 |
/images/archive/gallery/162/115.jpg טוסט גורמה.
צילום: אירית זילברמן  |
|
|
|
|
| רק שמונה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מאלרגיה למזון, אך רבים סובלים מרגישות חבויה למזון מבלי לדעת. אז מה בכל זאת עושים? |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
סמדר הירש
9/9/2004 10:57 |
|
|
|
|
|
|
|
אחד מכל שישה אנשים אלרגי לביצים. כשני שלישים רגישים לחלב פרה, שני שלישים לחומוס, שני שלישים לפירות-ים ומחצית לקפה. תפוחיאדמה ואספרגוס מעוררים רגישות בקרב מחצית מהאנשים, חצילים ברבע מהאנשים ושעועית בכשליש. לאננס רגישים כשני שלישים מהאנשים ולאפרסקים, למנגו, לבננות ולענבים רבע מהאנשים.
לסויה, למרות התדמית הבריאה, רגישים מחצית מהאנשים, וכך גם לקאשיו ולבוטנים. הנתונים הללו נשמעים לכם מוגזמים? אולי זה מפני שרגישות למזון נתפסת אצל רבים מאיתנו כמשהו מאוד מובהק: אלרגיה, פריחה, כאבי בטן, כאבי ראש - תופעות
שמיד אפשר להבחין בהן. אבל מתברר שרגישות למזון לא חייבת להיות כל-כך מובהקת.
יש רגישות שהיא סמויה יותר, ושאנשים יכולים לחיות איתה שנים ארוכות מבלי לדעת כלל כי הם רגישים למזונות אלה. הרגישות הזו יכולה להתבטא בחוסר יכולת לרדת במשקל, בעצירויות או בבעיות עיכול אחרות, שהאדם לא מקשר אותן כלל למזונות הספציפיים. הנתונים שמופיעים למעלה על מזונות שהרגישות אליהם נפוצה מאוד הם נתונים של מעבדות Cambridge Nutritional Sciences מאנגליה , שפיתחו בדיקה בשם "המוטסט", היכולה לגלות את רמת הרגישות של אנשים למזונות שנים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"לנקות את הגוף"
|
|
|
 |
|
|
|
"אלרגיות למזון נחשבות אלרגיות מסוג IgG, המודדות נוגדנים בדם שמופרשים כתוצאה מתגובת הגוף למאכלים מסוימים", מסביר ד"ר אלכס שטרנהרץ, מחברת "נובו מדיס" המבצעת את בדיקת ה"המוטסט".
" אנשים שונים מגיבים בצורה שונה לאותו סוג מזון, ובאמצעות הבדיקה, שמבוססת על בדיקת דם אישית של כל אחד, אפשר לגלות רגישות תזונתית שגורמת לשלל בעיות כמו בעיות עיכול ועודף משקל, וגם אסתמה, מיגרנות, דלקות פרקים, בעיות עור וצלוליטיס. "את בדיקת הדם שאנחנו מבצעים אנחנו מעבירים למכשיר שבודק את הריאקציה של הדם עם 93 מזונות שונים. התוצאות שלה מופיעות על גבי שלושה צבעים.
הרשימה האדומה היא הרשימה של מוצרי המזון שגורמים לתגובה שלילית קיצונית בגוף, כלומר לרמת IgG שגבוהה בהרבה מהנורמה. הרשימה הכתומה כוללת פירוט של המוצרים שיוצרים תגובה גבולית, ואילו הרשימה הירוקה כוללת את המוצרים הבטוחים לצריכה. את המזונות האדומים צריך להוציא מהתפריט למשך 12 שבועות כדי לנקות את הגוף, ומהמזונות הכתומים צריך להימנע במשך שישה שבועות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"ניסוי וטעייה"
|
|
|
|
|
|
|
הבדיקה , אגב, מאוד לא זולה: 1,790 שקל , מחיר שכולל גם מעקב תזונתי של חצי שנה אחר המטופל. המזונות שמופיעים ברשימה האדומה וברשימה הכתומה יכולים לכלול מן הסתם מזונות אהובים במיוחד, אבל החדשות הטובות הן שאפשר לחזור לצרוך אותם שוב.
