 |
/images/archive/gallery/246/886.jpg בגדי סקי של דה קסטלבז'ק.
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| ז'אן קסטלבז'ק, המעצב הצרפתי שאחראי לגלימה של האפיפיור, מביא לישראלים את בגדי הסקי שלו |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
גילי מצא (למפל)
24/1/2005 10:19 |
|
|
|
|
|
|
|
הפגישה נקבעה לשעה ארבע ברחוב אופנתי ברובע השני בפריז, מול כנסייה קתולית ומרכז קניות ענק. דלת הברזל של הסטודיו היתה נעולה ולצלצולי האינטרקום אף אחד לא ענה. אחרי דקות ארוכות של נקישות ואז הלמות אגרופים, נפתחה פתאום דלת צדדית. מתוכה הגיח גבר שחום, שנראה כאילו בילה את הקיץ בשתיית קוקטיילים באיזה אי טרופי, ואמר "בואי איתי". צעדתי אחריו בדממה. עלינו במדרגות למה שנראה כמו פואייה של תיאטרון. מצלמות הבזיקו פלאשים, קולות המו מסביב, ובאמצע עמד גבר נאה בעל פרופיל מחודד, מוקף בשלוש נשים. אחת מהן שמה לב אלי ואמרה:
"את בטח העיתונאית. תצטרכי לחכות שעתיים, יש פה צוות מהטלוויזיה הרוסית", ושלחה את השחום להביא לי קפה צרפתי, בלי קרואסון.
בטח שאני אחכה, אני מחכה לו חודש, אז שיהיה חודש פלוס שעתיים. כבר 35 שנה שז'אן שרל דה קסטלבז'ק מעצב אופנת נשים וגברים, רהיטים, אביזרי אופנה, בשמים, מכוניות, שעונים ובגדי סקי, או בקיצור: כל דבר שניתן לעצב. מה שגיליתי בביקור, אחרי חודש ושעתיים, הוא שבנוסף להיותו מטאור עיצובי, הוא גם אציל עם תעודות ומאורס למרווה גלנטה, שחקנית-דוגמנית מפורסמת, שהיא בגיל של הבן הבכור שלו.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
"אף פעם לא היו לי דובונים וצעצועים"
|
|
|
 |
|
|
|
כשהוא מגיע אחרי שעתיים, הוא נראה שונה לחלוטין מהתמונות המסוגננות שלו בצילומי האופנה, לבוש בג'ינס, נעלי טניס, סוודר שנראה משומש, ומעוטר בשיער לבן שצריך תספורת. התיישבנו בפינה שקטה, על ספת אירוח עם שילובי קורדרוי שהוא עיצב, שעמדה על שטיח שהוא עיצב, שלידו עמד שולחן שהוא עיצב. הכל נראה לא קשור אחד לשני, ומיוחד ביחד. "זה עושה לי טוב לדעת שיש לי טאץ' בכל מה שמסביבי", הוא אומר. "הראש שלי כל הזמן מריץ דימויים. אני מרגיש כמו די-ג'יי ששם דיסקים ועושה ביניהם מיקסים מעניינים". כמו , למשל, להכניס דובונים כאייקון אופנתי לדגמים שנמצאים בארונות של מדונה, אלטון ג'ון, שרה ג' סיקה פרקר, בריטני ספירס ואחרים. את עניין הדובונים הוא מסביר בטון רציני.
"בגיל 55 אני חי מחדש את הילדות. כשהייתי ילד התנהגתי כבוגר, ובגילי המתקדם אני מרשה לעצמי להיות אינפנטיל וספונטני. אף פעם לא היו לי דובונים, צעצועים ודברים רכים שאפשר להתרפק עליהם. בגיל חמש שלחו אותי לפנימייה צבאית קשוחה, כי אני בן למשפחת אצולה עם היסטוריה בת אלף שנה. אם תיכנסי לארכיון המשפחה תמצאי כאלו שזכו בעיטורי גבורה, גנרלים, מוסקטרים, שלחמו על נשים או על כסף. קזנובה בזיכרונות שלו מזכיר את בני משפחתי כאויביו השנואים והמושבעים. צאצאים מתוכם השתתפו במסעות צלב, וחלקם אפילו הגיעו לירושלים. התואר שלי הוא מרקיז, וסמל האצולה שעובר מדור לדור הוא צלב ומעליו שלוש חבצלות. זו הסיבה שהצלב המסוגנן הפך ללוגו שלי". את לימודיו בפנימייה הצבאית סיים קסטלבז' ק בגיל 17, ושנה לאחר מכן כבר הכריזו עליו עיתוני בארצות-הברית כעל ממציא ז'אנר של "לא אופנה", לאחר שהשיק קולקציה משמיכות, מרשתות ליתושים, מבדי מצנחים, מתחבושות, מגומי ומחלוקי מקלחת.
