 |
שבוע האופנה לגברים שייפתח ביום שישי הקרוב בפריז, לא יארח את התצוגה העונתית של מעצב האופנה האוסטרי הלמוט לאנג. כשחדשה זו נתגלתה לפני כחודש, ציננתי את ההלם שאחז בי בתואנה כי בעידן בו בתי אופנה רבים מתרסקים כלכלית, החליט לאנג להשקיע את כספו בתצוגת הנשים שתתקיים בתחילת מרץ, שכן היא בולטת וחשופה יותר אל התקשורת העולמית.
בשבוע שעבר, כך על פי המגזין "FWD", שהסתמך על מקורבים למעצב, מתבררת מציאות נושכת בהרבה יותר: לאנג החליט לפרוש מבית האופנה הנושא את שמו. אד פיליפווסקי, דוברו של המעצב
בצפון אמריקה, מסר למגזין: "אנחנו לא יכולים להגיב לשמועות. אני שמעתי שלאנג הולך להיות המנהל הקריאייטיבי של ז'יל סנדר".
זהו שלב נוסף בתהליך ההתפוררות האיטי של בתי האופנה העצמאיים שפעלו בשנות ה-90'. היצירה האמנותית, יצירתית ככל שתהיה, מפנה את עצמה לתאגידי אופנה ענקיים, דוגמת גוצ'י גרופ, או LVMH. הנה, רק באוקטובר האחרון מכר לאנג לקבוצת פראדה את כל מניותיו בחברה, בימים אלו דווח כי תאגיד האופנה LVMH מוותר על אחזקתו בבית האופנה הצרפתי של כריסטיאן לקרואה, שנרכש לפני כ-17 שנים.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
קלאסיקה חתרנית
|
|
|
 |
|
|
|
לפני כשנתיים ביקרתי בתצוגה של המעצב בפריז. איך אומרים, לראות את לאנג ולמות. חודש יוני, יום ראשון בצהריים, ורחובותיה הבוערים של פריז מנומנמים או מתאוששים מחגיגות ליל שבת ויום הגאווה שהתקיימו אמש. ברו דה קומינס שברובע ה-3 בעיר, לאנג מתארגן למפגן המינימליזם שלו. מחוץ לחלל הלבן, המתינו לתחילת התצוגה מיני אושיות מקומיות בשחור נצחי וכוסות שמפניה, לצלילי מוזיקת טכנו מינימליסטית. בפנים, בחלל מחניק נטול מיזוג אויר, לאנג פינה מקום נכבד לכוכבים האמיתיים - הבגדים.
ואין מרגש מזה, באמת. יכולתו הנדירה של לאנג ליצור קולקציות קלאסיות בעלות אפיל חתרני, מיקמו אותו כאחד הקולות הבולטים של שנות ה-90'. דור שלם הלך שבי אחריו. אותו דור שגם צעד עיוור אחר הסטייליסטית מלאני וורד, ממציאת ההרואין שיק שהתמזג בטבעיות לקיצוניות שבחר לאנג לחשוף לקהל. בעיניי אין מתכון לריגוש שהוא מעורר בך, אבל לאנג, בשונה ממעצבים רבים, ניחן ביכולת התמידית להשלים את החתיכה החסרה בפאזל הוויזואלי, אך לעולם להשאיר אותך לא שלם, לא מסופק, רעב. ומלבד העניין הוויזואלי, יש לתחושה הזו גם ריח. ריח של נעורים נצחיים. מי שלא נפגש מימיו עם עיצוביו של לאנג, לא יבין זאת לעולם.
לאנג, 49, החל בעיצוב בגדים בתחילת שנות ה-80', לאחר שלא מצא בחנויות את גזרת הז'קט וחולצת הטי שרצה לעצמו. מאוחר יותר, בשנת 86', פתח את חנותו הראשונה והחל להציג בתצוגות פרט א' פורטה בפריז.
זהו לא שיר קינה, ובטח שלא הספד כואב. יש רק לקוות שעזיבתו של המעצב, שמסרב מאז אוקטובר האחרון לדבר עם התקשורת, היא זמנית, ושבקרוב מאד הוא יחזור, אם לבית האופנה שהקים, אם בדרך עצמאית אחרת. | | | | | |
|
