 |
/images/archive/gallery/162/401.jpg איתי תירוש.
צילום: אייל נבו  |
|
|
|
|
| איתי תירוש, רנואר מן בשבילכם, חושש להפוך למותג, מכחיש שמועות על רומן עם מורן אטיאס ומעדיף אותן יותר עמוקות מהאקסית קרין מגריזו |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב
1/9/2004 16:52 |
|
|
|
|
|
|
|
ביום רביעי שעבר, קצת אחרי השעה 10 בבוקר, איתי תירוש מחפש את עצמו על המסלול בתצוגת סתיו-חורף של "רנואר-מן" ועוטה על פניו מבט אבוד. אישוניו הכחולים מביטים אנה ואנה בבעתה מאופקת, כמו מחפשים פרצוף מוכר, או אולי את אישורו של הסוכן שלו, רפי עגיב. מישהו שישדר אליו שהכל בסדר, שאין כל רע בלהדס על המסלול, כפי שחשש זמן רב כל כך.
רבע שעה ושש יציאות לאור הזרקורים לאחר מכן, הוא יושב מחובק עם אחותו רותם בגב המסלול. לא נראה מותש מדי, אבל בהחלט לא מחובר לסצינה. גם לפני התצוגה, שעה ששאר הדוגמנים התקבצו לשיחות חולין מנומסות, אני מוצא אותו ממתין בצד. הייתי מצפה לאתר אותו בעיצומה של הילולת פלאשים, אולי לחזות ברבבות של מאפרים סטייליסטים-ספרים שיתגודדו סביבו, כיאה לכוכב. אך אלה עסוקים בשלהם, וכל אדם מן היישוב שייקלע לסיטואציה הזו, לרבות אני, יתקשה שלא לתהות האם זהו אותו איתי תירוש, הסטאר המדובר של התצוגה. אבל לא מדובר בהלך רוח חד פעמי.
כבר ארבע שנים, מאז נחת ב-D.N.A - סוכנות הדוגמנים והטאלנטים
של עגיב, תירוש ממאן לדוש במדמנה של התעשייה. מבחינתו, הוא יישאר לנצח על תקן ה"לא דוגמן", ביטוי שחקק דודי בלסר, כשגינה את המקצוע בראיון למוסף "סופשבוע". כמוהו, גם תירוש לא מבין את ההערצה העיוורת ליופי החיצוני. רק זה חסר לו, שנשים וילדות בנות 14 יצרחו לעברו מהקהל: "איתי, תעשה לי ילד! ".
וכך מצטיירת גם ההתנהלות היומיומית של תירוש בסצינה הקולבית - פאסון מובהק של פרימדונה, לפיו הוא מסרב ללכת לאודישנים, נמנע כמעט תמיד מתצוגות, ומריטת שיער היא טאבו הגובל בבהלה מבחינתו.
"ביישנות ודוגמנות לא הולכים יחד", הוא מסביר. "יכולתי לנסוע לחו"ל, לכסף הגדול, אבל העניין הוא שעבורי הדוגמנות היא לא קריירה, אלא עבודה זמנית כסטודנט. אם זו לא היתה דוגמנות, זו ודאי היתה משרה חלקית אחרת. אומרים שאחרי'רנואר-מן', יש את הטייטל של'הדוגמן', אבל קשה לי לראות את עצמי ככזה, כי אני מתעסק בזה שבעה ימים מתוך 365 ימים בשנה. אם הייתי צריך ללכת לאודישנים ולתצוגות כל יום, זה בטח לא היה מסתדר".
אם לא דוגמן, אז איך אתה מגדיר את עצמך?
"עניין של הגדרתיות זה נושא מאוד מורכב להיכנס אליו. אני לא יכול להגדיר את עצמי באיזושהי צורה - איתי הדוגמן, איתי הסטודנט, איתי הבן של מנכ"לית משרד החינוך. אני לא רואה את עצמי בצורה הזאת. הגדרתיות זה משהו שתוחם אותך, ואני בעד פשטות לא מוגדרת, שכל אחד יכול לראות את עצמו איך שהוא בוחר. זה הרבה יותר מעניין".
