 |
/images/archive/gallery/138/735.jpg כדורי סלמון מעושן.
צילום: מיכל לנרט  |
|
|
| נותרו מס' מקומות בקצה המעי |
|
| גבי בר חיים מוציאה קצת מרירות על הטרנדים הקולינריים הכי מאוסים שקורים פה |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
גבי בר חיים
8/9/2004 18:30 |
|
|
|
|
|
|
|
אחרי אחת -עשרה ארוחות במסעדות (אחת טובה, שלוש איומות והשאר מגרדות את התחתית), שתי התכתשויות עם מארחות מחומצנות וברמן שאינו יודע מהו שרטרז, אני מסוגלת לקבוע שעברה עלי תקופה לא קלה. מבלי שהתכוונתי, ובתזמון מושלם עם דכדכת ראש השנה, מצאתי את עצמי מסתייפת בשבוע אחד עם טרנדים, מלצריות גועליות ושיערות קדאיף בהתאמה. לשם שינוי, הפעם לא היו לי אג'נדה או רצון לפתח פולמוס. סתם רציתי לאכול, וקיבלתי קדחת.
המסקנה הראשונית מרצף האירועים: לחבל בדחיפות בכמה לוקיישנים באזור המרכז, ויפה שעה אחת קודם. אבל חמש דקות אחר כך, ובמחשבה שנייה, פשוט
חבל על האנרגיה. טרנדים קולינריים תמיד יהיו, וכולנו תמיד נרדוף אחריהם, בקונסטלציה זו או אחרת, בין אם השתכנענו במודע לקחת חלק ובין אם לאו. הסיבה פשוטה: הטרנדים האלו עובדים כמו תוכנית מתיחות מרושעת במיוחד, רק באוכל. כלומר, רובנו פשוט לא מודעים לעד כמה אנחנו בתוך זה, ואיזה אולקוס נחטוף כשנאכל אותה.
ולעסק עצמו: לפניכם רשימה די ממצה של מביאי הקריזה העכשוויים. אתם, מן הסתם, מוזמנים להוסיף כל ג'יפה או אייטם שנמאסו עליכם. זה אולי לא ירגיש עכשיו כמעורר תיאבון, אבל תאמינו לי - השתלחות, ועוד מוצדקת, היא כיף לא פחות מארוחת טעימות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עלי בייבי
|
|
|
 |
|
|
|
אם באייטיז חטפנו צרבת מחסות אמריקאיות, בעשור האחרון עלי הבייבי קיבלו את תפקיד הניג'וס בסלט, ובצדק. חוץ מהעובדה שהם מסרבים בעקשנות לפנות את הבמה, מסתבר שעדיין יש כאן גאונים שמשוכנעים כי מדובר בבשורה שחבל"ז. ואולי זה הזמן לניוז פלאש קצר: לא כל מה שלהט לרגע ב-96 תקף גם ל-2004. או במילים אחרות: העשבייה הזו יצאה לנו מכל החורים. חשבו שנית.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סלט סנט מור עם עלי בייבי. צילום: יחסי ציבור
|
|
|
|
|
|
|
שערות קדאיף
|
|
|
|
|
|
|
ממש לא מעניין אותי שכולם מתים על החוטים הדביקים האלו. מצידי, שיחנקו איתן בזמן הקינוחים. מדובר למעשה באחד המאכלים המיותרים והלא אסתטיים ביקום, שעיקר תפקידם הוא להפריע לחדוות האכילה, ולצערי, התשוקה לקדאיף כבר לא נעצרת במנות האחרונות.
