאין ספק שעדיף לשתות אותם בחורף ולפנות מקום בקיץ לשתיית יין לבן, קליל ומרענן.
אחריהם מבוקש מאוד הזן הלבן הכבד שרדונה, ולסיום מדווחים הפאבים, אנשים מבקשים את השם שנשמע להם מאוד אקזוטי, קיאנטי, אותו יין איטלקי מאזור טוסקנה המכיל בתוכו את זן ענבי הסנג'ובזה.
מסקנה: עולם היין עדיין בחיתוליו בפאבים, אין מספיק ידע, לא למוכרים ולא לקונים. אבל, עוד חזון למועד.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