חוסר ההגדרתיות של תירוש, הוא כנראה זה שחושף בראיון הציבורי הראשון שלו התנהלות מעט חריגה. דוגמה בולטת לדיסוננס שמלווה אותו, אפשר למצוא בנתון הבא: מזה שנה וחצי מניח תירוש מדי בוקר תפילין ומתפלל תפילת שחרית, מה שלא מונע ממנו, נניח, לדפוק קערת שרצים מספר שעות לאחר מכן.
"תמיד הייתי פחות או יותר שומר מסורת, ואצלנו בבית עושים קידוש ומדליקים נרות שבת. אני לא בשלב שאני שומר שבת, אבל אני כל כולי אמונה באלוהים", הוא מפרט על המפנה שעובר עליו בשנים האחרונות. "מנקודת המבט שלי, צריך להיות ממש פנאטי כדי לא להבחין בבורא. לדעתי, הפנאטים האמיתיים הם חילונים גמורים, שלא מוכנים לקבל שום דעה או צורה אחרת, והם בגישה הפוכה, שדווקא החרדים הם הפנאטים האמיתיים. תתפלא לשמוע, אבל בעיניי, חרדים הם הרבה יותר פתוחים מחשבתית".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
איתי תירוש. מניח תפילין. צילום: אייל נבו
|
|
|
 |
|
 |
|
תיקון יומיומי
|
|
|
 |
|
|
|
אתה מאמין בכוח עליון או באלוהים?
"אל תיכנס פה להגדרות. אנשים אומרים שהם באנרגיה או בקארמה. מה זה אנרגיות? מה זו קארמה? אלוהים זה לא לשים עכשיו ציצית. זה לא העניין. זה לא שאם תעשה א', אז ייצא ב'. זה לא עובד ככה. יש כוח עליון מכוון, וזה אלוהים. אם תתחיל להגיד, 'זה שייך לדתיים, ואני לא נוגע בזה', זה מבחינתי, להיכנס להגדרות".
כשתירוש מדבר על אלוהים, דת, קבלה ומה שביניהם, קשה לעצור אותו. כבר מגיל 15, מסתבר, הוא החל בהתקרבות למסורת היהודית, שכללה קידוש בערב שבת, קבלת שבת בבתי כנסת, הנחת תפילין ושיעורי תורה, שאליהם הוא הולך עם חבר קרוב. "הרב שלי לא מדבר על דת ולא מטיף, אלא מדבר על החיים. אתה רוצה, תשמע. הוא פשוט עוזר לי לפשט את הדברים, כך שיהיו ברורים עבורי".
כששואלים אותו אם הוא בתהליך של חזרה בתשובה, הוא מספק תשובה אמביוולנטית, ו"מבולבלת" בהחלט יהיה אנדרסטייטמנט בעניינה. "חזרה בתשובה זה תיקון פנימי ויומיומי של אדם עם עצמו כלפי העולם וכלפי אנשים. זו פשוט עלייה ברמת המודעות של האדם, שמתחיל להבין שחמשת החושים זה לא הכל. יש דברים מעבר, מישהו שמכוון, וכל אחד מגיע לזה בדרך שלו. חלק מבדידות, מטיולים בעולם וחלק דרך הביחד. זה תיקון שנמשך יום יום ושעה שעה.
"חזרה בתשובה זה לא ללבוש ציצית ולהניח תפילין, אלה רק הנספחים. גם אם תשאל כל דוס עלי אדמות, הוא יגיד לך שהתהליך נמצא בעצמך. אבל אם אנחנו מדברים על חזרה ברמת מאה אחוז, אולי היא תהיה בגיל 120. מי יודע. אם אבא שלי הקיבוצניק עושה היום קידוש, אז זה כבר חזון אחרית הימים".
נשמע כאילו אתה שואף לשלמות.
"אני חותר לזה. אני לא מצליח להגיע לזה בגיל 25, אבל עצם החתירה מביאה לי הרבה דברים טובים".
אם לשפוט על פי הקיים, חתירה אינה ההגדרה המדויקת לפעולותיו של תירוש. "גלישה" תהיה הולמת יותר, וגם תשתלב היטב עם המראה השזוף שלו. אחרת, כיצד ניתן לפענח את בחירתו לאכול טרף, משהו שגם חילונים גמורים נמנעים ממנו. "אני לא אוכל כשר בגלל שזה הדבר הנכון לעשות, או בגלל שמישהו אמר לי. אני חושב מה עושה לי טוב", הוא מתגונן.
