 |
/images/archive/gallery/167/912.jpg ענבים סגולים.
צילום: גליה רבין  |
|
|
|
|
| בתוך 50 שנה יעברו על חבל הקיאנטי שבטוסקנה שינויי אקלים קיצוני שיפגעו באיכות הענבים. האם זה הסוף? |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
מנחם גנץ, רומא
12/9/2004 11:27 |
|
|
|
|
|
|
|
חבל הקיאנטי במחוז טוסקנה שבאיטליה מציין החודש, כמדי שנה, את חג הקיאנטי - החג שנחגג לכבודו של היין האיטלקי המסורתי, שזכה לתהילת עולם כיין עממי אך איכותי וכאחד היינות הנמכרים ביותר. אלא שהשנה מתלווה לחגיגות תחושת חרדה גדולה. על-פי מחקר אמריקני, בעוד כ-50 שנה , כתוצאה מהתחממות כדור-הארץ ושינויי מזג-האוויר, כבר לא ניתן יהיה לייצר בחבל טוסקנה יין באיכות דומה, ואת עיקר הנזק, מנבא המחקר, יספוג הקיאנטי.
המחקר כלל בדיקה של 27 מחוזות ברחבי העולם, שבהם מתמקדים בגידול כרמים לייצור יינות, מצ'ילה, דרך דרום-אפריקה ואיטליה ועד אוסטרליה. החוקרים האמריקנים גרגורי ג' ונס, מייקל וויטף ואואן קופר בדקו כיצד השינויים בטמפרטורות במרוצת השנים 1999-1950 השפיעו על טיב הבציר ואיכותו, ובהתאם חזו את ההשפעות הצפויות
במרוצת 50 השנים הבאות. הממצאים, על-פי המחקר, הם שבתוך 50 שנה ייאלץ חבל טוסקנה להתמודד עם גשם חזק ורוחות חמות - אקלים שמאפיין היום את חבלי צפון אפריקה.
בתנאים הללו, הם קובעים, לא ניתן יהיה להמשיך ולגדל ענבים איכותיים ביקבים הרבים שבחבל הקיאנטי. "הקיאנטי, כמו גם יין הבארולו, ייעלמו, ולא יצליחו לקבל את הבמה שהם זוכים לה כיום", הם מנבאים. "לעומתם ייכנסו לתודעה ויתחזקו יינות מסוג פינו נואר מתוצרת גרמניה, וכן שמפניה שמקורה בדרום אנגליה".
עבור איטלקים רבים מדובר בחדשות קשות מנשוא. המחשבה כי הידע, הניסיון ובעיקר המסורת שהועברה במשך דורות מאב לבן תרד לטמיון, ותעבור, לא עלינו, לידיים גרמניות ואנגליות (שנחשבות חסרות כל אנינות בכל הקשור ליין), היא בגדר קטסטרופה לאומית.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
כבר לא ניתן יהיה לייצר בחבל טוסקנה יין באיכות דומה
|
|
|
 |
|
 |
|
חרקים פוגעניים
|
|
|
 |
|
|
|
האיטלקים לא נותרו שאננים לתוצאות המחקר. וכך, בכנס בינלאומי לגיאולוגיה שנערך באחרונה סמוך לפירנצה, בירת מחוז טוסקנה, השתתפו כ7,000 מומחים . אלה התחלקו ל-343 קבוצות עבודה שבמסגרתן החליפו המומחים נתונים שונים שנאספו ושמאשרים את התחזית השחורה.
כיום נחשב מחוז טוסקנה, ובעיקר חבל הקיאנטי, כבעל תנאי אקלים וטופוגרפיה אידיאליים לגידול ענבים איכותיים במיוחד: רוחות מתונות, יחס נכון בין שמש לכמות משקעים ואדמה משובחת, כל זאת בשילוב עם הגבעות שבו-זמנית מגינות על הכרמים וחושפות אותם לטבע במינון נכון.
אלא שעל-פי המחקר, תנאים אלה ישתנו לחלוטין בטווח של עשרות בודדות של שנים. בין היתר, טוען המחקר, האוקיאנוסים יעברו שינויים וכתוצאה מכך עונת הסתיו תשתנה, השמש תשקע מהר יותר ושעות הערב יתקצרו כך שתהיה כניסה חדה, ולא הדרגתית, אל תוך הלילה.
תופעות אלו ואחרות ישפיעו על טיב הקיאנטי ועלולות להביא אף לכליונו, מאחר שהענבים יהיו מתוקים יותר וגדושים באלכוהול. "אנו מעריכים כי בתוך 50 שנה עונת הקיץ, שכבר כעת חמה יותר מבעבר, תמשיך באותה מגמה, והטמפרטורות יעלו בשתי מעלות, מה שעלול לחשוף את יקבי הקיאנטי להתקפה מצד חרקים שיפגעו בטיבם", אמר פרופ' גרגורי ג' ונס, שהציג בפירנצה את ממצאי המחקר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אפשר להציל את הכרמים"
|
|
|
|
|
|
|
אולם לפרופסור האמריקני היו גם דברים אופטימיים לומר ל-584 יצרני יין הקיאנטי הקלאסי שבאו להקשיב להרצאתו. "יש דרך לטפל בכך, אך עלינו לעשות זאת כעת כבר עכשיו, אחרת 7,150 הדונמים של כרמים נהדרים עלולים לרדת לטמיון", הצהיר.
לדבריו, השקיה נכונה, המתאימה את עצמה לתנאי האקלים המשתנים עשויה לעזור. כיום, אגב, אסורה השקיה של כרמים לייצור יין קיאנטי קלאסי. כרמים אלה מקבלים אך ורק השקיה טבעית ממי הגשמים באזור.
המלצה נוספת של ג'ונס למגדלים היתה למקם את הכרמים גבוה יותר. "על כל מעלת חום ממוצעת שתעלה, על הכרמים לטפס 150 מטרים מעלה", אמר. "זאת הסיבה שתנאים אופטימליים לגידול כרמים ליינות כדוגמת הקיאנטי יימצאו דווקא בגרמניה". התחזיות הללו לא מעודדות את יצרני הקיאנטי, שהיקף הייצור שלהם מוערך בכ-30 מיליון בקבוקים בשנה ובמחזור מכירות של כ-500 מיליון יורו בשנה. עם זאת חלקם לא ממהרים לאמץ את מסקנות המחקר".
"גם בארבע-חמש השנים האחרונות אנו עדים לשינויים מהותיים במזג-האוויר, ובכל זאת איכות היין לא משתנה למרות שתהליך הייצור המסורתי נשמר", אמר ג'ובאני ריקסולי, נשיא יינות ה"גאלו נרו". "לפני כשנתיים התקנו מערכות השקיה בכרמים, בעיקר בגלל שחששנו שהיובש והבצורת עלולים לסכן את טיב היינות, ולבסוף לא הרגשנו שינויים מהותיים". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