הנטייה הנוכחית של קרזולי הערווה הללו - וכן, זה בדיוק מה שהן - היא לחדור עמוק גם למנות העיקריות. קחו את אחת הטקטיקות המקובלות כרגע, בה משתמשים בשערות קדאיף לציפוי פירות ים בטיגון עמוק. רק מה - מישהו שכח שהדבר הזה, כמו שהוא סופח סוכר, ככה הוא שותה שמן. כך, ובלי ששמת לב, מצאת עצמך מזמין שרימפס, ובסוף לוגם צ'יפסר שלם. מניסיון אישי, עדיף להתפגר בזמן אכילת כנאפה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
שרימפס - העיקר בלי שערות ערווה. צילום: יחסי ציבור
|
|
|
|
|
|
|
מגיפת הראשונות
|
|
|
|
|
|
|
אולי זה בגלל מגיפת הטאפאס או פריחתה של ארוחת הטעימות, אבל כולם כאן הפכו לסאקרים של מנות ראשונות - וכמה שיותר מהן יותר טוב. אז נכון, הן כיפיות, מגרות, סקסיות וכל סופרלטיב שתבחרו. ובכל זאת, מדי פעם כל אחד מעדיף לחזור לשורשים, ולרכז אנרגיות באובייקט אחד. הבעיה היא שאז מגלים כי מרוב ההזעה על הראשונות, שכחו שגם העיקרית אמורה להיות מרגשת.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קעריות פילו במלית גבינה. ראשונה קלאסית. צילום: אלי דסה
|
|
|
|
|
|
|
קרם/ג'לי ירקות
|
|
|
|
|
|
|
במבט ראשון, מדובר בדבר והיפוכו, אבל האמת היא שבסך הכל מדובר בשלם אחד - דהיינו, דאחקה קשה על חשבוננו. למעשה, אחרי שהלעיטו אותנו במיני קרמים קטיפתיים לצד הבשר, יודעים השפים כי לחלקנו נשבר לאכול גרבר. לכן, הם הוסיפו לקרמים ולמוקצפים למיניהם את אג'נדת הג'לי: ממלפפונים, מעגבניות, מיין אדום ועשבי תיבול. לגבי הטעם קצת קשה להחליט, אבל מה שבטוח הוא שמשהו ירטוט לכם בצלחת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סלמון
|
|
|
|
|
|
|
למרות התחרות הקשה בינו לבין הדניס, הוחלט בסוף ללכת על הנודניק האמיתי, או ליתר דיוק, ערוץ 2 של הדגים. כמותו, גם הדג הזה נמצא בכל מקום, והוא חנפני להגעיל; הוא לא מעניין מדי - אבל מוכר מספיק כדי לא לעורר חששות, וקשה מאוד להרוס אותו, מה שאומר Aבאמת כל אחד יכול. אז באמת כל הכבוד, רק שנמאס למצוא את הסלמון, שוב שוב, ורק אותו, ותמיד באותה צורת הכנה. והכי מצחיק, שכמו בתחרות "למי יש יותר גדול", גם כאן כל אחד בטוח שהוא המציא את הגלגל. נו, באמת. כולה סלמון.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סלמון אבטיח. צילום: קוקו
|
|
|
|
|
|
|
האנק/מוחיטו
|
|
|
|
|
|
|
שני הקוקטיילים האלו, שאהובים במיוחד על בחורות שטוענות בתוקף כי הן יודעות לשתות, גמרו את הסוס כשקארי ברדשואו ירדה מהמסכים. הרי זה יקר, לא באמת טעים (להאנק יש אפילו טעם של עוגת גבינה מקולקלת), וזה לא ממש משכר. אז סליחה - אבל מה הטעם?
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עזבו שטויות. תזמינו בירה
|
|
|
|
|
|
|
ברמניות/ים בגיל 20+
|
|
|
|
|
|
|
תמיד נחמד לראות כאלו שסיימו צבא וחוסכים כסף כדי להידלק במזרח. אפילו מעט מגרה לצפות בהם מזיעים מאחורי הבר. אבל כיבוש הטריטוריה האלכוהולית ע"י זאטוטים שעוד לא יודעים הנגאובר מהו הורגת את הפאסון של המקצוע ואת הלקוחות כאחד. פתאום אין יותר מי שיפנק את הקבועים בצ'ייסר על חשבון הבית (אלא אם כן הייתם במסלול נובמבר 99, וגם אז תזכו רק לגולדסטאר מחוזקת), אין מי שינהל אינטראקציה ואין מי שיזכיר ללכת הביתה בדרינק הרביעי. בשורה התחתונה, הבית מעולם לא נראה טוב יותר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ברמן סביר. צילום: באדיבות חדשות המדע
|
|
|
|
|
|
|
שובן של הפוסטמות
|
|
|
|
|
|
|
למי איכפת שאת בטוחה שמקומך לא כאן, אלא בפריים טיים? עכשיו את פה, אז תתחילי להתנהג יפה. הרי כולם יודעים שמארחת במסעדה אמורה להוות סוג של גיישה, רק בלי ההטבות המיניות. כל השאר חייב להיות שם, כולל קבלת האורחים, ההושבה והנפות השיער. השאלה היא איך יצא שרק אלה שעוסקות בתפקיד לא מבינות את מהותו, ונוטות יותר ויותר לתודעת שירות של בבון. ויותר מזה - איך כולנו מוותרים להן? מעולם לא היו כאן כל כך הרבה נשים יפות, באותו מקצוע, שמעניקות שירות כה מחריד. וזה די מפחיד, כי לא נראה שמשהו הולך להשתנות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