אבל זה צעד נוסף במירוץ לשלמות, לא?
"אני אעשה רק מה שמסתדר עבורי. הדברים באים בשלבים. יש דברים שלא הייתי עושה בעבר והיום כן, כמו הנחת תפילין בכל בוקר, שכולי כיף לעשות את זה. אנשים מאוד מתרחקים מזה, אבל עבורי ועבור הסובבים אותי זו פשוט מדיטציה, לא דת. אתה בעצם מגיע עם עצמך לשקט פנימי, שדרכו אתה יכול לפשט את כל העולם. כשאתה אומר לאנשים 'תפילין', הם אומרים'עזוב' ומעדיפים את האשרם בהודו. כיהודי, זו נראית לי הדרך הטבעית.
"אם אתה בונה את האמונה בשלבים, לא כי מישהו כפה אותה עליך, אז התהליך הוא יותר בריא, חזק ואמיתי, מאשר מה שקורה אצל בן אדם שנולד למשפחה דתית, שמכתיבה לו מה לעשות בוקר, צהריים וערב. אצלי זה מגיע מתוך אמת, אהבה וחיוביות נטו. אין קטץ'. תדע , מה שאתה עושה בשביל עצמך למטרות טובות ולא עם אינטרס צר, רק יפעל לטובתך".
לא פחדת מתגובות המשפחה והחברים?
"מה שחשוב זה מה שאני חושב על עצמי. ומה שאני חושב על עצמי, יחלחל לאנשים אחרים. אני עושה את זה מסוג של אהבה חיובית. מקום שהוא רק שלי".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עושה מה שטוב לו. צילום: אייל נבו
|
|
|
|
|
|
|
אמא יש רק אחת
|
|
|
|
|
|
|
תירוש, 25 וחצי, נולד בדרך השלום בתל אביב וגדל בקרית קריניצי, לרונית תירוש, מנכ"לית משרד החינוך, ויוחאי, איש עסקים. הוא אח בכור לרותם, דוגמנית בעלת ותק של שבע שנים, האוחזת בתואר ראשון במנהל עסקים, וגיא, תלמיד תיכון העולה לכיתה י"ב. את גיל ההתבגרות העביר בתיכון היוקרתי "בליך", ללא התבלטות יתרה, ולאחר שירות צבאי כלוחם בגבעתי, יצא לטיול של שנה בדרום אמריקה. כשחזר, פנה ללימודי תואר ראשון במנהל עסקים ב"מכללה למינהל", שאותו יסיים במרס הקרוב, והתואר השני כבר עומד על הפרק.
אל עולם הדוגמנות הוא הגיע דרך ליז, האקסית שלו, שהכירה לו אדם שלקח אותו לסוכנות של עגיב. למחרת הוא כבר נשלח לאודישן לקמפיין "דיאט קוקה קולה", ומאז הוא בעיקר מתחבט מה לעשות עם עצמו. "בסוף הסמסטר יכול להיות שאעשה תואר שני, אולי אצא לעבוד, אבל הסיפור עם הדוגמנות בטוח יושלך", הוא מפזר את עננת השאלות לגבי עתידו המקצועי. עד אז הוא מקפיד לבלות עם קליקת החברים שלו במסיבות טראנס בטבע ובהופעות של רוק ישראלי במועדוני תל אביב. גם אם מדי פעם הם דופקים עליו צחוקים, הוא סופג את זה באיפוק.
"דוגמנים זה מקור לבדיחות. בכל זאת, זה טיפה נשי", הוא אומר ושוב ממהר לציין שהוא פשוט לא מתחבר לזה, שום דבר אישי. גם עם שיווקו לקהל הישראלי כבנה של מנכ"לית משרד החינוך הוא מתמודד בגבורה יתרה. מה שלא הביא לו את תואר מצטיין הדיקן ב"המכללה למינהל" וגם לא עשיריות ב"בליך", עובד יופי במטחנת המזומנים המשומנת של תעשיית האופנה. אפילו הכתבה הזו, שיוצאת ביום הראשון לפתיחת שנת הלימודים, הגיעה בתזמון מושלם.