בתחילת הדרך הוא הצליח למשוך אליו יוצרים ואינטלקטואלים, ששמם היה ידוע בסלוני העילית הצרפתיים. בשנות ה-70 פארה פוסט שהיתה "מלאכית של צ'רלי", הזמינה אותו לעצב את התלבושות לסרט שובר הקופות, אחרי שעבד עבורה באופן אישי. גם וודי אלן ביקש את שירותיו לסרט הקלאסי "הרומן שלי עם אנני", ואפילו ג'ון לנון המנוח קנה ממנו ז'קט פסים, איתו הצטלם בכתבות רבות. עם כזו חתיכת היסטוריה, גם מבחינת המשפחה וגם מבחינת הקריירה, מה משפיע עליך היום כיוצר? "אני אמנם שייך לשורשים שלי, כי בעבר יש משהו הרואי, מלא עוצמה ותשוקה, אבל חיי הם פרויקט עכשווי, נטול נוסטלגיה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נשוי למלכת יופי
|
|
|
|
|
|
|
בתשוקות דווקא יש לו ניסיון. בגיל 55 הוא מתחתן פעם שנייה בחייו, והפעם עם מרווה גלנטה בת ה-24. "נעשה את זה בקיץ 2005 בטאהיטי, ארץ הולדתה. משהו קולי לחברים, ואחר-כך נחגוג עם המשפחה בטירה שלי", הוא משתף אותי בתוכניות הזוגיות. אשתו הראשונה היתה דוגמנית אמריקנית בשם קייט. "לא מוס", הוא מדגיש. "היא נעשתה מפורסמת רק אחרי שהתחתנה איתי". זאת בניגוד לגלנטה, אהובתו הנוכחית, שזכתה בתואר מיס צרפת בשנת 1999.
"אני עיצבתי לה את השמלה לתחרות וככה הכרנו. היא בגיל של בני הבכור גיליאם, שהוא סטודנט לקולנוע, אבל הרבה יותר בוגרת ממני וגם חכמה. גיל בעיניי זה סתם מספר". לנו , אגב, תהיה הזדמנות להתרשם מיופיה של גלנטה בקיץ הקרוב, בגרסה החדשה של הסרט "הפנתר הוורוד", שם היא משחקת לצד כוכבים כמו סטיב מרטין וביונסה. במהלך הראיון מתברר שגם אמא של קסטלבז'ק לא רואה את גילה של הכלה החדשה כבעיה, אולי משום שגם היא עמדה בזמנו מול המצלמות, ואולי בגלל היחס החם שבני הזוג מפגינים כלפיה. כשהחתן מבקש ממני לפתע סליחה כדי לעזוב את החדר לעשר דקות, הוא מסביר: "אני חייב לרדת לפגוש את אמא, אנחנו מצטלמים יחד לכתבה בטלוויזיה הרוסית. עבדתי איתה בתחילת הקריירה שלי, כשהקמנו חברה שנקראת KO&CO. בניגוד להורים שמבקשים מהילדים להיות ממשיכי הדרך, אני ביקשתי מאמא לחזור לעצב איתי, כי אני אוהב את הראש שלה".
מה היה שיא הקריירה שלך?
"לעצב לאפיפיור. אני הראשון שקיבל הרשאה מהכנסייה לעצב לו את הגלימה ולאחר מכן את בגדיהם של 5,500 בישופים וכמרים. אני יודע שוורסאצ'ה היה מת לעשות את זה, אבל הקדמתי אותו. ראיתי בזה אתגר ולא לקחתי כסף. אני מקווה שבעזרת העיצוב שלי אעזור להפוך את הכנסייה לאופנתית לבני נוער. כ-200,000 חולצות טי-שירט שעיצבתי לאירוע, נמכרו ביום אחד".
היתה לך יד חופשית מהאפיפיור?