"אחרי הניקוי של הגוף אפשר להתחיל לנסות להחזיר כמה מהמזונות בהדרגתיות, כי לפעמים מדובר רק בעניין של כמויות", מסבירה התזונאית שלומית בכר. לדבריה, "בדרך כלל, אם מדובר במזונות שגם בכמויות קטנות לא מתאימים, הגוף יאותת לנו שמשהו לא בסדר. כמו למשל גיהוקים קטנים למשך כמה שעות ארוכות אחרי שאוכלים משהו שמתקשה להתעכל, נפיחות בבטן, גזים וכו', כתוצאה מחוסר באנזים שאמור לפרק את אותו מזון. אבל רגישות יכולה להופיע גם אם אכלנו מוצר מזון כלשהו בשילוב לא נכון עם מזון אחר, ואז צריך לבדוק את השילובים, עם מה לאכול כל דבר, בשיטה של ניסוי וטעייה".
אירנה (40) מספרת כי במשך זמן רב סבלה מעודף משקל, אבל למרות דיאטות שונות לא הצליחה לרזות. "אחרי שמצאו שאני רגישה לחלב, לבשר בקר, לחיטה, לבננות ולאננס, הפסקתי לאכול את הדברים האלה, וירדתי 15 ק"ג בשלושה חודשים", היא אומרת. בעלה, שסבל מעצירות כרונית, התגלה כבעל רגישות לביצים, לסויה, לעגבניות, לקקאו ולאננס. "כמה חודשים אחרי שהפסיק לאכול אותם, הפסיקה לו בעיית העצירות והוא גם ירד עשרה קילו, למרות שלא ממש היה צריך", מסכמת אירנה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רגישות למזון עלולה לגרום לגיהוקים קטנים למשך כמה שעות ארוכות
|
|
|
|
|
|
|
בדיקת רירית מהמעי הגס
|
|
|
|
|
|
|
ד"ר גבריאל קנת, מנהל מכון הגסטרו של מחוז המרכז ב"מכבי שירותי בריאות", אומר כי "את הרגישות שלנו למוצרי מזון אלרגניים אפשר לבדוק באמצעות בדיקות דם רגילות, וגם באמצעות בדיקת רירית מהמעי הגס או מהקיבה, אבל אני ממליץ לכל אחד להיות הרופא של עצמו בענייני תזונה. אנשים יודעים מה עושה להם לא טוב. כשמונה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מאלרגיות למזון, ורוב השיטות למציאת הגורם האלרגני הן עדיין, בעיקר, שיטות של ניסוי וטעייה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מזון אורגני - כן או לא
|
|
|
|
|
|
|
ד"ר שטרנהרץ אומר כי "בשלב שבו מתחילים לשקם את התזונה חשוב לוותר על חומרים משמרים, על מזון מעובד ותעשייתי, על קפאין וסוכר, ולאכול כמה שיותר ירקות ופירות שמתאימים לפי הבדיקה, ומזון אורגני שאינו מכיל אנטיביוטיקה". אבל ד"ר קנת לא בהכרח מסכים. "תיאורטית, מזון אורגני בלי אנטיביוטיקה נשמע יפה, אבל אני לא יודע כמה זה עוזר", הוא אומר. "אף אחד לא הוכיח עדיין שמזון אורגני בהכרח טוב יותר לחיים טובים וארוכים יותר.
"לפני המצאת האנטיביוטיקה והריסוסים, כשלא היתה אפשרות לגדל ולפתח כל מיני גידולי מזון, אנשים לאו דווקא חיו יותר זמן והיו בריאים יותר. אנחנו יודעים בוודאות שהדור של היום גבוה יותר, בריא יותר וחי יותר שנים בזכות תנאי הסניטציה והתפתחות התרופות בעולם ".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