"אני לא בא להוכיח שום דבר בגלל שאני הבן של רונית תירוש", הוא מרצין. "אילו הייתי צריך להוכיח משהו, אז הייתי צריך לגמור כמו אמא, בהצטיינות יתרה. אני לא מתכוון לשבת ולהלל אותה פה, אבל לא רואים נשים כמוה כל יום. אפילו עכשיו, כשהיא עובדת מ-8 בבוקר עד חצות, היא מסוגלת להכין לי ספגטי ולדאוג שהוא יגיע אליי חם. זאת אמא, וככה היא היתה תמיד. לפני המינוי, היא פול טיים ג'וב אמא, ורק אחרי זה כל היתר. למרות שאולי זה נראה אחרת, אנחנו מדברים חמש פעמים ביום ובכל דבר שאני צריך, היא עוזרת. היא סופר-וומן".
אתה מרגיש כמו אטרקציה, כיוון שאתה בנה של רונית תירוש?
"זאת שאלה שאני יכול לענות עליה דווקא דרך כתבות שעשו על אחותי. כתבו שבגלל שהיא הבת של מנכ"לית משרד החינוך, היא מקבלת עבודות. אני יכול להגיד לך בוודאות, שלפני שאמא מונתה לתפקיד היא עשתה קמפיינים גדולים, ומאז המינוי המגמה הפוכה, והיא עובדת פחות".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
איתי תירוש. "דוגמנים הם מקור לבדיחות"
|
|
|
|
|
|
|
פשטות קוסמית
|
|
|
|
|
|
|
שוק הדוגמנים הגברים, שנחשב לקטן בהשוואה לשוק הדוגמניות, מסתיר גם לא מעט מלחמות פנימיות על הקמפיינים הגדולים. לגברים ישנם שלושה בלבד, ואלה מתחלקים בין בלסר, תירוש ואיתי אטיאס, כשהשאר נאלצים להסתפק בכל היתר.
"הקמפיין ל'רנואר-מן' זו עליית מדרגה שלי בתעשייה", אומר תירוש, אבל מחיר התהילה שיתלווה אל העניין ויתורגם, מן הסתם, למזומנים הרבים, די מרתיע אותו. זאת בוודאי גם הסיבה לכך שברגעים אלו ממש הוא מתגלגל על חולות גואה שבהודו, ושם הוא צפוי להישאר עד לתחילת סמסטר הלימודים הקרוב. במילים אחרות - נמלט מהתמודדות ישירה עם שלטי החוצות שבכיכובו.
"הדבר היחיד שמעורר בי ספקות, זה איבוד הפרטיות", הוא מסביר. "לבן אדם כמוני זה חיוני. יש אנשים שאוהבים חשיפה, אבל אצלי זה בדיוק הפוך. אני עוד לא ברמה של לאבד פרטיות כללית. אם זה יקרה, אני צופה קטסטרופה".
למה זה כל כך מפחיד אותך?
"כל עוד אתה חי בביצה עם קרדיט, אתה מאבד את ה'מה אתה חושב על עצמך', ועסוק באיך אחרים חושבים עליך. אין טעם לנהל ככה את החיים, כי זה כל כך לא אמיתי ולא עושה לי הרגשה טובה, ובעיקר יכול לתרום לכך שאני אחשוב דרך האגו שלי. אתה יודע, מלטפים, מלטפים, ובשלב מסוים האגו יכול להאמין שהדברים באמת ככה. אני מנסה לנהל את החיים שלי לא דרך האינטרס הצר שלי, אלא דרך ראייה מרחבית, ולתרגל את כושר השיפוט שלי באופן חד ובהיר. אני חושב שמקור כל הבעיות לאדם הוא האגו, ואם אתה מצליח לנטרל אותו, אז אין בעיות. זה קונפליקט גדול, שאני נמצא בו יום יום".
תן דוגמה למקרה של איבוד פרופורציות.