"כן, אבל שיתפתי אותו בשלבי התכנון. ידעתי שיהיו בגלימה אלמנטים של קשת, כי כשאלוהים דיבר לנח אחרי המבול נוצרה קשת בשמים, שהיא בעיניי גשר בין ההשגחה העליונה לעם. השתמשתי בצבעים בהירים, שגם מייצגים יבשות שונות. כשהוא ראה את התוצאה, הוא לקח את ידי ואמר:'הצבעים האלו הם זרעים של אמונה ותקווה'".
כעת הגלימה שלו נמצאת בוויטרינת "האוצר", בכנסיית נוטרדאם. "מבחינתי, זו המחמאה הכי גדולה שיש, יותר מאשר להציג בחנויות יוקרה כמו בלומינגדייל'ס או גלרי לה פאייט שבהן יש לי מדפים, ולא שאני מזלזל בהם חלילה".
אתה לא מחשיב את השתייכותך לקבוצה "הסגורה" של מעצבי אופנת העילית?
"לא, למרות שמדובר בכעשרה מעצבים בלבד. כולם רוצים להצליח לעשות הוט קוטור, כי הרבה עיתונאים באים וזו חשיפה טובה. אבל אני כבר לא צריך את זה. אני מעדיף לעשות בגדים רדי טו וור ולא שמלה אחת במחיר של דירה. מטרתי היא למכור יופי באופן אוניברסלי להמונים, לא לעשירים בלבד".
מה הכי מעניין אותך?
"אמנות בת-זמננו של ג'וליאן שנבל וקית הרינג, שבהשראת הגרפיטי שלו יצרתי שמלות שהפכו להצלחה גדולה. פיקאסו, רודין ומונה, מיושנים לטעמי. אני שואף לצייר ולפסל אופנה נצחית, שסוד הקסם שלה הוא פשטות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הבוטיק הקרוב: בביירות
|
|
|
|
|
|
|
מתוך הפשטות הזו עיצב לאחרונה קסטלבז'ק קולקציה חדשה של בגדי סקי, בהם חליפה תרמית, כובע, משקפי סקי וכפפות במחיר מינימום של אלף שקל. המכנסיים או המעילים שלו עולים בין 1,800 ל-3,200 שקל. הפריטים נמכרים כעת, רגע לפני שעונת הסקי נגמרת, ברשת חנויות "למטייל", בעלת הזיכיון הבלעדי. לנו זו הקולקציה הראשונה שלו, אבל לו זו הקולקציה הרביעית של בגדי סקי, שהוא מייצר בשיתוף מותג ההלבשה ואביזרי הסקי "רוסינול".
קסטלבז'ק אמנם לא המציא את הרעיון שגם בסקי צריך אופנה בעלת לוגו של מותג יוקרה, קדמו לו קארל לגרפלד ל"שאנל" וג'ון גליאנו ל"דיור", אבל הוא, כהרגלו, מוסיף קריצה שובבה עם הדפסים גרפיים המזכירים פופ-ארט. "שיתוף הפעולה שלי עם רוסינול נולד, כי חיפשתי את המספר אחת בטכנולוגיה מתוחכמת, שיעמוד לשירות הדמיון שלי. בשונה מבגדי סקי של יצרנים אחרים, אין סיכוי שדרך הבגדים שלי יחדור שלג או שהזיעה תידבק לגוף, כי הבדים נושמים ומנדפים זיעה באופן מוחלט. בקולקציה 26 דגמים לחורף 2005 שמשלבים עור וגורטקס, בשכבה כפולה, בצבעים כמו פוקסיה נוצצת, טורקיז לוהט וצהוב לימוני".
ומה דעתך על כך שקונים אותך בישראל?
"לא ידעתי שבישראל עושים סקי. דמיינתי מדבר גדול ואקלים חם כל השנה. זה באמת מוזר, אבל אני, כמובן, שמח שעוד ארץ נמצאת על המפה שלי", אומר קסטלבז' בחיוך.
הגבולות שלו פתוחים להרחבה, אבל בינתיים יש לו במזרח התיכון בוטיק, שרק ישראלים עם דרכון זר יכולים לבקר בו - במרכז ביירות, לבנון. לפני כמה שנים הוא כמעט השיק את עצמו לתל-אביב. ההזדמנות נקרתה בדרכו בזמן שעשה את התלבושות לאופרה מציריך שזמררה אצלנו. "זו היתה אופרה של ז'אק אופנבך. הייתי מוזמן, אבל משהו לא הסתדר עם התאריך. אני עוד אגיע, אני חייב לראות את השקיעות הכי יפות בעולם ואת המקומות המקודשים לכל-כך הרבה מאמינים".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