"הבוקר, כשיצאתי מהבית, באה מכונית וחסמה אותי. בסופו של דבר הבנתי שהרכב שחסם אותי עצר כי היה שם מישהו נכה, שלא הצליח לעבור את המדרכה. אז אם אין לך טיפה סבלנות, אתה עצבני ונמצא רק בתוך עצמך, אתה מקבל תמונה אחרת, והכל חוזר אליך. הכל תלוי בך, גם התגובות של אנשים סביבך. ברגע שאתה מבין את זה, הפשטות תשתלט עליך".
אז אתה בקטע של חיים פשוטים?
"חיים פשוטים הם משהו שנמצא אצלך בראש. אין לי שום בעיה עם פינוק עצמי וחומרי. הכל כשר מבחינתי: מחשב, סטריאו, דירה; אבל צריך לרדת מהעניין, שאלו הדברים שיגרמו לך סיפוק בחיים. ברגע שאתה מבין את זה, אתה מגלה שקומוניקציה בין אנשים זאת הפשטות האמיתית, ואלו הדברים שגורמים לך עניין וכיף".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
תירוש עם מורן אטיאס בתצוגה של "רנואר". רק ידידים. צילום: רועי בכרך
|
|
|
|
|
|
|
סבבה ברווקות
|
|
|
|
|
|
|
כשמדברים עם תירוש על פשטות וזוגיות, התמונה, בנות, מקבלת גוון מפתיע. נכון, כמו כולם הוא אוהב אותן יפות, אבל דוגמניות זה לא הקטע שלו. את השמועות על רומן עם מורן אטיאס הוא מבטל בהינף יד. "זה סיפור יח"צני. קראתי בעיתון שנסענו לבית מלון בירושלים יחד, וזה רחוק מהאמת. אני יכול להגיד שאני מכיר את מורן, היא אחלה בחורה, ואני אוהב את הטיפוס הזה, כי היא עם קארמה טובה ובקטע חיובי. אבל אנחנו לא בקטע של חברות, או יוצאים ביחד. אנחנו בקשר, כמו עם אנשים אחרים שאני מכיר, ואני מאוד מחבב אותה, אבל בין זה לבין מלון בירושלים, המרחק גדול".
היית רוצה שיקרה משהו?
(צוחק) "אם הייתי רוצה, הייתי עושה משהו בעניין. בסטטוס של היום, כיף לשנינו ברווקות. היא גם לא בארץ, אבל בינתיים, עיתונאים שופכים שטויות על ימין ועל שמאל. היום זה כבר לא מפריע לי".
מתי כן?
"בהתחלה, עם קרין (מגריזו - א.י.). אבל היום זה עובר לידי".
את הרומן המתוקשר בין מגריזו לתירוש ליוותה התקשורת, ובעיקר מדורי הרכילות, באופן אגרסיבי. חודש וחצי זה החזיק להם, עד הפרידה, המתוקשרת לא פחות. "אני יכול להגיד על קרין שהיא בחורה מקסימה ולבבית, אבל אנחנו פשוט אנשים שונים". הם הכירו דרך הסוכנות של עגיב, שבה חתומה גם מגריזו. "יש לה קטע של מתיקות, מעבר לזה שהיא מאוד יפה. היא יפה בקטע של מתיקות. שזה מאוד מצא חן בעיניי".
היום, כפי שמסתמן ממרומי רווקותו, נערות זוהר וברנז' ה רחוקות מלהלהיב את תירוש. למרות שאין חוקים במשחק, ולדבריו, הבחורה יכולה להיות סלב או נערת כפר, די ברור שתירוש מחפש את האושר באונה הימנית של המוח. "זה שבחורה מודעת ליופי שלה, זה גורע מהאישיות שלה", הוא מסביר. "מה שאתה רואה בעין זה לא האמת, אלא דברים חיצוניים ושוליים. גם אני אוהב שבחורה היא כוסית, כן. אבל זה שום דבר. אני מתחבר לבחורות שדווקא אין להן את הפוזה של 'אני יפה', או 'אני יודעת שאני יפה'. אלו הבנות העמוקות והחכמות בוודאות".
אבל לפני שאתן מפתחות ציפיות, הוא גם מסכם: "בסופו של דבר, הכל מתחיל ונגמר במשיכה מינית".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
